שלום. צריכה עזרה.

שאין לי אפשרות לעזוב את הבית...
אין לי לאן ללכת עם הילד. המשפחה שלי גרה ממש רחוק... ואני לא יכולה להשתכן אצל חברים עם הילד...

שלום לך האחת והיחידה,

נראה כי בעלך מנצל היטב את רגשות האשמה שלך, מהן עליך להפטר אם את חפצה בשינוי.

אין בכך כדי להצדיק את אלימותו המילולית והפיזית (!) כלפיך. אם איננו שולט בפיו ובידיו עליו האחריות וכדאי שיטפל בכך. לא מדובר בפנייה חד פעמית, אלא בתהליך מתמשך במהלכו ילמד להכיר את הדפוסים הרגשיים וההתנהגותיים שלו, במטרה להחליפם
באחרים, יעילים יותר. אין כאן שום כוונה להרוס לו את החיים, להיפך, הכוונה היא לעזור לו כדי שגם הוא ירגיש יותר טוב.

אגב, התעלמות יכולה להיות נשק כואב ומכאיב. אף אחד לא רוצה להרגיש אויר כי זה להרגיש לא קיים, מעין מוות.

כן, את יכולה להגיש תלונה על אלימות מילולית (כינויים מעליבים, השפלות, קללות, איומים, הקנטות וכו'). תני לעצמך את הקרדיט על מה שאת מרגישה, אינך אמורה לסבול זאת.

כדי לקבל מענה לשאלותיך, גם בתחום המעשי וגם בתחום הנפשי, אני ממליצה לך לפנות בהקדם לטיפול בשרותי הרווחה, בהם ישנו מענה מיוחד לנושא של אלימות במשפחה, עם נסיון וידע רבים.

ההתלבטות הפנימית שלך מוכרת ואופיינית לנשים במצבך. אי אפשר להשאר הרבה מדי זמן במצב של אי החלטה. את יכולה לקצר את משך הזמן בעזרת הטיפול.

לפרק אותו ציינת בעברך יש מן הסתם השפעה על חייך. גם זה נושא שאפשר יהיה להתייחס אליו בטיפול.

נסי והצליחי,
פנינה

אהבתי את "האחת והיחידה" :)
זה לא שאני ממעיטה מערכי, התכוונתי לכך שאני "עוד אחת לסטטיסטיקה" :)

פניתי לרווחה בעירי וברחתי משם כל עוד רוחי בי.
התחילה לשאול מלא שאלות על המשפחה שלי, על איפה גדלתי, על הילדות שלי... אני לא מעוניינת בטיפול פסיכולוגי. כבר עברתי 3 שנות טיפול מדהימות וחשובות. אני רק רוצה שייתנו לי ידע פרקטי למה אני אמורה לעשות עכשיו.
במקום זה, היא אמרה לי שהיא רוצה קודם לבנות בי את החוזק הפנימי שלי ואז להפנות לסיוע משפטי...
היה בזה משהו מאד מחליש: אם אישה מגיעה אלייך ואומרת לך שהיא רוצה להתגרש ושהיא צריכה עזרה פרקטית בלאן ללכת, האם יש עזרה בשכה דירה/ארנונה וכו'...
ואת אומרת לה- "חכי עם הגירושים. תישארי איפה שרע לך, כי קודם צריך לבנות אותך"...
זה בעצם להגיד לך: "אני יודעת טוב ממך מה טוב לך". ויותר מזה: זה להגיד "את לא מספיק חזקה. אני צריכה לבנות אותך קודם".

בקיצור, יצאתי משם מאד מתוסכלת ובחרתי שלא לפתוח תיק ברווחה.

פניתי לסיוע משפטי מטעם המדינה ונתנו לי עו"ד שצעקה עלי בטלפון כששאלתי אותה אם היא יכולה להיפגש איתי מוקדם יותר ממה שאמרה לי.

שונאת ביורקרטיה.
החלטתי לפתוח תיק באופן עצמאי. לפחות לתביעת משמורת.
אח"כ עם המזונות, אחכה לעו"ד...

בנתיים בבית, אני אוויר.
אבל בלב יש אש. ובבטן מים.
והכי חשוב- ברגליים- אדמה.

יוצאת אל האור.
תודה על "האחת והיחידה". זה כל מה שהייתי צריכה.

אני.