יאוש!!

שלום לך. נראה שאת אולי מבינה מה קורה לילד שלך, אבל בכל זאת אני אחדד את זה: הוא עובר משבר כשאחותו נולדה ולקחה לו את המקום הנפלא שהיה לו אצלך ואולי בכל מקום. אני מניח שהיה מעין "נסיך" ללא מתחרים, ולפתע באה הבת ולקחה, מבחינתו, את המקום שלו, לקחה אותך, את תשומת לבך ואהבתך.

הילד נלחם בכלים שיש לו לסלק את המטירד. כפי שציינת לגבי הגן, כנראה שהוא חווה גם שם את הכאב של צורך לחלוק את המקום שלו עם ילדים אחרים, והוא לא יודע איך לעשות זאת. רוב הילדים בטווח הגלים משחקים אחד ליד השני, וקצת זה עם זה, אבל קשה להתחלק.

מה שעוזר זה שהמבוגר - הורה או גננת - לא נבהל ממצב זה ומלמד את הילד שיש לו מקום בצד המקום של הילד האחר. את שואלת אם לכעוס או להתעלם..התשובה היא שלא ניתן להתעלם וצריך להיות ברורים ושהילד ידע שאת אמא שלו ושל הילדה.

יש סיפורי ילדים בנושא שעוזרים להתמודד. אפשר גם ללכת לכמה שיחות ייעוץ עם פסיכולוגית ילדים כדי לקבל ביטחון ולעזור לילד ולך להתגבר על המשבר. כמעט כל הילדים הבכורים עוברים משבר כזה כשנולד הילד שאחריהם, כך שאת לא לבד.