סובלת בחברת בעלי

שלום. אילו היית מעלה את הדברים בפגישה - הייתי שואל אותך איך הגעת למצב הזה שמתעלמים ממך וכאילו לא רואים אותך? איך היית עם בעלך בתחילת הקשר? האם זה היה אחרת? משהו נעלם? השתנה? האם הוא עצמו גם מתעלם ממך? ואיך היית כנערה ובחורה לפני שהכרתם? לשאלתך - יש בעיה אבל אני מנסה להבין אתך איך היא נוצרה..
תחזרי לכאן..

כשהייתי נערה/בחורה הייתי מחוזרת, אך בתוך תוכי אני טיפוס (עד היום) ביישני וחסר בטחון עצמי. בעלי אינו מתעלם ממני, אך איני מבינה מדוע בשנים האחרונות יותר ויותר איכפת לי מהאנשים, נהייתי רגישה עד מאד , חשוב לי לקבל גם את הפוקוס כפי שבעלי מקבל, וזה הולך ורק מחמיר. נכון שהוא חברותי יותר, יש לו חוכמת חיים יותר מאשר לי יש, כנראה יש לו מה להציע לכן נדבקים ומתייעצים איתו. גם לי יש מה להציע אך לא באותו "מינון" כפי שיש לו. אני חייבת שאנשים יזמו איתי שיחה ולא ההיפך, וכשהם מתחילים ליזום שיחה, אני נפתחת עד מאד. קשה לי בחברה ליזום ראשונה שיחה וזה היה מאז ומתמיד. אני חייבת ששני בני הזוג ידברו איתי ואם אחד מהם מתעלם בגלל שהוא טיפוס סגור או שאין לו כלל כימייה איתי ורק מדבר עם בעלי - קשה לי מאד לכבדו ולבוא לאירוע שהוא מזמין אותי. אני חייבת שגם הבעל וגם האישה יהיו חמים כלפי. מי שלא מכבד אותי , מגלה אמפתיה כלפי גם אם לא קשור אלי - החלטתי להתנהג בהתאם ולא לכבדו. ולאחרונה , איני יודעת מדוע חשוב לי שכל זוגות החברים חיבים גם הבעל וגם האישה לגלות אמפתיה כלפיה ואם אחד קריר, יש בי צורך נקם לא לכבדו כלל וכלל. ובעלי לא כזה מתחשבן וגם לא איכפת לו אם אחד מבני הזוג קריר אליו. איני מבינה מדוע בתקופה האחורנה כה השתניתי וכל כך מתחשבנת עם הזולת. כולם חייבים להיות נחמדים כלפי ולא- אני כאילו מחכה להם בסבוב ומחזירה לכם בהתאם. בעבר, הייתי משתדלת להיות חברתית, אך אני מגלה שזה חד כוון מצידי. לכן, נשברתי ואני חייבת שזה יהיה דו כוון.כמו בטנגו יש שניים. אם ירדת לסוף דעתי, מה דעתך על הנ"ל? האם הגיל גורם לרגישות יתר? מאד מתחשבנת עם כל אחד ומאד דוגלת ביחס שיהיה הדדי. תודה על התמיכה והעיצה שאקבל.

שלום
הרושם מדבריך שיצאת באחרונה ממחבוא בו היית שנים רבות. כאילו "התעוררת" והתחלת לשאול מה אתי? ולמה אני לא מוערכת? למה לא רואים אותי?
אבל התחלת לדרוש את זה! כתבת כמה פעמים "אני חייבת" שיפנו אילי, שיזמו, ששני בני הזוג ידברו אלי וכו'..דרישה ביחסים מעוררת התנגדות ואת משיגה תוצאה הפוכה!..את כאילו מעמידה אנשים במבחן. צריכים לעמוד בתנאים שלך, ואם לא אז תפני להם עורף..
נראה שכדי לשנות את היחסים בכיוון שאת רוצה - את עצמך צריכה לשנות גישה. לא לחכות ולהעמיד תנאים. תעשי עם אחרים מה שאת מצפה מהם..
נסי

מגיע לך צל"ש. ממש הגדרת במאת האחוזים את מצבי. אז לידיעתך, חלק מהאנשים/החברים בהם אני הייתי היוזמת, ותמיד מגלה התעניינות בהם ותמיד אומרת מזל טוב, אני רואה לאחרונה שזה כל הזמן בא רק מהצד שלי, אז החלטתי לשנות את עצמי שאולי הם יבינו שהשתניתי בעקבות התנהגותם,ובשאיפה שהם עכשיו יהיו כמו "יפעת", כאילו ללמדם לקח, אולי להענישם??. כי אני מצפה כל הזמן שיהיה פידבק, ולא יתכן שרק אני אפרגן, ויזום וכד', והצד השני כאילו לא איכפת לו אם נולד אצלינו משהו וכו'. אני מנסה לחקות את הזוגות הפאסיבים. אולי זה ישמע ילדותי??? לא יודעת. אבל כך יש בי לאחרונה צורך "לנקום בכל מי שלא מגלה אמפתיה כלפי בשעה שעד כה אני הייתי הנחמדה כלפיהם. בעקבות זה שהאנשים יראו שהשתניתי, ידלק אצליהם נורה אדומה ואולי יחכימו ויבינו שזה בעצם מגיע להם וזה בעצם הדדי ואולי בעקבות זה ישתנו. מה דעתך על הנ"ל. תודה וחג עצמאות שמח.

שלום. נראה שאת מאד כועסת, ומבטא את הכעס בנקמה ודרישה מאחרים, רוצה שהם יתהגו "יפה", כמו יפעת. חושב שזו לא הדרך. קודם לא ראו אותך. עכשיו את לא רואה אותם. הכעס עוזר לך "לצאת" מהמחבוא ועכשיו הוא יפריע לך להשיג את מטרתך: ליצור קשר של הדדיות עם אחרים...