תחילתה של אלימות

כנראה שלעולם לא תדעי מה בדיוק קורה ביניהם. ככל שקשה לנו לקבל את תופעת האלימות במשפחה, כך גם קשה לנו לגעת בה, לחשוף אותה ולטפל בה.

את חושדת שאחיך מרחיק ממך את אשתו ובכך אולי מנסה להבטיח את שליטתו בה, ואולי הוא גם אלים כלפיה.

יחסיך עם אחיך אינם טובים, אך את רוצה בקשר עם אשתו ואולי בכך גם לתקן את יחסיך איתו.

החוק בישראל איננו רואה באשה מוכה חסרת ישע ובכך הוא קובע כי אשה הסובלת מאלימות הינה אחראית לגורלה ולבחירות שהיא עושה בחייה. אם כך מה את יכולה לעשות?

אולי לחפש דרכים עקיפות, דרך אנשים אחרים המקורבים לבני הזוג, או באמצעים עקיפים, דרכם תלמד האשה על האפשרויות העומדות להגנתה ועל זכויתיה. כזוג צעיר בתחילת דרכו, אין זה קל להביא את האשה להכרה ברורה כי היא נמצאת בתוך מעגל אלימות. לעתים, גם ההתערבות שלנו איננה מספיקה על מנת לקדם קריאה נכונה של המציאות על ידי בני הזוג וזה יקרה רק בשלב יותר מאוחר.

מה שחשוב הוא להגיע מעמדה שאיננה שופטת או קוטלת אחד מבני הזוג. או אז יש סיכוי לשיתוף פעולה. חשוב לשדר לבני הזוג כי ניתן לראות את מצוקתם וכי יש אפשרות לטפל בכך (במסגרת שרותי הרווחה).

לבסוף, את עצמך שסבלת מאחיך רבות, חווה אולי היום מחדש חוויות לע נעימות מעברך, אשר אולי לא הגלידו. אם כן, אולי כדאי גם לך בהזדמנות לשקול אפשרות לעשות עם זה משהו.

פנינה

אז אני מבינה שבמצב הנוכחי אין לי הרבה מה לעשות.

אני לא בטוחה שהבנתי את תגובתך, אבל אני מבינה את האכזבה ואולי גם את התסכול
אשר נגרם, כאשר אנחנו רוצים להתערב ולסייע, ולא תמיד יש מי שנענה לכך.

המטפלים באלימות במשפחה נפגשים עם הקושי הזה יום יום ושעה-שעה. ככל שיהיו הכוונות טובות והרצון עז לעזור, פעמים רבות אין מוכנות להושטת היד לעזרה ואין בידינו לכפות אותה. הדבר דומה לחולה שאיננו מוכן ליטול תרופות בעוד הרופא משוכנע שיש בהן כדי להבריאו.

ואם את שואלת מה ניתן לעשות, תשובתי היא: להעלות את הנושא על סדר היום כל הזמן ובכל הרמות, ובכך לדאוג לחיפוש מענים ופיתוח כלים למניעת אלימות במשפחה.

מבחינה זו כבר תרמת את תרומתך הצנועה, כשהעלית את הנושא כאן ואולי את יכולה להעלותו בפורומים נוספים. חשיפת התופעה והעיסוק בה, הם שיכולים לדרבן את כולנו להתייחס אליה. השתיקה מסייעת למי שלא מוכן להתמודד עם הבעיה.

וחוץ מזה, רמזתי על עוד אפשרויות להתמודד עם הנושא, גם אם לא יביאו לפתרון המלא לו את מצפה, אבל אולי בעזרתם תוכלי לחוש יותר רגועה.

כל הכבוד לך על ערנותך לנושא. אם אחרי הכל את מאד מוטרדת, את יכולה לפנות, גם בעילום שם, לגורמי הרווחה ואפילו למשטרה ולדווח על חשדותיך לגבי אלימות.

פנינה