מה צפוי לנו במשפט?

אני מקווה שנצא מזה, בעזרת המטפל הזוגי שלנו, כי בינתיים לבן זוגי קשה מאד "לצאת מזה" והוא מסתגר... אני מאד רוצה שזה יסגור את הנושא מאחורינו.

שלום לך,

ראשית, אתם לא היחידים. ישנם מקרים רבים שבהם מוגשת תלונה כנגד הבעל ועד שהמשפט מגיע בני הזוג "מתאהבים" מחדש. ישנם מקרים שבהם בני הזוג "מופתעים" מכך שהתלונה הפכה לכדי הליך משפטי שסופו במשפט.

לפי מה שאת מתארת ייתכן ובית המשפט ישתכנע בכך שמדובר במקרה חד פעמי - גם עורך דין טוב יכול לעזור בכך.

עם זאת אני רוצה להפנות את תשומת ליבך למנגנון נוסף שייתכן שקיים בסיפור שלך. נשים מוכות נוטות לא אחת לעשות מינימיזציה (לצמצם) מחומרת האירוע והאלימות שהופנתה נגדן , אולי מתוך תחושת אשמה על הגשת התלונה, אולי מתוך פחד להישאר לבד או בעקבות סנקציות של בן-הזוג.
על כן- גם אם הגשת תלונה ויהיו השלכות המשפט אשר יהיו, אין זה אומר שאת פגעת בבעלך. זה רק אומר שעליו לקחת אחריות על הפגיעה בך ועל ההשלכות שלה.

אם הדבר הוביל בסופו של דבר לטיול משותף שלכם ולבניית תקשורת טובה יותר תוך לקיחת אחריות מצידו על הפגיעה שעברת (בעקבות האלימות) אז יופי. ואם אכן מדובר באירוע חד-פעמי ואת לא חשה מאויימת או מצטמצמת בתוך הקשר אז הגשת התלונה יכולה לשמש לקח לעתיד- כמשהו שבונה את הקשר ולא משהו שהורס אותו. את העברת יפה את המסר "לא ארשה לפגוע בי".

מקווה שתוצאות המפשט יתרמו להמשכיות נורמטיבית של הזוגיות

מני

.

איזה עונש עשוי ביהמ"ש לפסוק לו? האם יתכן שיצא ללא עונש כלל? האם כרוך בזה רישום פלילי? האם אוזמן גם אני למשפט?(אני לא קיבלתי שום הודעה שמתקיים דיון בעניין הזה, אני יודעת שמתקיים רק כי בעלי קיבל את הזימון).
אי הוודאות מכרסמת בי..אני לא נרדמת בלילה.. ובן זוגי בהלם, הוא גם לבד בסיפור הזה כי כמובן לא סיפר לאף אחד ומתמודד לבד, ובינתיים גם לא קובע פגישה עם העורכת דין שנתתי לו את המספר שלה...

לא חכם להתנבא, אבל עד כמה שאני מצויה בדבר, סביר כי בעלך יקבל של"צ, כלומרן שעות שהוא תורם לטובת הציבור, במקום שיקבע לו. היות והיתה אלימות, גם אם פעם אחת בלבד, והדבר הובא לדיון משפטי, אזי בית המשפט חייב להתייחס לחוק שדן באלימות מסוג זה ואינו יכול להתעלם יותר ממנה.
במקרים רבים אין האשה מוזמנת לדיון. כפי הנראה חומר החקירה מספק את התביעה וכנראה שזהו גם המקרה שלך. עם זאת תוכלי לבקש להיות נוכחת באולם.
כפי שכתב לך מני, ניתן להביט על כל העניין בפרופורציה ואפילו לעבור אותו ולצאת מחוזקים ממנו, שהרי את אומרת שהמקרה היה חד פעמי ואף הביא אותכם לטיפול זוגי. טיפול זוגי נוגע ביחסים בין בני הזוג ויכול היה לתת לכם הזדמנות להבין יותר טוב האחד את השני ולקרב ביניכם.זה מה שנחוץ לכם עכשיו.
את מתארת תגובות קשות שלך ושל בעלך בעקבות ההזמנה לבית המשפט.האם אתם מסוגלים לחזק ולתמוך האחד בשני בעת שכזו? האם אתם יכולים למצוא האחד בשני שותף וחבר בעת צרה?
אם הדבר מעל ליכולתכם כרגע, אולי תוכלו להעזר בכמה שיחות עם איש מקצוע, שיוכל לעזור לכם לדבר ביניכם.
נראה לי שהקושי העיקרי הוא דוקא בכך שכל אחד מכם עלול להרגיש בודד ומתקשה לשתף את בן/בת הזוג בהרגשותיו ומחשבותיו. שיתוף של עוד מישהו בחווייה הקשה, אם זה חבר, בן משפחה איש מקצוע או גם עורך דין ושחרור הסוד, ביחד עם עיבוד תחושת הבושה, החרדה והאשמה, יכולים לעזור.
אל תשארו עם הבעיה לבדכם. כשתצליחו להתגבר עליה, אתם עשויים לצאת מחוזקים עוד יותר מקודם. אספו את עצמכם כדי לומר לעצמכם שהתמודדתם ויכולתם לקושי. אל תשאירו את הנושא סגור, כדי שלא יעיב על זוגיותכם בעתיד.

פנינה

אשמח אם תעדכני אותי בנושא ואיך זה התפתח כי אני באותה סירה ואף יותר חמורה אני צמאה לכל פיסת מידע אני ממתינה לתשובה בקוצר רוח

קודם כל, אחרי שבעלי התאושש מההלם של קבלת הזימון, וגם אני אמרתי לו כמה פעמים שאני תומכת בו ואנו בזה ביחד, התאוששנו ביחד ואף התחזקנו. זה אפילו מאד קירב בינינו, התחושה של "שנינו בסירה אחת".
חוץ מזה גם הגיע מועד הדיון, ואנו כמובן הצטיידנו בעו"ד. האפשרויות שעמדו בפנינו היו או לנסות לבקש מהפרקליטות שתרד מכל העניין (והם לא הסכימו). לפיכך הציעו לנו או לבקש עיכוב הליכים (כדי למנוע רישום פלילי) - זה אומר עוד חודשים ארוכים של דיונים . או לבקש אי הרשעה שזה אומר רישום ל 5 שנים, אבל ברישום כתוב שאין הרשעה. ועל האופציה השנייה הלכנו, כי לא רצינו להסתובב עוד בביה"מש. עוד יהיה לנו תסקיר של קצין מבחן אבל בעיקרון זהו. אני מאחלת לך, לכם, בהצלחה רבה. אם מרגישים ביחד בסיפור ותומכים אחד בשני זה יכול להיות מחזק זוגיות...
ותודה גם לכל מי שתמך בי כאן בפורום, זה היה לי חשוב. ואני מקווה שבאמת בקרוב נהיה אחרי זה לגמרי מכל הבחינות.
את מוזמנת לעדכן גם אותי או לשאול עוד שאלות...