מאבקי אגו

שלום לך
אתה כנראה מתכוון למאבקי כוח? אתה שואל איך מתמודדים - איך משתחררים מזה? בזוגיות?

הנה כמה מחשבות

כשיש מאבקי כוח - מנצחים או מפסידים. הנאבקים מנסים כנראה לא להרגיש פריארים או חלשים;
כנראה שזה נורא להרגיש חלשים, אולי מושפלים, לוזרים, כאלה שלא יאהבו אותם, לא יעריכו אותם;

אולי לא רוצים להגיש "צריכים", תלויים, או needy . מעדיפים להיות בצד השני - כאלה שצריכים אותם;

יש שלב בהתפתחות שהאדם [ילד, ילדה] לומדים לרצות ולעמוד על שלהם, לומדים כללי משחק בתחרות. חשוב ללמוד לשרוד לפי הכלל של הילל "אם אין אני לי - מי לי?" אבל יש עוד ערכים כמו למען מה, למען מי, לאיזו מטרה ההישרדות..והילל אכן אומר בהמשך המשפט הנ"ל "ואני כשלעצמי - מה אני?"

יכול להיות שמתמכרים לזה. מתאהבים בריגוש ובתדמית העצמית של "אני חזק", " אני winner "

אבל כשמדובר בקשר, חברות, אינטימיות וקרבה לאנשים [לא רק זוגיות] זה לא מביא הרבה תועלת;
אלא אם כן אדם אוסף סביבו מעריצים ומסתפק בזה..

מה שאתה מכנה "אגו" - הוא ישות דמיונית שתמיד רעבה. צריכה אספקה חדשות לבקרים, כמו בהתמכרות לסם. כמו בסם, פוגשים ריקנות אחרי האופוריה

מנגד - ישנה האפשרות להתחברות ולשיתוף פעולה עם אחרים. לעומת מצב התחרות התמידי בו נמצא "האגו". זה יותר מסובך ומורכב מתחרות, אבל זוהי האמנות של החיים עם אחרים. מה זה שיתוף פעולה? זה לא כניעה וכאלה..זהו עולם ומלואו..זהו מעין שער לחיים מעבר לאגו שפעם המציאו אותו...

מקווה שיש בדברים חומר לתובנות
מוזמן להגיב ולהתייחס
.

ברצוני להוסיף לתגובתו המפורטת של מר מנשה כהן שהאגו לכשעצמו קיים על מנת לשמור עלינו.. אך כמו בכל דבר, ברגע שנוהגים בהקצנה, המטרה האמיתית מפנה מקומה לתופעות שבסופו של דבר מזיקים לנו.
אין צורך במאבקי אגו, אלא בשמירה על העצמי שלנו מבלי לפגוע בזולתינו. במידה ונדע לשמור על איזון, נצא מורווחים.