שאלה

שלום חיים. אמנם שאלה טובה. אני מניח שאפשר, גם ללא הכנות לעבוד עם דמיון מודרך, לפחות אצל חלק מהאנשים. לרוב צריך הכנה בה אדם משנה את מצב התודעה שלו - מהמצב הרגיל, בו הוא ראקטיבי, למצב בו הוא יכול להתבונן וליצור דו-שיח עם עצמו ועם המטפל.

הרפייה היא דרך אחת בה תשומת הלב עוברת פנימה - לגוף, לרגשות, למחשבות שנעשים בהדרגה שקטים- וכך אדם נעשה פנוי למסע וליצירה.

לפעמים הדמיון-מודרך עצמו יכול ליצור את ההרפייה, כמו דמיין שאתה צופה בים ובו גלים גבוהים שהולכים ונרגעים, עד שהים נהיה שקט וצלול..ההרפייה נוצרת בתהליך הדרגתי בו הים נעשה רוגע, וכך גם נפשו של המתבונן.

מקווה שנותן לך מענה

ואותי מעניין אם שאלתך באה מתוך עניין מעשי, או שמא קשה לך להגיע להרפייה ואתה מחפש דרכים לעקוף אותה.
צדק בדבריו מר מנשה כהן, שהרפייה מהווה כעין טרקלין לדמיון המודרך עצמו. עצם המילה – מודרך, מלמדת על כך שחייבים במלוא תשומת הלב על מנת שלא לסטות מהכיוון שאלין מדריכים את הדמיון. ההרפייה משחררת את הגוף ממאמץ ומנווטת את כל האנרגיות למיינד עצמו.
מקווה שבאת על סיפוקך מהתשובות.