תמיד בשביל האחר,מה עם עצמי?

נראה לי שבכותרת כבר נתת את התשובה. מה עם עצמך?
אתה מספר שאתה נעזר במטפלים מקצועיים.
אני מניחה שהם מנסים להגיע איתך למקור כל צורת החשיבה הזאת שלך. מניין היא נובעת, מה הגורמים שהביאו אותך לרצות לרצות כל העת אחרים, על מנת להרגיש קיים.
הידיעה היא רק חלק מהתהליך של השינוי בצורת החשיבה. ברגע שאתה מודע לכך שכך אתה מתנהל כל חייך, ועצם זה שאתה חש תסכול בשל כך, אתה אמור להבין שזו תפישה שנחוותה על ידך אי שם בילדות, כאשר לא היו לך כלים להתמודד בסיבות שגרמו לך לכך.
היום אתה בן 27, כלומר, בוגר. וככזה אתה יכול להתחיל להבין שההבנות שלך והתגובות שלך כאותו ילד שהיית, תאמו לתפישה של אז, ואינן תואמות את מי שאתה היום.
נסה לראות את עצמך ככל אחד אחר שאתה כל כך מנסה להרשים, ותתחיל להרשים את עצמך. כאילו הוא עוד אחד משאר הסובבים אותך. אולי מחשבה כזאת תצליח להביא אותך להתחיל לכבד אותך עצמך, ותתחיל להרגיש שיש שם בפנים מישהו שראוי להערכה שלך. ככל שתרבה לעשות זאת, תתרגל לשנות את זווית הראייה שלך מהחוץ, קרי כל האחרים, אל הפנים, קרי - אתה עצמך.
מקווה שעזרתי במשהו.
בהצלחה.