מה לעשות... ?

שלום שרית. תארת מצב זוגי מורכב. כאילו כדי להיות אופטימי ולהמשיך לחיות - את צריכה לוותר על עצמך, כי "לא כדאי שנפסיק לחיות בגלל המצב שלך". כנראה הגעת לנקודה בה המשוואה הזוגית הזאת כבר לא עובדת כל כך. אני רק יכול לשער שההתמוטטות שהזכרת הנה אות אזעקה שיש לשנות ולהשתנות.

ראשית, מה את למדת מהמשבר?
שנית, איך בן הזוג שלך הבין את המשבר?
כשאין למידה - הכל חוזר על עצמו

לטווח הקצר, אולי תוכלי לראות את הנסיעה שכבר יוצאת לדרך, כמסע שלך לשינוי עצמי. למשל, לא תהיי כל הזמן בתפקיד האחראית שכולם יהיו מרוצים. אולי לקחת "חופשה" בתוך הנסיעה מכל מיני הרגלים ותפקידים שהתקבעו במהלך השנים. האם את מרגישה שאת צריכה לקבל הסכמה או אישור מבן הזוג והילדים בכל מעשייך? האם את יכולה גם לנוח או צריך לדהור ולהספיק? תני לשאלות להשאר בתודעה שלך גם אין עליהן תשובה..

תראי אם יש שאלה שאת רוצה לשאול
בהמשך לתשובה שלי

בעיקרון הרעיון של להתייחס לנסיעה כהזדמנות נראה לי מאתגר רק שנראה לי שהתיאור של מצבי הנוכחי כסביר היה אופטימי מעט.
אני מנהלת אמנם שגרת יום רגילה (עבודה, ילדים) אולם אני עדיין מתעוררת לפנות בוקר כמעט כל יום עם התקף חרדה, אני עדיין חיה במין "עננה", אני עדיין מרגישה שהחיים "חסרי טעם", אני עדיין מפחדת שיחזרו לי תופעות שהיו בעבר כמו הסתכלות על המציאות כאילו היא "סרט".

אמנם בשבועיים האחרונים חל שיפור משמעותי במצבי (לדעתי בעקבות נטילת אומגה 3) אבל אני מפחדת שהתופעות האלו שאני חווה וחוויתי בשעות הקשות של המשבר יחזרו ויתעצמו.

עברה לי בראש מחשבה לנסות תרופות קונבציונליות אבל מעצבן אותי ש"התאפקתי" תקופה של כ 8 חודשים ללא תרופות, מצבי במגמת השתפרות ואני אקח תרופות רק בגלל אילוץ הנסיעה.

מה דעתך ?

שלום שרית. אני מתרשם ממודעות רבה לגבי מה שקורה אצלך. מודעות היא כוח, כאשר את מזהה את הכיון ומה שעוזר לך. על אומגה 3 נאמר הרבה טובות. במצב דיכאון אפשר לקחת 4 ליום. ואם בתוספים עסקינן - ויטמין B קומפלקס יכול לעזור למתן חרדות [אפשר לקחת לפני שינה]. אם זה ישפר את המצב - את ממש בכיוון. יש גם צמח היפיריקום שהוכח שמטפל בדכאון. נמצא בחנויות טבע. תמשיכי להקשיב לעצמך...

את מתארת את בעלך כאדם חיובי, אופטימי, טוב, אך מתקשה לקבל את רצונותייך או אפילו לשקול אותם.
ההגדרות שהגדרת אותו מראות שכאשר הכל נעשה כרצונו, הוא יכול להרשות לעצמו להיות אופטימי, טוב וכו'. המבחן האמיתי של אדם הוא כאשר הוא עומד מול מצב שאיננו לפי רוחו, שאם לא, כולנו היינו טובים, אופטימיים ווחיוביים, לא כך?
אני חושבת שהתקפי החרדה שלך נובעים מכך שאת חשה עצמך הולכת לאיבוד, כאילו נעלמת בחייכם המשותפים. כאילו אין לך קול או השפעה, או נוכחות.
נראה לי שהתשובה כבר נמצאת בשאלתך. את חיבת לתת לעצמך דין וחשבון על מקומך בזוגיות שבינכם ואם התשובה שלך לעצמך תהיה שאת חשה שאינך נמצאת שם במקום שאת חושבת שראוי לך להיות בו, תתחילי לחשוב כיצד לשנות מקום זה.
ולגבי הנסיעה, יש לך כאן הזדמנות לעמוד על שלך, ולספוג, כן, את פרץ הכעס של בעלך, תוך שאת מעמידה מולו את תחושותייך שלך וצרכייך שלך. טיול לתאילנד אמור להיות חוייה נעימה, ברגע שיש ממנה חשש, היא הופכת למטלה עם מעמסה מיותרת.
אשמח אם תשתפי אותי בהחלטותיך.
בהצלחה

הבעיה שאני עכשיו לא מספיק חזקה כדי לספוג..
הבעיה שאני עדיין עלה נידף ברוח שיודע רק ברציונל שהחיים שווים אבל ברגש מרגיש יאוש..
הבעיה שאני כואבת על הילדים שרצו כל כך את הטיול...
הבעיה שאני מרגישה שאני חייבת קודם להתחזק לפני שאני בודקת מה מקומי ...
הבעיה שאני מבולבלת ....

אני שומעת את מצוקתך הקשה. קשה מאד מכאן לתת לך התוויה מדויקת שהביא אותך למקום שבו תדעי איזו החלטה תהיה נכונה יותר.
נסי את מה שהציע עבורך עמיתי, אולי חיזוק שכזה ייתן לך אורך נשימה להגיע למקום שממנו תוכלי לאגור מספיק כוחות על מנת לעשות טיפול שורש. כי לדעתי, רק טיפול שורש יכול להביא אותך למקום של הבנה מה באמת קורה אצלך, ומשם - מהי הדרך הנכונה לפעול, בחייך. כעת עומדת בפנייך שאלה מיידית לגבי כן/לא הטיול, אולי עם לקיחת אותם תוספים, תחושי מספיק חזקה לערוך את הטיול מתוך ידיעה שתדאגי לשאר ההיבטים מאוחר יותר. ומי יודע, אולי בסוף גם תהני ממנו..