איך מתמודדים עם "פולניות" של הבעל

שלום. כשקראתי את מכתבך באמת שאלתי את עצמי אם מה יש לעשות חוץ מלקבל את התנאים שלו. והאם בעניינים אחרים חוץ מטילים - זה אחרת? יש אנשים שקשה לומר להם משהו שיקשיבו לו. את מניחה שיש דרך חוץ מלשים דברים על השולחן? איך את עצמך מסתדרת עם הגישה "הפולנית" של בעלך?

כבר 15 שנה אני מסתובבת עם התחושה שאין מה לעשות חוץ מ"לשבור את הכלים" ואת זה איני מעוניינת לעשות ולכן, שאלתי היא כיצד אני יכולה ללמוד להתמודד עם התנהגות זאת מבלי שזה ישבור אותי שוב ושוב. ולשאלתך הוא לעולם לא פונה אלי ב"פולניות" אלא רק לילדים. כנראה קשור לכך שבילדות הוריו לא השקיעו בו תשומת לב מרובה (היו עסוקים בריבים וגירושים).

תודה
אירית

שלום לך. כפי הנראה ההשערה שלך היא נכונה: לא ראו אותו [כילד], אז הוא לא רואה את הילדים. זה כנראה לא-מודע וזה אולי ישתנה אם הוא ידע שחשוב לטפל בילד הפנימי שלו..אפשר אולי לקרוא דברים שיכולים לעורר מודעות. תקראי מאמר שלי "כקול קורא במדבר" [תמצאי בגוגל] ותראי אם זה מתאר מצב של הבן זוג שלך. אולי לא. תראי בעצמך. אם כן -אולי תני לו לקרוא.