שאלה

ליבי שלום

נראה שעליתן בטיפול הפסיכולוגי על מוטיב עיקרי מאוד המשפיע על איכות חייך.

קשר סימביוטי עם כל אחד ובמיוחד עם אמא יכול להיות סיבה עיקרית לכך שהגבולות בין מה שאת מרגישה למה שאחרים מרגישים מאוד מטשטשים. יכול להיות שיש מצבים מאוד מבלבלים כי לא יודעים מי הוא מי. מי מדבר ,מי מרגיש ,מי חושב ,מי רוצה וכן הלאה. ומכאן הקושי לדעת מי אני ומה אני רוצה ומרגישה.
לכן טיפול הוא מצוין וחשוב וכדאי ורצוי להמשיך.

השתמשת בשאלתך אם אני יכולה "לנצח "את המחשבה . הייתי מציעה לך לשנות את המינוח משום שמינוח כזה בדרך כלל במקום לנצח תוקע ומנציח את המצב. אולי במקום לשאול למה אני כך? לשאול למשל מה הייתי רוצה ? לאיזה רגשות ומצבים אני רוצה להגיע? איך הייתי רוצה שתראה המציאות שלי ? מה חשוב לי ? הברורים האלה דורשים זמן , סבלנות,אמונה בפסיכולוגית שלך ובעיקר בעצמך.
בהצלחה