האם זה סימן לאלימות?

שלום לך,
בוודאי שפליק בעורף זו אלימות,
ההתלבטות שלך מראה שאת מרגישה "בבטן" שמשהו כאן לא בסדר,
יש לי ספיקות לגבי ה"אוהבת" אותו, ברור שאת נימשכת אליו, אבל זו לא אהבה,
הוא יודע איך להחזיק אותך: דרך קינאה שלך ב"ידידות" שלו,
ניראה איך הוא יגיב ל"ידידים" שלך: את יכולה לעשות לו אותו תרגיל וניראה איך הוא יגיב,
אם זו תהיה תגובה אלימה, תברחי על חייך... כך נירצחות נשים ...

מכל מקום, אם דיברתם על כך אחרי האירוע האלים כלפייך, עלייך לומר לו בבירור שאינך מסכימה לאלימות כזו שתחזור

ואכן אם זה יקרה שוב, וכניראה שזה יקרה, תיקחי מהר את הרגליים ותברחי ותמנעי כל אפשרות ממנו ליצור עימך קשר מחודש

קרין שלום לך

לעניות דעתי השאלה המרכזית כאן איננה האם החבר החדש שלך אלים או לא - זוהי אמנם שאלה חשובה, אך השאלה הגדולה יותר היא האם את מרגישה שהוא אלים כלפייך.

לאלימות יש על פי רוב היבטים אובייקטיביים, כלומר כאלה שכל אחד היה מסכים שמדובר באלימות. אך לצד זאת יש לה גם חלקים "מתעתעים" ואילו הם החלקים הסובייקטיביים שקשה לאמוד אותם.

לכן חשובה כאן השאלה "איזה 'פינקסנות' את עושה עם עצמך ביחס ל"פליק" שקיבלת". השפה שאת בוחרת בה לכאורה מקטינה את מימדי האירוע אך יחד עם זאת היא יכולה ללמד על היסוס שקיים כאילו את מפחדת שמדובר בחברות עימו בסוג של הולכת שולל.

התשובה שלי לשאלה שלך היא שאני לא יודע האם החבר שלך אלים.

אך -ככל שתהיי בטוחה יותר בעצמך וביכולת שלך לפעול בתקיפות בנוגע לגילויי אלימות כלפייך (החל מבקשה מפורשת להפסיק, ועד להגשת תלונה או סיום הקשר) הדברים יהיו פחות מסובכים עבורך. לא תהיי תלויה בהגדרה חיצונית. לשם כך תצטרכי להפנות את המבט פנימה ולבדוק למשל את חשדנותך בנוגע לקשריו של חברך עם ידידות. עושה רושם שאת מגיעה לקשר הזה מתוך מקום של אי אמון שדורש בדיקה ושאת עסוקה לנסות ולגלות בסופו של דבר את "פניו האמיתיות" של בן זוגך.

הדינאמיקה הזו פירושה עיסוק אין סופי ומתיש בחברך. תחת זאת או אולי במקביל, תוכלי לעסוק בעצמך ולהתבונן על עצמך. בנסייון להבין מי את, לאילו סוגיות את רגישה ומדוע.

אני מניח שאם ייווצר קשר של אמון בינכם, תוכלי גם לשתף אותו בפחדים שלך- שכן זוהי המהות של קשר אינטימי.

אם אכן פחדת כשהוא הפליק בעורף- תוכלי לשתף אותו בכך. ללמד אותו מה את אוהבת ומה את לא אוהבת. היכן את מרשה לו לנגוע בך והיכן לא!

ומן הצד השני, תצטרכי לשמוע גם אותו. אולי גם לחיות עם העובדה שעבורו ידידות ולקבל את זה שהוא רוצה להיות בקשר עם ידידה. ושאין זה אומר שאת פחות חשובה עבורו.

האינטימיות נבנית באמצעות היכולת לשוחח על הדברים האלה, אך פירושה גם חשיפה עצמית.
חשיפה עצמית פירושה נטילת סיכון העלאת הסיכויים להיפגע אך לא פחות מכך גם לזכות בקשר חיוני, מצמיח, חברי. אמיתי יותר.

החיים מסובכים- לא?


מני

כל הסיפור של "אלימות סובייקטיבית" נשמע לי הזוי ומופרך מהיסוד.

או שיש אלימות או שאין.
האלימות הסובייקטיבית כמו שהיא באה לידי ביטוי פה, משמשת כ"נשק" נגד גברים ותו לא. ברגע שכל אשה יכולה על דעת עצמה להחליט יש לה "תחושה סובייקטיבית של אלימות", היא יכולה להשתמש בזה כאלימות (באמצעות הממסד) נגד הגבר. למעשה היא אפילו לא צריכה להסביר יותר מדי - מספיק שיש לה תחושה - רגש . וכידוע נשים מנוגה וגברים ממאדים.

אין לדבר המוזר הזה סוף.

צריך לקבוע אמות מידה ברורות: אי אפשר להמשיך לתת לפמיניסטיות לעוות ולתמרן כל צורת תקשורת רק כדי לקדם את האינטרסים הצרים שלהן (כלומר, החלשת ודיכוי כל גבר באשר הוא ללא הבדל דת וגזע) .

לפי דעתי אלימות היא דבר ברור - מכות, בעיטות, נשיכות ואגרופים. אפשר גם אולי בדוחק להכניס גם איומים מפורשים וקונקרטים לאלימות בטווח זמן קצר ("אם לא תשתקי בזה הרגע אני אשבור לך את העצמות" וכיו"ב, וגם עם דוגמאות כאלה צריך להזהר כי הרבה פעמים אנשים לא מתכוונים לזה מילולית - כמו שנער יכול לומר "אני אהרוג את המורה הזאת!!"). אבל זהו.

כל מה שלא נופל ברדיוס הזה (כמו אלימות רוחנית על סוגיה) , הוא פתוח לפרשנויות, ולרוב הפרשנויות הן לרעת הגבר, ומגמתיות להחריד.

איך אפשר לעזאזל לכמת סובייקטיבית אלימות רוחנית\נפשית ולהסביר מי צודק מי התחיל למה וכמה. זה כמו לנתח טקסט ספרותי מורכב. אם טיפה יצירתיות אני יכול להסביר איך האשה הכי עדינה היא בכלל האלימה בסיפור, פשוט מפני שכל ה"רוחנית" הזה רחוק נורא מלהיות מדעי או אובייקטיבי. איך אפשר להוציא צווי הרחקה בשם "אלימות רוחנית ונפשית" לפ י מידת הצדק ??

אתם באמת חושבים שלמשטרה ולבתי המשפט יש יכולת לעשות זאת באופן הוגן, לפרש, להכנס לדינאמיקה המורכבת שבין בני זוג ולהחליט מי ה"אלים נפשית" מבין השניים ??!

כל כך מעצבן ומפחיד לקרוא את הפורום הזה שכולו מוטה נגד הגברים באשר הם!

אני גבר ואני קצת מרגיש כמו מיעוט נרדף על רקע אתני , מן אשם תמידי כזה.

לקרין שלום,
כשקראתי את השאלה שלך, "האם זו אלימות" מיד היא נגעה ללבי. חשבתי עליך, ועל כך
שחשוב שיהיה בכל אחד ואחת מאיתנו "מכ"מ פנימי." מה שנקרא גם רגישות לעצמינו.
המכ"מ נותן לנו דווח מדוייק לגבי שאלות כדוגמת השאלה שלך. נותן לנו תשובה מדוייקת ונכונה ועוזר לנו להבין מה שקורה לנו ואיך לשמור על עצמינו. נותן לנו לדעת עמוק בליבינו באם יש מסביבינו גורם שנהג בדרך שאינה בריאה לנו... או מה שכן טוב עבורינו. המכ"מ נותן לנו את האינפורמציה המלאה והמהימנה שמגיעה אלינו כמסר מהלב שלנו. אחרי הרגע המיוחד שהמכ"מ או הלב שלנו דיבר אלינו, ניכנסים "קולות", שגם הם באים מתוכינו אגב, שאומרים לנו דברים רבים ושונים אחרים. דיבור פנימי זה לפעמים מסיט אותנו ומטשטש את המסר החשוב של הלב שלנו. מה שהלב שלנו אמר לנו לפני אותם הסחות דעת לפעמים נשכח או מתבלבל.
בגלל "הרעש" שעושה הדיבור הפנימי שמפריע לנו לשמוע לפעמים את מה שהלב אמר, חשוב לאנשים רבים לתרגל את ההקשבה ללב. כך המסר החיוני לנו נשמע ברור ובלתי נשכח. הקשבה פנימית זו יש לה שמות רבים. זה נקרא לפעמים העצמה פנימית, יש כאלה שקוראים לזה מודעות עצמית .
זה יכול לעזור ולחסוך הרבה סבל אחר כך. לימוד שאינו דרך סבל אלא דרך לימוד עצמינו!
זה כמו בסיפור הקוסם מארץ עוץ. המכשפה הטובה אמרה לדורותי ולאיש הקש ללכת ולא לסטות מדרך האבנים הצהובות ורק כך יגיעו למחוז חפצם.
לפני שאדם נכנס למערכת יחסים כדאי שיכיר את עצמו וידע להקשיב ללב שלו או שלה וכך ידע ללכת בדרך האבנים הצהובות בזמן שהוא או היא בזוגיות. חשוב ביותר שתמצאי את הדרך הפנימית שלך שהיא תנחה אותך ותעזור לך להקשיב למסרים ולקולות, שהלב שלך מפציר בך להקשיב להם.
הבחור הגיב בדרך שוודאי תסכימי אתי לא היתה דרך דיבור. מכה היא דיבור דרך הידיים. אולי התכוון לומר משהו חשוב. אך האם היית רוצה שכך ידברו אתך? עם ילדייך? חשוב ללמוד איך לדבר ואיך להקשיב. איך לדייק בדיבור ישיר ואיך להקשיב ללב.
בהצלחה
נילי ארזי
פסיכותרפיסטית MSW למבוגרים, זוגות ומשפחות
טיפול קוגניטיבי ממוקד מטרה.

על מה לכל הרוחות את מדברת?
תיכף גם תמליצי בשם מדע המכמים הפנימיים שלך לשלוח את הבחור ל7 שנות מאסר על חברות בארגון טרור (שהמכמ שלך איתר).

בתור טקסט לספר ניו אייג' זה נחמד מאד, אבל מה לזה, ולמה שלפנינו?


אני מציע שפשוט ניצמד לעובדות. הבחורה קיבלה מכה - מצד הדין זה אולי פלילי אבל זה באמת לא צריך לעניין את הציבור יותר מדי. גם נשים לפעמים נותנות פליקים לגברים והעולם שותק.

פשוט שתחליט אם בא לה להשאר איתו. ככל הנראה אף אחד לא עומד להירצח מחר בבוקר, ולא כל גבר הוא רוצח בארון. כל הפורום הזה נשמע כמו רדיפת צללים פראנואידית אחת גדולה, בה כל כותב הודעה מנסה לחפש מתחת לשטיח איך הוא "נכנס לסטטיסטיקה" שהיא בעצמה סוג של נבואה שמגשימה את עצמה (אם נחשיב את זה שהיום חטפתי מכה אקראית מאשה בסופר מרקט שהתנגשה בי, אבל מבחינה סובייקטיבית אני מרגיש תחושה אמוציונאלית שבתת מודע שלה היא רצתה אולי תכננה לפגוע בי כי אני גבר והיא פחדה שאאנוס אותה בין המדפים של המרק למקררים של המוצרי חלב, ולכן תקפה אותי כהגנה עצמית - אפשר להגיע כמעט ל100% של תוקפנות מינית גם מחוץ למשפחה) .



בקיצור, רדו מהעץ.

זו אלימות- מתחיל בדברים קטנים (בדרך כלל סטירה) ונמשך עד רצח. תאמיני לי הייתי בסיפור הזה וניצלתי בעור שיניי. תברחי לפני שיהיה מאוחר מדיי.