אלימות מילולית של הבעל

לליטל
נדמה לי שאין בנמצא עצה אשר תפטור את כל הבעיות כבמטה קסם.

אין ספק שנדרשת ממך עבודה קשה והחלטות לא פשוטות שעלייך לקבל כדי לשנות במקומות שבהם ביכולתך לשנות.

בל תטעי ולו לרגע- אין בדבריי כדי לרמוז כי האחריות על התנהגותו של בעלך מוטלת עלייך. ההפך הוא הנכון, ההאשמות, ההעלבות והביקורתיות כולם מתכנסים יחד לכדי אלימות נפשית- אשר כפי שידוע היא האלימות הקשה מכל. נשים רבות טוענות כי האלימות הנפשית קשה להן לא פחות מהאלימות הפיזית. בשני המקרים מדובר בפגיעה חמורה במרחב האישי, בנפש, בגוף. פעולות שיש לכל הדעות לגנותן ולהוקיען.

הדבר הכי מיידי שעלייך לעשות הוא לפנות לשיחת התייעצות במרכז לטיפול ומניעת אלימות במקום המגורים שלך.

אין זה אומר שאת אשמה במצב.
זה רק אומר שאת זקוקה למבט נוסף ולדמות שתוכל להיות איתך בהתלבטויות הרבות שמצב מסוג זה מעלה.
ובנוסף לכך- תוכלי לקבל הנחיות קונקרטיות יותר באשר לצעדים שתוכלי לנקוט כדי להגן על עצמך.

לפעמים נורא קשה להגיע למרכז למניעת אלימות שכן עלולה להתלוות לצעד זה תחושת בושה, אשמה או קושי להכיר בכך ש"אני זקוקה לעזרה". "שאני אישה מוכה".

אני מקווה שתידעי להתגבר על מכשולים אלו- שכן הם קטנים יותר לעומת המכשולים שאת מתמודדת עימם בחיי היום-יום שלך.

דרך צלחה
מני

ליטל,
אני בדיוק באותה סיטואציה רק שאני מפחדת מאוד לעשות איזה צעד שיכול לגרום
להחמרת המצב.
האם עשית כבר משהו בנידון?

כשבעלך אומא נימאס לי ממך אז תעני לו "אם נימאס לך ממני אז בוא נתגרש" ואז תיראי כמה הוא גיבור אם בכלל,לדעתי את תיראי איך הוא מתגמד מולך...

אושר זה שם בדוי. אני הייתי שם הרבה זמן ויש לי ילדה קטנה. כמו שניתן לראות אני חוששת לפרסם עוד פרטים כי אני פוחדת מבעלי. עזבתי את הבית עם הקטנה לא מכבר וכל יום אני והיא פורחות. אין עתיד עם בעל כזה. גם אני בעלת תואר 2 ויש לי מספר הצלחות לא מבוטלות בכל תחומי החיים שלי, אבל סבלתי השפלות ללא הרף עד שקמתי יום אחד ועזבתי. אסור לאף אחת להירמס תחת גבר אלים. אין כאן מדד- זה כואב לך ולא נעים לך מה שהוא אומר- זו אלימות. אל תפחדנה ממה שבחוץ - ברור שקשה ועצוב לעזוב בית ולפרק משפחה, אבל יותר עצוב להפוך למרמס ולגדל ילדים לעולם כזה, כשאתן יודעות שאתן עושות להם נזק בלתי הפיך, איך אפשר לישון בשקט בלילה בחיים כאלו? איך אפשר לפרוח? איך אפשר להיות שלמה ומאושרת? רק לבד ותיעזרו, יקירותיי בכל דבר- רק אל תישארו שם!!! אתן לא אפס וזבל ומשוגעות וחולות נפש, כמו שהגברים האלו טוענים.

כאב לי לקרוא על חייך ובעיקר כי זה הזכיר לי איפה אני הייתי לפני שנתיים.

בשיחה עם עורכת דין של ויצ"ו היא המליצה לי על הספר "מילים הורגות" של ניני גוטספלד-מנוח. זה בדיוק על המצב שלך. על אלימות מילולית. הוא עדיין מונח אצלי במגירה בשידה על יד המיטה, והוא שינה לי את החיים. תקראי אותו דחוף ( ספר אדום עם ציור של אקדח) ותראי מה יקרה לך.