ניסיון צינתור נוסף?

דלית שלום
את שואלת שאלה נהדרת. החלטות המתקבלות בצנתור אינן ''תורה מסיני'' ומבוססות על שלושה גורמים עיקריים.
א. הניסיון של הרופא המצנתר ( מצנתר- זה הרופא . צנתר זה הקטטר שמחדירים לגוף)
ב. הממצאים בצנתור האבחנתי.
ג. הרקע הרפואי של החולה. כלומר בעיות רפואיות נלוות מהן סובל. למשל מקובל כי חולי סוכרת ''יהנו '' יותר מניתוח מעקפים בהשוואה לחולים ללא סוכרת עם אותם ממצאים בצנתור.

גורם נוסף חשוב שלא ציינתי הוא ''הרצון של החולה''. לחולה יש זכות ובעלות על גופו בוהחלט יתכן כי הרופא המליץ על ניתוח היות והתוצאות לטווח אורך טובות יותר מ''באלון'' אך החולה מחליט כי הוא מעדיף באלון וסיבותיו עימו. חשוב שהרופא המצנתר יסביר לחולה את כל המשמעויות של החלטתו. כלומר חובה של הרופא למסור למטופל את כל המידע והיסוכנים הכרוכים בכל אחת מהאופציות הטיפוליות. כאשר החולה שוכב כבר על מיטת הצנתורים לאחר שלב הצנתור האבחנתי לא תמיד יש לו את היכולת לקבל את ההחלטה הנכונה ובמקרה כזה , לפעמים מוצדק להפסיק את הצנתור ולתת לו זמן לקבלת החלטה ולהתייעץ עם גורמים נוספים.

מטבע הדברים את מבינה שבשל ''ריבוי הגורמים'' התורמים להחלטה יכולות להצתקבל החלטות שונות באותו חולה. אין כאן נכון או לא נכון אלא מה שמתאים למטופל במסגרת האפשרי.

לעניין הרשלנות הרפואית כל עוד הרופא הסביר לחולה את כל האופציות והסיכונים וכל עוד הרופא נהג בצנתור כרופא סביר והיה צמוד להחלטה של המטופל לא ניתן לבוא אליו בטענות. כמובן שהכל שפיט ונתון להחלטת בית המשפט.

טובי

האם אתה מכיר אנשים שהתעקשו על צינתור ,למרות המלצה כללית על ניתוח בייפאס? כמה % מהם התחרטו על התעקשותם, וכמה לא התחרטו ,בלי תפוס במילה.

במקרב זה הסכנה היא לשוק בצינתור, סתום רק בוריד השמאלי (ימיני נקי) בן 64, טרום סכרת, בריא בדרך כלל. צינתור ראשון בחייו.

רפואה אינה מדע מדויק. במחקרים שונים נמצא כי חולים עם סוכרת חיים יותר עם פחות סיבוכים לאחר ניתוח. בוודאי יש לא מעט חולי סוכרת שסרבו לניתוח ועברו צנתור טיפולי בהצלחה.
טובי

שאלה טובה שאלת. ואין לי תשובה חד משמעית.

לפני כן תיקון קטן. צנתר הוא הצינור שמחדירים בצנתור לצורך ביצוע הצנתור. מצנתר הוא הרופא שמבצע את הצנתור.

בעקרון למצנרים שונים ניסיון שונה. בעקרון אם מצנתר השיב פניך ריקם כאשר ביקשת לעבור צנתור טיפולי ומצנתר אחר כן הסכים לבצע והסתבך בנזק בהחלט יתכן כי הדבר יעמוד לרעתו אם יתבע על כך בבית הדין.

קיימות הנחיות כתובות guidelines מתי ובאילו נסיבות יש לטפל על ידי צנתור טיפולי ב-באלון וסליל תומך ומתי להפנות את החולה לניתוח מעקפים. כמובן ההנחיות הן בגדר המלצה ותלויות ברצון המטופל שיכול להחילט כי הוא מסרב לניתוח מסיבותיו הוא ומעדיף צנתור טיפולי על הסיכון הכרוך בכך.

ההסתייגות היחידה היא מה שנקרא הסכמה מדעת. הרופא המצנתור שמחליט כן לבצע צנתור טיפולי במקום שמצנתר אחר סירב והפנה לניתוח חייב ( בהדגשה רבה) לודא שהחולה הבין מה הסיכונים ומה ההמצלות המקובלות ורק לאחר ששוחח עימו והלקוח הבין הוא יכול לקחת אותו לצנתור טיפולי. סור שההסבר ינתן ביום הצנתור או בחדר הצנתור לפני הצנתור אלא מראש.

נכון שההחלטות הן בעקרון סוביקטיבית למטפל אבל עדיין חייבת להיות אחידות בקבלת ההחלטות ועבודה לפי קווים מנחים עם יכולת לחרוג מהן באופן מנומק ובהתאם לנסיבות ורצון החולה הוא בהחלט סיבה לחרוג מהן וובלבד שכאמור לכולם ברור מה התוצאות הצפויות.

טובי