בכי

שלום,
כדי להתייחס לשאלתך - צריך הבהרות:
על מה את מגיבה כשאת מזילה דמעות? תני דוגמאות..האם זו הזדהות על מצב רגשי של אחרים? את עצמך - מרגישה "לא בוגרת", או רק את נתפסת ככה?

נרגישה בוגרת.
עמדתי בהצלחה במצבים לא קלים.
אני מזילה דמעות כאשר אומרים עליי דברים שאינם נכונים לטעמי, כששופטים אותי לא נכון.

שלום רעות
אם זו אכן הסיבה היחידה בגללה הם קבעו שאת לא בוגרת הייתי אומרת להם בדיוק את זה. שאת לא רואה קשר בין רגשנות לבין בגרות ושאת מכירה את עצמך כאחראית ורצינית. אני בהחלט מסכימה איתך שזה לא בהכרח קשור. רגישות וגם רגשנות כמו כל תכונה אחרת יכולות גם לשרת לטובה, בייחוד ביחסי אנוש. מה שחשוב זה לתרגל את הניהול שלה והשליטה בה ככל שאפשר כך שלא תפריע לתפקוד ולתפקיד ולקחת גם עליה אחריות. וזו בגרות.
בהצלחה וחג שמח

בתכונות אלו ?

שלום רעות,
בהמשך לדברי ורד -
נראה לי שאת מניחה, או מצפה, שאחרים יראו אותך "נכון"..כלומר כמו שאת רואה אותך..ואת מתוסכלת כשזה לא קורה כמו שאת רוצה

חשוב להבין שזוהי ציפייה לא ראלית ביחסים הבוגרים, בטח לא ביחסי עבודה.
את לא שקופה, ולא נראה לי שהיית רוצה להיות שקופה

במקום להזיל דמעות, תפתחי מיומנויות להסביר את עצמך, לחיות במידה של אי ודאות, וסבלנות בניהול דיאלוג

חומר למחשבה

אכן, לשלוט אומר לבדוק ולאתר מה הדמעות אומרות. מה את מרגישה באותו רגע, ולנסות להעביר את זה למילים ולשיח נהיר שמאפשר לצד השני גם להבין. למידת איפוק עצמי וניהול נכון של רגשות אלו ,כמו כל רגש אחר שנוטה להתפרץ (כמו כעס) אלו מיומנויות שמיוחסות לאינטליגנציה הרגשית וניתנות לשכלול ותרגול בכל הזדמנות. תרגול חוזר של זיהוי וביטוי ישיר במלל אסרטיבי מאפשר דו שיח בוגר ויעיל יותר.