אלימות כלכלית

אין מה לומר, תוך 5 חודשים גילית מה שלעתים לוקח לאשה (או לאיש) אחר/ת לגלות לאחר שנים.
פתיחה כזו על ההתחלה, או שמסמנת לך שעליכם לעשות שינוי ומייד או שמסמנת לך את הדרך החוצה. את תצטרכי להחליט במה את בוחרת.

אי אפשר להפריד בין האלימות הכלכלית שאת מדברת עליה לבין מערכת היחסים שלך עם בעלך. במערכת יחסים תקינה לא היו קורים דברים מעין אלה שאת מפרטת. לכן, למרות שאינך מדברת על דברים אחרים, אני מניחה כי יש משהו ביחסים שלכם שאינו תקין. יש להניח שלא סתם הביטוי ליחסים ביניכם הוא דרך הנושא הכלכלי, אבל אין זה משנה את העובדה עצמה.

כמו שאת כותבת, נראה כי בעלך החליף את אימו בך ומשחזר את מערכת היחסים בינו ובין אימו, איתך. ההעברה הזו שהוא עושה מאימו אליך מעידה על דפוס שכבר קיים ויש קושי לשנותו.

אני הייתי מציעה לך לפנות לטיפול קודם כל בשביל עצמך, ובכך לנסות לעצור את ההדרדרות הכל כך מהירה שאת חלק ממנה, להרגע ולנסות לחשוב מה קרה פה ומה את בכלל רוצה. אחר כך אולי יהיה לך יותר ברור איפה את נמצאת ועם מה את חוזרת (או לא) אל בעלך.

קשה לי להאמין שתצליחי להתקדם לאיזה שהוא מקום בלי להבהיר זאת לעצמך. אולי גם עדיף שתפרדו לתקופה קצרה, עד להחלטה אחרת, כי לפי תאורך כבר איבדתם שליטה על הדברים והמצב רק עלול להחמיר עוד יותר.

שיהיה בהצלחה,
פנינה

מה את חושבת/ משערת שזה מעיד על הקשר?
לפני החתונה בעלי טען שהוא עובד - ואף היה יוצא כל בוקר וחוזר בערב - אך גיליתי שהוא לא עבד.

בעלי אמר שיש לו הכנסה גבוהה ואותה יכניס לבית - אך כמובן שהוא לא.

אנחנו כרגע פרודים - ומתחילים טיפול זוגי.

אני אוהבת אותו אבל בהחלט לא מוכנה לחיות בטרור כלכלי בהרגשה שכל העול והנטל נופל עלי.

לא יכולה לדעת מה מביא את בעלך להסתיר ממך מידע או לשקר לך. אני רק יכולה לנסות להעלות השערות. למשל שהוא מרגיש שהוא פחות שווה מכפי שהיית רוצה אותו והוא פוחד לאבד אותך בגלל זה ואז הוא מנסה ליצור לעצמו דימוי כפי שאת רוצה לראות אותו (לדעתו). הפחד לאבד יכול להתקשר עם מה שנהוג לכנות "חרדת נטישה".

יכול להיות שזה בכלל נדמה לו, אבל זה לא משנה את העובדה שהוא מרגיש כך. זה בכלל לא חייב להיות קשור אליך, אלא לנסיון חיים קודם שלו, בו לא למד או שלא ניתן לו ללמוד שהוא בעל ערך, כמות שהוא, בלי צורך להעמיד פנים.

ויכולות להיות עוד סיבות, אותן אפשר יהיה לחשוף במהלך של הכרות בטיפול. יש מצב שבו עדיף שתלכו לטיפול כל אחד בנפרד, לפני הטיפול הזוגי. אם יש בעיה משמעותית עוד מלפני הנישואים, עדיף לטפל בה לפני הטיפול הזוגי.

אני רוצה לציין שדבריך הפעם נשמעים קצת אחרת מדבריך בהודעה הקודמת. אם את אוהבת את בעלך שווה לנסות ולהשקיע. זה אומר שיהיה עליך להבין את הסיבות להתנהגותו ולמצוא את הדרכים בהן את יכולה לעזור לו (למשל להרגיש בעל ערך כמות שהוא).

אין זה אומר שעליך לוותר על מה שאת היית רוצה והשאלה אם את יכולה להגיד לעצמך מה את באמת רוצה וכמה את מוכנה להשקיע כדי להגיע לכך. זה אומר שגם עליך לעשות שינוי, כי בדרך שהלכתם כנראה לא את ולא בעלך לא תשיגו את מבוקשכם.

בשורה תחתונה: אני ממליצה על טיפול, בתנאי ששניכם מוכנים ורוצים לעשות שינוי. וזה לא יהיה קל.

בהצלחה,
פנינה

אני מודעת לבעיית הדימוי העצמי (הנמוך) של בעלי
הוא הבטיח לי שילך לטיפול לבד
ואנחנו במקביל גם הולכים לטיפול זוגי

העבר והפחדים של שנינו - חדרו לתוך הקשר

אני עובדת ומצליחה מאוד בתחומי, ואילו הוא לא מוצא את עצמו במקום העבודה

אני מרגישה שכל התיסכול שלו הועבר אלי - הוא העניש אותי באי מתן עזרה, עזיבה, חוסר תרומה לזוגיות- וכן לקיחת כספים, שקרים, מניפולציות.

בנוסף שינוי הסטטוס הדגיש לו בצורה חדה כמה הוא לא מתפקד, מסוגל להתפרנס

העניין הוא שאני לא הייתי מתחתנת אילו ידעתי שזהו הבנאדם - אחד שלא מוכן/ מסוגל להתאמץ לפרנס וכו...זהו דפוס של שנים ואני לא ממש בטוחה שהוא יכול לשנות.

כמובן שכשיצאנו הוא ניסה להרשים אותי והבטיח הבטחות עד השמיים..

כרגע הפרידה גורמת לי להטיל ספק בהכל - מערערת אותי וכמובן מפעילה את חרדת הנטישה (המאוד קשה) שיש לי.
היא מרחיקה ממני את האהבה אליו
ולצערי גורמת לי לכעס, עצב, אכזבה, חרדה...

זה לא מה שיחלתי לעצמי - לגבי חיי והחודשים הראשונים לנישואי !

היי,

יש לך תובנות יפות ואת בודקת את עצמך.
אם החלטת לנסות, תמשיכי.
תיעזרי בטיפול. חזקי את עצמך. בסופו של דבר תצטרכי לקבל החלטה.
את בכיוון הנכון, גם אם התוצאה לא ידועה מראש.

בהצלחה לך,
פנינה