חוסר הערכה עצמית הגובל בהפרעה

היי, אני בחורה יפה ומוכשרת, אך עד עכשיו לא מימשתי את עצמי או עשיתי משהו בעל ערך בחיי. וזה גורם לי להרגיש לא שווה הרבה. אני נמצאת כרגע בעיצומם של הלימודים ומפללת ליום שאתקבל לעבודה שאוכל להרגיש שאני שווה משהו. אני נמצאת בזוגיות עם מישהו מבוגר ממני והוא כבר איש קריירה ומסתובב בברנז'ה עם חברים מהתחום, ואני תמיד מרגישה נחיתות.הכרנו גם כשהוא לימד אותי בעצם אז זה כבר התחיל ממקום לא שיויוני. הוא תמיד מחמיא ואומר לי שאני מוכשרת וכו', אבל לפני כמה ימים הכל התפוצץ, כששוב יצאנו והיו שם חברים שלו, והגיעה מישהי יפה ומוכשרת אבל כזו שכבר עובדת בעבודה שווה שיכולה להתגאות בה,ומחזיקה בתחביבים מעניינים, ואחרי כמה חילופי דברים הבנתי שגם החבר שלי היה איתה פעם, והתחלתי להרגיש ממש רע. אני מרגישה חסרת ערך לידו, ומרגישה קינאה כלפי אותה בחורה כאילו היא לקחה לי את החיים שהיו צריכים להיות שלי.אני מרגישה שהחבר שלי היה מצפה ממני להיות כמוה, למרות שקרוב לודאי אין לזה ביסוס ממשי. אני מרגישה כמו ילדה קטנה בקשר, כי הוא זה שמלמד אותי דברים למרות שהוא תמיד רוצה להתייעץ איתי בכל נושא. יש לו בית משלו ולי אין (עדיין אצל ההורים) ולכן אני נמצאת הרבה אצלו, וזה לא עשה טוב לקשר כי התחלתי לקבל דברים כמובנים מאליהם ולזלזל,(וכנראה עדיין בראש אני ילדה קטנה ומפונקת שרוצה שהכל ייפול עליה מהשמיים) והוא התחיל לשים לב לזה. אחרי אותה יציאה בכלל נהיה לי רע ולא היה לי נעים להגיד לו למה, כי הוא לא יודע שאני חושדת שהוא היה עם הבחורה ההיא, והתחלתי להרגיש רע גם לגביי עצמי בקשר שאני לא שווה מספיק, וגם לשנוא את עצמי שלא ניצלתי את הכשרונות שלי ולא הגעתי לשומדבר בחיים עדיין.ואני מצד אחד רוצה להיות איתו אבל מצד שני חשה בושה וקינאה ורע לי ואני רוצה רק לבכות כל הזמן. אני לא יודעת איך לצאת מהמצב שבו אני משווה את עצמי למישהו אחרת ורוצה להיות היא כדי להרגיש מוערכת ושווה. ואני לא יכולה להגיד את זה לחבר. אני לא רוצה להיות איתו כדי לא להרגיש כמו ילדה קטנה וחסרת ערך כשהוא היה עם נשים שלדעתי יש להן הרבה יותר מה לתת. ואני גם כועסת עליו שהוא לקח אותי בכלל למקום ביודעין שהיא תהיה שם ולא אמר לי כלום. הייתי רוצה לדעת איך משתחררים מהתחושה ההרסנית הזו. נהייתי אובססיבית לגבי האישה הזו ואני כל הזמן מסתכלת על תמונות ועבודות שלה באתרים וכל הזמן מקללת אותה בלב ושונאת ,חושבת שהיא יותר יפה ויותר מוצלחת ואפילו זה שהיא יותר מלאהממני אני ישר הופכת למשהו טוב כי זה משהו שלדעתי חבר שלי מעדיף. מרגישה שהיא מה שאני הייתי צריכה להיות, כאילו היא תפסה לי את המקום שהיה צריך להיות שלי בעולם הזה. נראה לי שממש התחרפנתי כי במצבי הנורמלי אני בחורה חיובית ומלאת שמחה. אבל בתקופות הרעות אני ממש הופכת לשד. אולי זה מאניה דיפרסיה..?