דרכים לאבחון חסימה

שרון שלום רב

אקו לב היא בדיקת האולטרהסאונד של הלב והממצאים מלמדים על פגיעה בתנועתיטות דופן קדמית ספטלית ( היפוקינזיה פירושה ירידה בתנעותיות הדופן) . ממצא זה יכול לנבוע מסיבות שונות אך השכיחה ביותר היא מחלת לב כלילית כלומר הצרות בעורק כלילי שגורמת לקיפוח בזרימת הדם ועקב כך ירידה בכושר ההתכווצות או אפילו אירוע של אוטם בעבר.

האם יש בדיקות לא פולשניות אחרות בהן ניתן להשתמש כדי להוכיח זאת?

התשובה חיובית. MRI היא בדיקה יקרה מאד ואינה בשימוש לצורך זה אלא לצרכים אחרים בהם יש לה יתרון על בדיקות אחרות.

מיפוי לב היא בדיקה לא פולשנית אך מלווה קרינה מיינת לצורך הוכחה נוספת לקיום פגעיעה בעורקים הכליליים או שלילתה. המיפו ייכול להראות אם מדובר באוטם ישן או בבעיה חדשה של הצרות בעורק כלילי.

אפשרות נוספת היא בדיקת CTA של הלב (מה שקרוי צנתור וירטואלי) . זו בדיקת סיטי שאינה פולשנית אך שוב מלווה קרינה מיינת. הבדיקה מדגימה את העורקים הכליליים כמו בצנתור אך היא רק אבחנתית בלבד.

צנתור רגיל ( פולשני) בעייתי היות והוא גם פולשני וגם מלווה קרישנה מיינת אך יש לו יתרון אחד משמעותי על כל שאר הבדיקות הוא יכול להיות גם טיפולי. כלומר אם נמצא ממצא של הצרות משמעותית ניתן מיד להרחיבה על ידי באלון וסליל תומך (סטנט).

שני הממצאים שציינתי של בדיקת מאמץ חיובית עם צניחות ST יחד עם הממצא באקו לב של היפוקינזיה קדמית ספטלית מעלים חשד מבוסס מאד שמצדיק על פניו צנתור פולשני. כמובן שזכותך לקבל כל החלטה אחרת. הסבירה ביותר היא ביצוע CTA (צנתור וירטואלי) או מיפוי. רוב הסיכויים שגם אם תבצעי אחת מהבדיקות תזדקקי בסופו של דבר גם לצנתור פולשני.

צריך לזכור כי בערך 10% מהצנתור הפולשניים למרות כל הברור המקדים על ידי מיפוי וכו נגמרים בממצא של עורקים כליליים תקינים. הדבר בולט יותר בנשים מסיבות שזה לא המקום לפרטן.

טובי