סימני אלימות

לחן שלום

אני מציע לך לפנות בדחיפות לייעוץ במרכז לטיפול ומניעת אלימות במקום מגורייך.
עצם פנייתך לייעוץ אין בה כדי להצביע על כך שאת אשמה באלימות.

התיאור שלך של היחסים עם בעלך דומה לתיאורים ולסיפורים רבים שנשים מוכות מספרות. רואים בו סימנים מדאיגים מאוד ולכן כדאי שתפני לקבלת ייעוץ.

במסגרת ייעוץ זה תוכלי לבחון את הדברים בצורה מוגנת ובטוחה. תוכלי לקבל הערכה של מצב האלימות וצעדים שתוכלי לנקוט. כמובן שהמרכזים למניעת אלימות קיימים ופתוחים גם עבור בעלך- אך אין זו אחריותך להביאו לטיפול.

בהצלחה
מני

חשוב לי לציין שבעלי הוא בן אדם מקסים,קונה נותן,מפנק,דואג,אין לי עינין שידעו עלי ברשויות על אלימות.יש עוד דרכים לפתור את העינין?הוא נשבע לי שלנצח זה לא יחזור על עצמו.כמו כן בשני המקרים אני יודעת שאני "הבעייתית"ברוב המריבות נוצר וויכוח עד שלבסוף אני זו שמבקשת סליחה.

חן שלום,

צר לי אך איני יכול לסגת מעמדתי הקודמת.

דעי לך שבדברים שכתבתי אין כדי לומר כי בעלך אינו מקסים ואני בטוח שצד שכזה קיים בו. אני סבור שאלימותו היא בגדר אותות מצוקה שיכולים להעיד על קשיים עצומים שהוא חווה- אך אין בהם כדי להצדיק אלימות.

גם אם את "הבעייתית" עדיין אין ה אומרת שהאחריות על האלימות היא שלך.

אם את דואגת שלא להתפרסם ברשויות, אז תוכלי לפנות לייעוץ פרטי.

לא הייתי מציע לך לחכות שנים רבות שכן מדובר במצב שעלול להקצין. כמו כן זהו מצב שבאמצעות התגייסות של שני בני הזוג לטיפול ניתן לשפר אותו.

מני

היי חן,

את עדיין מסרבת לקבל את התשובה לשאלתך. והיא כבר ניתנה.

את בשלב שבו ככל שתשמעי את האמת - כך תחפשי את הדרך להוכיח את ההיפך. ולכן בעלך יהיה שוב "מקסים, קונה ומפתה" ואת תהיי זו שהופכת ל"אשמה ברוב המריבות" (אגב, כשאת אשמה את עדיין חשה בשליטה. כאשר לא את האשמה, אין לך כבר איך להסביר מדוע את זו שחוטפת). אם תחפשי עוד סיבות למה לא למהר ולעשות שינוי - את גם תמצאי!

מה שאת אומרת על עצמך יכול להיות נכון, ולכן גם לך יש מה לעשות בעניין. זה החלק שלך. עם זאת, את מה שחשת בפנים, את המבט המאיים של בעלך מול פניך, את כבר לא תצליחי למחוק וכל פעם אחת כזו נוספת, תערער ותוציא עוד לבנה מתחת רגלי הנישואים שלך. אולי הפעם עוד תצליחי לוותר לו ואולי עוד יותר מפעם אחת, אבל לנזק המצטבר אולי כבר לא יהיה תיקון.

אז אל תתני להרגל ולקושי לחרוג ממנו ולהתנגד לו, להכריע אותך. קחי עצמך בידיים ופני לטיפול. אם בעלך רוצה אותך, הוא ילך בעקבותיך.

את יכולה לפנות למטפל פרטי ואף למרכזי טיפול המנוהלים באופן פרטי ולא ציבורי. ישגם כאלה.

פנינה