חרדה

אנה שלום..אלו הם מעין "חבלי קליטה", תגובה פנימית לשינוי שאת עוברת. התגובה הפנימית היא שאת לא רגילה כנראה לסמוך על עצמך ולהתגבר..מה שתיארת זו תגובת בהלה..אולי תחושה שזה גדול עליך..

אולי חשוב שתעשי הרגל בזמן הקרוב לדרג בסוף היום משימות שנותנים לך 1-10 כאשר 10 מציין "ממש בלתי אפשרי"..ו 1 "בקלות"..ויכולה להתבונן איך בעצם התגברת על קושי וללמוד מזה

חוץ מזה ללכת לחוג ליוגה או צ'י קונג או מדיטציה - לתרגל רוגע ולחזק את עצמך

עבודה - זה יותר מחייב..ויש גם תשלום
מתנדב - בעינייך אולי זה שאת לא חייבת
נראה לי עדיף שזו תהיה עבודה..תנסי 3 ימים בשבוע ותראי איך הולך

צריכה לתת לעצמך תקופת הסתגלות למצב חדש
בהצלחה

הייתי מציעה לך ללכת לאיזה סדנה ללמוד.משהו אם את.יכולה. למשל סדנת בישול/אפיה/עיצוב בבצק סוכר. זה יעסיק אותך ויכול ךתת לך.הרגשה טובה. שולחת לך חיבוקים חמים??????????

אני מודה לך על התמיכה את נראית לי שאת מאוד אוהבת לתמוך וזה מאוד יפה,ואני מאוד מעריכה את זה,ותודה על מה שהצעת לי,בקשר להתנדבות אני אעדכן אותך בהמשך.שולחת לך חיבוקים ואהבה וחג שבועות שמח.

נתת לי ראיון מצויין.אבל מה שאני מפחדת שפתאום המנהל התקשר ויתחרט ויגיד לי שהוא לא ירצה שאמשיך יותר,בגלל מה שקרה לי,אני מפחדת מהתגובה של ההורים שלי,עד שהצלחתי כל כך יפה פתאום פספסתי.מה אני עושה עם המחשבה הזאת וחס וחלילה עם זה יקרה? אודה לך על הטיפ וחג שבועות שמח.

מה אני צריכה לעשות עם התגובה של ההורים שלי,כי הם כעסו עלי קצת על מה שקרה הם רוצים שאני אצליח,ושוב עם המנהל התקשר ויתחרט ויגיד לי שהוא לא רוצה אותי בסוף זה גם פספוס עד שכבר שבוע אני התנדבתי כל כך יפה וגם שוב התגובה של ההורים.אשמח לקבל טיפ איך להרגיע את עצמי,כי היום בבוקר היה לי ויכוח עם ההורים בגלל זה,אני שוב מודה לך שיהיה לך יום מקסים.

הי אנה יקרה
הכי חשוב לא להרים ידיים ולהמשיך, עם הקושי, עם החרדה שעולה לעיתים, עם המכשולים הקטנים בדרך. .אם לא במקום זה, במקום אחר. קיבלת פידבק מצויין, זכרי את זה!
כל השאר בדיוק כמו שמנשה כתב-חבלי קליטה, שמאוד טבעי והגיוני שהם יצוצו וינסו להסיט אותך מהדבר העיקרי והוא -שיש לך מה לתרום לעולם ולא תתני לשום דבר ולאף אחד לשבש את זה! את התומכים ומחזקים שמרי סביבך,את זקוקה כרגע לתמיכה וחיזוק עד שתתיצבי על קרקע בטוחה יותר.מצאי לך מטפל טוב או סדנה או חברה או כל אחד אחר שיכול ללוות אותך במסע הזה חזרה אל עצמך.מותר לטעות, כך לומדים ומתפתחים. זהו הטבע האנושי. הצלחה באה מעמידה באתגרים. זו ההצלחה האמיתית - להמשיך. להחליף ספק באמונה, פחד באומץ ופסימיות באופטימיות. וזה דורש תרגול. למנהל אם הוא יתקשר את יכולה להגיד שקצת נבהלת לרגע אבל את בטוחה שאת יכולה לעשות עבודה מצויינת ומעוניינת להמשיך ולהורים -שמה שאת זקוקה לו עכשיו זה חיזוק ותמיכה.
הדבר היחיד שאת יכולה לפספס זה את עצמך. מה שאמור להיות שלך מחכה לך...
בהצלחה
ורד

אני ממש מודה לך,חיזקת אותי ונתת לי יותר ביטחון,מאחלת לך חג שבועות שמח.