צינתור לאבי

הסיבה העיקרית והשכיחה ביותר לביצוע צנתור לב כלילי אותו אמור לעבור אביך היא חשד לטרשת העורקים. ההרדמה בצנתור היא מקומית בלבד ולא כללית או ספינלית ( אפידורלית) כמו בניתוחי בטן, לידות וכו. היא ונעשיית על ידי הזרקת חומר אלחוש מקומי מתחת לעור באזור המפשעה. הסיכון בהרדמה כזו ( דומה מאד להרדמה אצל רופא השיניים לפני טיפולי שורש, סתימות וכו) שואף לאפס.

''ההתעסקות'' בלב אף היא אינה מסוכנת לכשעצמה עם זאת מדובר עדיין בפעולה פולשנית הכרוכה בסיכון מסוים. הסיכון בצנתור אבחוני בו נעשיתה רק בדיקה של עורקי הלב נמוכה מאד, הרבה פחות מעשירית האחוז. במידה ויש צורך בהתערבות טיפולית ( בשליש עד מחצית הצנתורים יש צורך בהתערבות טיפולית) לצורך הרחבת העורקים על ידי באלון ו/או השתלת תומך ( סטנט) הסיכון מעט יותר גבוה ( עדין פחות מעשירית האחוז) אבל התועלת מהטיפול הן בשיפור איכות החיים והן בשיפור סיכויי ההשרדות לטווח ארוך עולה לאין ערוך על הסיכון.

אני מניח שהקרדיולוג שהפנה את אביך לצנתור בהחלט שקל את הסיכון( מזערי) מול התועלת הפוטנציאלית והגיע למסקנה מוצדקת שהצנתור בהחלט יכול לסייע לו.