ירידה בהמוגלובין בעקבות צינתורים

נראה מסובך אבל לא כך. אנסה לענות לשאלותיך אחת לאחת.
א. לעניין ההמוגלובין. בצנתור אימך דיממה, נזקקה לקבלת שתי מנות דם והשתחררה עם המוגלובין 9.1 לאחר מכן ללא מתן דם נוסף נמדד המוגלובין 9.8 ולאחר אשפוז ללא מתן דם או דימום המוגלובין של 8.9. השינויים ברמת ההמוגלובין בטווח זה נובעים משינויים במעבדות השונות ומדילול. בכל בדיקה יש סטיה קלה וגם אם נבדוק אותה דגימה פעמיים לא בהכרח נקבל אותה תוצאה אלא סטיה קלה בין שתי התוצאות. בנוסף לכך במהלך האשפוז השני עקב הצל בריאות קבלה ככל הנראה נוזלים שגרמו לתופעת הדילול.שינוי בטווח זה מחייב מעקב ולא בהכרח מתן מידי של דם.
ב. לעניין הצהבת. דימום פנימי כפי שקורה לאחר צנתור והכנסת קוצב מתאפיין ב''ספיגה'' של דימום. הדם כשהוא מתפרק יוצר את החומר בילירובין. גם בצהבת במנגנון אחר עולה רמת הבילירובין אלא שבצהבת העליה בבילירובין היא במקביל לעליה של פרמטרים נוספים הנקראים ''אנזימי כבד''. אני מניח שבמקרה של אימך העליה בבילרובין משקפת את הפרוק של הדם ולא צהבת אמיתית למרות שתרופה כמו סימבסטטין יכולה לגרום הפרעה לכבד באופן שמזכיר צהבת אבל בלי עלית בילירובין.
ג. כן אספירין במיוחד כאשר ניתן עם פלביקס מעלה סיכון ונטייה לדימום במיוחד בחולים לאחר צנתור טיפול כמו זה שאימך עברה בפוריה עת הושתלו בליבה שני סטנטים. יש צורך לעקוב לאורך זמן אחר רמת ההמוגלובין ולראות אם יורדת מעבר לטווח שבו היתה.
בתקווה שמצבה של אימך יתחיל להשתפר
טובי רסין

תודה רבה ד''ר טובי רסין על הסבר כה מעמיק.