פורום וטרינריה - יש לך שאלה?

יתכן שמקור הגירודים מהכלבים.
אני ממליצה לך לפנות לרופא המשפחה שלך.

קיימת בדיקת דם לנוגדנים שיכולה לקבוע אם הכלב מחוסן. עם זאת, אין נזק משמעותי בחיסון נוסף של כלב שכבר מחוסן, וחיסון הינו זול יותר מבדיקת הדם.
לכן אני ממליצה לך פשוט לחסן את הכלב בהקדם.

בהצלחה!

בהחלט נשמע שהארנבון שלך צריך טיפול וטרינרי. אינני מכירה וטרינרים מומחים לחיות אקזוטיים באזור חיפה. נסי להתקשר לוטרינרים באזור ולשאול אותם אם הם מתמחים ברפואה של ארנבונים.

בהצלחה!

לא ציינת בן כמה החתול שלך והאם היה שינוי כלשהו בבית בתקופה האחרונה.
לעיתים שינוי במצב בבית (למשל- חיה חדשה, תינוק חדש וכו') יכול לגרום לחתול לסטרס ולבהלה. כדי לנסות לפתור את הבעיה יש לפנות לוטרינר מומחה להתנהגות, הוטרינר יתן לך למלא שאלון לגבי אורח חייו של החתול וייעץ לך לגבי התנהגותו.

בהצלחה!

האינסולין שהוטרינר שלך נתן לך הוא זה שניתן בדרך כלל לכלבים עם סכרת. אין לי מידע לגבי עלויות של אינסולין.
קיימים מומחים לרפואה פנימית של חיות מחמד, רובם נמצאים בבית החולים הוטרינרי שבבית דגן וניתן להתייעץ איתם לגבי הטיפול בכלב.

בהצלחה!

התנשפויות יכולות להופיע מסיבות רבות, כולל לחץ, כאב, חום, בעיות במערכת הנשימה העליונה או התחתונה, ועוד.
מכיוון שפקינזים הם גזע בעל מבנה פנים פחוס, יש להם בעיות שונות במערכת הנשימה העליונה כמו נחיריים מוצרים, קנה נשימה מוצר, חיך רך מוארך. כל אלה יכולים לגרום לבעיות נשימה, בעיקר בימים חמים, במהלך פעילות גופנית, או בזמן סטרס. אם אכן מדובר בבעיה זו (הנקראת "סינדרום ברכיוצפלי"), קיים ניתוח לתיקון פגמים אלו ולשיפור המצב הנשימתי של הכלב.
כדי לאבחן את מקור ההתנשפויות של הכלבה, אני ממליצה לך לגשת לוטרינר שיבדוק את הכלבה, יתכן שיבצע צילומים לריאות או בדיקות נוספות ויקבע מה מקור ההתנשפויות.

בהצלחה!

ראשית, כיצד אובחן הכלב והאם האבחנה היא סופית? האם נשלחה ציטולוגיה או ביופסיה למעבדה של מומחים לפתולוגיה קלינית? עד כמה מפושטת המחלה? מהם הסימנים הקליניים שהכלב מראה? האם בוצעו צילומים לבית החזה ואולטראסאונד לבטן?
לימפומה הוא סוג של סרטן בלימפה. לימפומה יכולה להופיע בכלבים בכל גיל, למרות שאינה נפוצה בכלבים צעירים.לצערינו בכלבים אין החלמה מלאה מן המחלה אך עם טיפול מתאים ומסור ניתן לטפל בכלב ולהביאו למצב של רמיסיה- מצב שבו הכלב מרגיש טוב וללא כל סימן קליני של המחלה. עם טיפול כימוטרפי מתאים, כלבים יכולים לחיות חודשים עד שנים, כאשר המחקרים מראים שהממוצע הוא בערך שנה. (כמובן שיש כלבים שחיים גם הרבה יותר, אם הם מקבלים את הטיפול המתאים).
הטיפול הכימוטרפי דורש מתן כדורים בבית וכן הגעה לרופא מומחה לאונקולוגיה לקבלת זריקות, בהתחלה אחת לשבוע ובהמשך אחת לשבועיים-חודש.
מתן של סטרואידים בלבד בבית לא מאריך את משך חיי הכלב אבל משפר את מצבו הקליני ואת הרגשתו.
אני ממליצה לך לגשת עם כל המידע הרפואי לרופא מומחה לאונקולוגיה (קיימות שתי רופאות כאלה בארץ) להתייעצות לגבי המשך הטיפול.

היי,
בהמשך לתיאור מחלת הכלב-הכלב אובחן באופן מקרי,התגלה לו גוש בצוואר הלכנו לווטרינר והווטרינר לקח דגימה שם דם במחט מהבלוטה המוגדלת לאחר כמה ימים התקבלה תשובה כי הבדיקה תקינה ושמדובר בדלקת,מאחר והכלב הפסיק לאכול בשלב מסוים לקחנו אותו שוב לוטרינר שאמר שייתכן שהכלב סובל מחסימת מעיים וכי הוא דורש צילום,הכלב נלקח לבית החולים הווטרינרי שם נאמר לנו כי המעיים שלו מלאים בגז וכי צריך לנתח אותו,הסכמנו לו לנתח והתברר כי אכן הייתה לו חסימה ובנוסף היה לו גידול במעיים,גוש זה וגם חתיכה מהבלוטה המוגדלת נשלחו לפתולוג שאבחן את זה כעת כלימפומה.אנחנו מאוד קשורים לכלב ואוהבים אותו וקצת קשה לנו להשלים עם זה שאין טיפול שיש בו סיכוי להחלמה,יש לציין שהתחלנו טיפול כימותרפי אחד,והכלב מרגיש יותר טוב.ייעצת לי לדבר עם אונקולוגים מומחים איזה ידע נוסף יכול להיות שיש להם שלוטרינרים רגילים אין?

יש ידע רב שאין לווטרינרים רגילים. הם מעודכנים בכל המאמרים האחרונים, סוגי תרופות שונות ואחוזי הצלחה, שילוב בין טיפולים שונים, אחוזי שרידות, זמן שרידות ועוד ועוד.
אני מניחה שמומחים אלו יתנו לכם את התשובות ואת ההמלצות הטובות ביותר

המון בהצלחה

אכן, על מנת להיות וטרינר יש צורך בעבודה עם בעלי חיים, כולל עבודה עם גופות.
וטרינר צריך לדעת אנטומיה, ולימודי האנטומיה נעשים על גופות של כלבים וחתולים שמתו או הומתו, אך לא הומתו לצורך לימודי אלא מסיבות אחרות.
בנוסף, עבודת הוטרינר כוללת השגחה על מעבר מחלות מבעלי חיים לבני אדם, וחלק מעבודת הוטרינר היא להכיר תהליכים של שחיטת עופות ובקר והדבר כולל ביקור בבתי מטבחיים ומשחטות.
כדי להיות וטרינר טוב אין מנוס מהלימודים הללו, ובחייך כרופאה וטרינרית תצילי חיים בזכות הלימודים הללו.

אם כמה שזה מצער שזה קורה, אבל אין לי שליטה על מה מכלאות עושות עם החיות ש"אין להם מה לעשות איתם יותר".. לפחות יש ניצול של הגופות לשם לימוד לעזור לאחרים.
אבל לגבי העכברים הפרות והעופות זה רק ביקור במשחטות או להיות עדים למעשה או שאני בתור מישהי שלומדת צריכה לעשות את זה בעצמי?

גם איך אפשר בתור אדם אוהב חיות לעשות את זה ולשתף עם זה פעולה? אין שום דרך לצאת מזה אני מתארת לעצמי.. האם זה באמת שווה?

כחלק מהלימודים מבקרים במשחטות ובבתי מטבחיים וצופים (בלבד) בתהליכים שמתרחשים שם.
אם רצונך להיות וטרינרית זה חלק מהלימודים...

תודה לך, עזרת לי מאוד

אין סכנה מיוחדת בעיקור חתולה בוגרת. בעקרון מומלץ לעקר כלבות וחתולות מוקדם, החל מגיל חצי שנה, כדי למנוע סכנה לגידולי עטין בעתיד. גם גיל שנה וחצי הוא גיל סביר לעיקור.
אם החתולה רגילה לחיות ברחוב, סביר להניח שתמשיך לנהוג כך גם לאחר העיקור.
זה בסדר גמור לערבב את האנטיביוטיקה באוכל כל עוד אתם שמים לב שהיא אכלה את כל המנה (כדאי לשים את האנטיביוטיקה על מעט מזון טעים ולוודא שהיא אוכלת הכל, ורק אז לתת לה את שאר המזון שלה).
בעיקרון אם החתולה מרגישה טוב 3-4 ימים לאחר הניתוח, ואם היא אוכלת ועירנית, והחתך בבטן נראה תקין ללא הפרשות או נפיחות, היא יצאה מכלל סכנה.
בכל מקרה מומלץ לגשת לוטרינר עשרה ימים לאחר העיקור לביקורת.

החתולה ערנית ויש לה תאבון והצלחתי לתת לה בכל פעם את כל האנטיביוטיקה אבל יש נפיחות באזור החתך,זה נראה כמו בצקת כזאת. יש צבע ורדרד אבל אין אודם או הפרשות שיוצאות ממנו.האם זה סביר שתהיה נפיחות באזור התפר? החתולה עוקרה ביום רביעי.

אם יש נפיחות באזור החתך, כדאי לגשת לוטרינר שיבדוק את החתך. יתכן שמדובר בתגובה נורמאלית לתפרים, אך יש גם חשש להרניה ולכן חשוב שהוטרינר יבדוק את החתולה.

סביר להניח שאם תסרס את הכלב המצב יחלוף, למרות שגם לכלבים מסורסים יש לעיתים התנהגות כזאת.
כשהכלב קופץ עליך יש למנוע זאת ממנו ולהגיד לו "לא" בקול סמכותי.
אם אתם לא רוצים לסרס את הכלב מומלץ להתייעץ עם מאלף כלבים.

בהצלחה

כל עוד הכלבה מניקה את הגורים והגורים עולים במשקל המצב טוב. אפשר לשקול את הגורים אחת ליום ולוודא שהם עולים במשקל. אם הגורים לא יונקים מספיק או לא עולים במשקל, מומלץ להניק אותם מבקבוק עם תחליף חלב מיוחד לגורי כלבים.

בהצלחה!

יכולה להיות אבצס, גוף זר, גידול, גרנולומה, ועוד ועוד. באופן עקרוני עדיף להמנע מטשטושים והרדמות בזמן ההריון, אך גם יש סכנה לאם ולגורים להשאיר מסה שיכולה לגרום לזיהום כללי.
גשי לווטרינר בהקדם על מנת שיאבחן את המסה ויקבע האם ניתן לחכות עד לתום ההריון או האם לטפל בה כעת

רק בריאות

אינני סבורה כי עליך להכנס למיטה ולשכב בצד כמו מסכן לשארית חייך (או חייו של הכלב). יתכן והכניסה של חברתך לבית עירערה את המעמדות בבית שהיו ברורים לכלב עד כה, וכרגע הוא נלחם על מקומו בהיררכיה החדשה. יש להקפיד על כך שמקומו בהיררכיה יהיה מתחתך ומתחת חברתך ולא גבוה או שווה לכם. דבר זה ימנע אי ציות לפקודות במקרה הטוב, ותקיפה במקרה הפחות טוב.
אין זה אומר כי עליך לצרוח עליו או להרביץ לו. ניתן לחזור שוב ושוב על פקודות בסיסיות כגון "שב", "ארצה", "בא אלי". להכנס לפניו למיטה, לא לתת לו לעלות על המיטה עד לסידור המעמדות ועוד. אני ממליצה בחום לפנות למאלף מקצועי שיוכל להנחות אתכם ולתת לכם כלים נוספים לסידור המצב מחדש

רק בריאות

התמיסה עובדת על עקרון ה- Encapsulater, עוטפת את האלרגן בשכבה המנטרלת את השפעתו על הגוף. תמיסה זו מכילה גם חומרים המטפחים ומרככים את פרוות בעל החיים (אלוורה, תמציות של Limeflower ורוזמרי, ומרככים נוספים). צריך לשים לב שמשתמשים בתמיסה המיועדת לכלב ולא לבעל חיים אחר. יש למרוח אותו על גבי הכלב באמצעות מטלית מדי שבוע.
התכשיר אמור להתחיל לעזור אחרי 3 שבועות של שימוש.
עוד לא שמעתי על תופעות לוואי של התכשיר, אך יש לקרוא היטב את ההוראות ולפעול לפיהם

רק בריאות

מומלץ לטפל בכשל כליות בעירוי נוזלים (שיכול להיות יומי או שבועי, תלוי בחומרת המחלה ובמצב הכלב), וכן במזון מיוחד שמתאים לכליות.
קיימות תרופות מעוררות תאבון כגון מיטרזפין (רמרון) שיכולות לעזור לזמן מסויים- התייעצי עם הוטרינרית שלך לגבי אפשרות זו.

בהצלחה!