סיכונים בצנתור

כל הסיבוכים שציינת אכן מתרחשים בצנתור והלוואי והיו נמנעים כי כל אחד מהם פירושו הרס של חיים. הסיבוכים עקרונית יכולים לקרות לכל אחד אבל הם שכיחים יותר בנסיבות מסוימות.

הסיכון לסיבוכים תלוי בשלושה גורמים עיקריים.
א. במצנתר- מיומנות המצנתר וניסיונו כמו גם הרגלי עבודה נכונים יכולים להוריד את שכיחות הסיבוכים למינימום נסבל.
ב. במטופל- שכיחות הסיבוכים גבוה יותר ככל שמצב המטופל קשה יותר והוא סובל יותר ממחלות רקע. כך גם כאשר הגיל מתקדם יותר.
ג. בתנאים הסביבתיים- מסיבות השמורות עימי אני בוחר לא לפרט.

אילו סיבוכים שכיחים ואילו נדירים. הסיבוכים השכיחים ביותר קשורים למיקום הדקירה בגוף דרכו מוחדר הצנתר. ברוב המקרים ניתנים לטיפול שמרני ומקומי. סוג אחר של סיבוכים קשור לסוג חומר הניגוד הרנטגני המשמש לצורך הצנתור. היוד עליו מבוסס חומר הניגוד עלול לגרום לתגובה אלרגית קשה בלתי צפויה עד כדי סכנת חיים אך הוא גם ''רעיל '' לכליות ובחולים מסוימים, בעיקר חולי סוכרת וחולים עם מחלות כליה עלול לגרום להחמרת אי ספיקת הכליות עד כדי צרך בטיפולי דיאליזה ( מאד לא שכיח אבל בהחלט יתכן ).

סיבוכים אחרים לא שכיחים ( תודה לאל) קשורים לתסחיפים שמקורם אויר שחודר למערכת או רובד טרשתי בעורקים , בעיקר באבי העורקים שבמהלך הצנתור ,תוך כדי העברת הצנתר נקרעים ומתפזרים עם זרם הדם ועלולים לגרום לאוטמים מוחיים או פגיעות ברקמות אחרות.

צריך לזכור שסך כל הסיבוכים אפסי יחסית לתועלת המושגת בצנתור הן זה המוגדר כאבחנתי והן זה הטיפולי. יחד עם זאת יש לזכור שלא כל חולה חייבים לצנתר ואת ההחלטה על הצנתור יש לקבל בשיקול דעת ובזהירות.

ולסיום כל רופא ובמיוחד אלה העוסקים ברפואה פולשנית צריך לזכור את כלל הברזל ''קודם כל לא להזיק'' ( בלטינית זה נשמע יותר טוב).

ב-10 לדצמבר עברתי צינתור שכלל השתלת stant משחרר תרופה בעורק כלילי הימני, לא היה לי "אוטם" בשריר הלב (בבדיקות חוזרות ונישנות כל ה"אנזימים " היו בסדר-שלילי) לפי מה שנאמר לי עלי לנוח כ-3 ימים ולאחר מכן לחזור לפעילות הרגילה "בהדרגה" השאלות המתבקשות: האם מותר לנהוג ,האם ניתן לחזור לפעילות "ספורטיבית" כמו התעמלות מודרכת בבריכה (לא כולל שחיה) , פעילות מינית , ויאגרה וכד'

בעניין החזרה לפעילות קיימות הנחיות רשמיות והנחיות מקובלות.

על פי הנחיות רשמיות של משרד הבריאות יש וניתן לחזור לפעילות מלאה כולל עבודה מלאה לאחר כשבועיים מצנתור טיפולי.

ההנחיות המקובולות מדברות על פרק זמן קצר בהרבה. ביום הראשון שלאחר הצנתור יש לנוח, לא לשכב במיטה אלא לבצע פעילות יום יומית רגילה ללא הרמת משאות כבדים או מאמצים אחרים. לא מומלץ לעסוק בספוררט ביום זה. ניתן בהחלט לנהוג גם ביום זה ( רכב פרטי )

למחרת כבר ניתן לחזור לפעילות גופנית מתונה ולעלות את דרגת המאמץ בהדרגה משך שבועיים כך שלאחר שבועיים תחזור כבר לפעילות מלאה כמו לפני הצנתור הטיפולי. אם אינך עובד עבודה פיזית כולל הרמת משאות כבדים ניתו לחזור לעבודה לאחר שלושה ימים. אם אתה עובד עבודה פיזית קשה יש לחזור רק לאחר שבועיים.

עכשיו כשכל העורקים שלך פתוחים צריך לעשות כל מאמץ לשמור עליהם כך לתמיד. כדאי להיוועץ ברופא המשפחה אילו אמצעים אתה צריך לנקוט לשם כך.
טובי