פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער - יש לך שאלה?

ילד בן 6, רגוע ומקסים, אבל כשהוא מתעצבן או מתוסכל הוא הולך לחדר שלו ודופק את הראש בדופן של המיטה עד שהוא נרגע. הוא לא מפסיק לא משנה מה אנחנו עושים... מה גורם לזה ואיך אפשר להפסיק את זה?

הבת שלי, בת 15, בטיפול מזה שנה, נראה שהיא פיתחה תלות בפסיכולוגית, רוצה לפעמים להקדים פגישות כדי לספר לה דברים, רוצה לשמוע את דעתה ולמה שהיא אומרת יש משקל גדול יותר ממה שלנו להורים יש לומר. זה טוב שהיא מחוברת למטפלת, זה אומר שהיא סומכת עליה אבל יש שלב שבו זה עובר את הגבול? שזה כבר נהייה מסוכן?

לפני כמה חודשים חזרנו לארץ אחרי כמה שנים שליחות בחו"ל. הגדול חזר ישר לתיכון והוא לא מוצא את עצמו, אין לו חברים, מתגעגע לחברים שהיו לו שם, אומר שהלימודים פה לא ברורים ונראה שהוא בדיכאון, איך אנחנו יכולים לעזור לו להסתגל בחזרה?

שלום רב,

אחי בן 24 לאחר שירות צבאי לא מלא עקב בעיות נפשיות. כרגע לא מוצא את עצמו וחווה דיכאון שמשפיע על החלטותיו גם בנושא הלימודי (עבר ייעוץ וזה חוות הדעת שהתקבלה). אנחנו מנסים לעזור לו כבר מספר שנים ללא הצלחה. כיצד לעודד אותו להגיע לטיפול מבלי להכריח? האם אתה מטפל גם בגילאים אלו?

שלום רב.
בני בן 13.לפני כשנה החל ליטול כדור פריזמה בעקבות התקפי חרדה קשים. במקביל, המליצו לנו שיעבור טיפול קוגנטיבי התנהגותי. לצערנו, הוא עדיין לא עבר טיפול אך מצבו השתפר מאוד ולכן בהמלצת פסיכיאטר התחלנו להוריד את הכדור בהדרגתיות במשך זמן מה.לפני כשבוע, הורדנו לחלוטין את הכדור. בימים האחרונים, אנו רואים שינוי בהתנהגותו. הוא עצבני מאוד, תוקפן ויש לו התפרצויות בכי לעיתים קרובות. אלו הן התנהגויות שהיו בעבר וקיווינו שטיפול פסיכולוגי יעזור, אך כאמור הטיפול לא יצא לפועל. אנו מקווים שבקרוב יתחיל את הטיפול הפסיכולוגי ורוצים לדעת האם ניתן להחזיר את הכדור בהדרגתיות?

נראה שגיל ההתבגרות של הבת שלי לא עובר, היא כבר בת 22 ועדיין מתנהגת כמו בת 16, זה לא היה אמור לעבור עד עכשיו? האם זה אומר שיש משהו מורכב יותר מסתם התנהגות של גיל ההתבגרות?

שלום דוקטור, נשמח לקבל עצה דחופה. אני ובעלי נסענו לחו"ל רק שנינו לכמה ימים. הילדים נמצאים אצל אחותי. הילדה הקטנה עושה בעיות, היא בוכה, לא משתפת פעולה, התקפי זעם. לא משנה מה אנחנו עושים מרחוק והמשפחה מקרוב זה לא עוזר. מה כן אפשר לעשות?

הילד שלי מתעצבן בקלות, ניסינו ללמד אותו כל מיני שיטות להרגעה עצמית - לספור עד 10, דמיון מודרך ועוד, זה לא עוזר. יש שיטה אחרת שאתה יכול להמליץ עליה?

שלום, באישור הפסיכיאטר הורדנו בהדרגה במשך חודש ציפרלקס 20 מג משולב באריפליי 5 מג וכעת שבוע ללא את האריפליי המשכנו. עלינו להתחיל לוסטרל. מדובר בנערה בת עוד מעט 18, חשבנו ההורים לא להתחיל בלוסטרל אולי להיגמל בכלל ובשבוע שאמורה לא ליטול ציפרלקס בכלל הפסקנו אריפליי גם. הבת גם חשבה להפסיק נמאס לה כל יום לקחת כדורים.... כעת המצב לא משהו היא כבויה כזו מדוכאת רגישה לכל צליל ורעש בבית... האם הלוסטרל בשילוב אריפליי ישפר את הרגשתה שתהיה קצת שמחה ופחות רגישה לכל דבר? תודה

הבן שלי בן 6, מאובחן עם הפרעות קשב וריכוז ורשמו לו ריטלין. מה הדרך הכי טובה להסביר לו על הסיבה שהוא לוקח את הכדור?

אני חרדה וכן גם בעלי
בננו בכורינו רוצה שכל הזמן יעזבו אותו בשקט
לא מתחבר עם האחים והאחיות שלו
מצב די מדאיג ומתסכל
מדבר לא יפה אלי ולבעלי

יש לי שלושה ילדים, יש הבדל של חמש שנים בין הקטנה לבין האמצעית. אתמול היינו במסעדה עם המשפחה והיו שם בני דודים גדולים, בגיל של הגדולים שלי פחות או יותר, והקטנה כנראה מרגישה מחוץ לעניינים אז היא הופכת להיות מאוד צומתית - צוחקת בקולי קולות, נעלבת מכל דבר וכדומה, הגדולים גם ככה לא ממש שמים עליה ועם ההתנהגות הזו היא הופכת מושא ללעג. היא לא רוצה להיות עם המבוגרים אלא להרגיש חלק מההווי של הילדים שהם לא מעוניינים בחברתה...

ילד בן 8 לא סותם את הפה... באמת, כל הזמן מדבר ומדבר. הוא חכם מאוד, יש לו הרבה ידע ודעה על כל דבר. קיבלתי תלונות מבית הספר ואני באמת לא יודעת מה לעשות איתו...

כשהוא היה קטן יותר כשהוא היה מתבייש הוא היה מסתתר מאחורי הרגל שלי, עכשיו כשהוא גדול יותר, באותם המצבים בדיוק הוא מתחיל להתגרד, בעיקר בזרועות. לפעמים הוא מגרד עד כדי שהוא ממש פוצע את עצמו. אני חוששת שזה כבר יותר מסתם ביישנות אלא כבר משהו כפייתי, אשמח לשמוע את חוות דעתך בעניין.

פונה אליך כמוצא אחרון, אחרי שכבר דיברתי אינספור פעמים עם גורם הבעיה - הסבא והסבתות. הבן שלי בן 5, הם מפנקים אותו בלי סוף, אינספור מתנות ופעילויות. ברור שהכוונה שלהם נהדרת אבל הילד הפך להיות ממש מפונק, חושב שמגיע לו הכל, דברים שאנחנו אומרים לו עליהם לא הוא מקבל מסבא וסבתא מאחורי הגב שלנו. איתם אנחנו מדברים בערוץ אחר (שלא ממש עובד) אבל מה עושים עם הילד?