מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- אמאבל24/04/2011
שלום , אני בת 28 והחיים שלי ממש תקועים ומגעילים . לאחרונה חיפשתי בתוכי מה יכולות להיות הסיבות לכך והכל הוביל לעניין אחד - אמא שלי. היא אישה טובה שכביכול מאוד אוהבת אותי ואני מרכז עולמה אך מאז שאני זוכרת את עצמי כל פעם שניסיתי להביע רגשות או לחלוק איתה מה עובר עליי היא מסתגרת באיזו מין הכחשה ומנסה לטאטא כל מה שרע מתחת לשטיח ומעולם לא נתנה לי כלים להתמודדג עם דברים באמת . כל מה שהיה חשוב תמיד היה לעשות הצגה יפה לכלום שהכל בסדר כי תמיד הדבר הכי חשוב היה "מה יגידו השכנים "
אני מחשיבה את עצמי לבחורה מאוד חכמה והגיונית אך עם זאת אני לא מצליחה להתמודד עם החיים וכל מה שאני צריכה באמת הוא מעט תמיכה מאמא . כל פעם אני מנסה מחדש להביע את רגשותיי בפניה אך נתקלת בקירות. אני יודעת שהבעיה היא תסביכים שלה עם עצמה אך עדיין זה משפיע עליי כל כך.
למרות גילי, הייתי רוצה לפעמים להיות מסוגלת לספר לה כמה רע לי ולזכות לטיפה אהדה ולא למחסום הזה. הייתי רותה לדעת אם טיפול כלשהו יעזור לי להשתחרר מהנזקים האלה ואם כן איזה טיפול יתאים ?
תודה רבה מראש* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר אמא - תגובה
מנשה כהן25/04/2011שלום. נראה לי שהסברת טוב את עצמך ואת המצוקה שלך. היית רוצה, כדברייך, "לפעמים להיות מסוגלת לספר לה כמה רע לי ולזכות לטיפה אהדה ולא למחסום הזה", וכמובן זה לגיטימי ומוצדק. הייתי מציע שתיקחי "פסק זמן" מלחכות שמשאלתך תתמלא. אולי ל 3-4 חודשים. תראי אם את יכולה לעבור מעין "גמילה" מאימא. כך או כך, כל אחד - בנים ובנות - צריך מתי שהו ללמוד קצת להיפרד מן הילדות ומהחיבוק אבא-אימא.תראי שיש עוד אנשים שיכולים להקשיב לך כמו שאת רוצה. אימא - אולי לא יכולה. להבנתי טיפול פסיכולוגי יכול לעזור לך בשינוי הזה - ללמוד להירגע מהצורך לרצות, ומהצורך לקבל תמיכה מאימא. זו יכולה להיות חוויה חיובית ומעצימה. הגיל שלך הוא בדיוק הזמן להתבגרות וליציאה מן החממה המשפחתית.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
פעילויות אחרי הצהריים נגד דיכאון
חולת סכרת עם חוסר אנרגיה תשישות ודכדוך
בחור צעיר קצת תקוע לאחר צבא
התמכרות להרצאות באינטרנט על אורח חיים ועשייתם
תסכול ורגשי נחיתות בן 40
דיכאון בשעות הערב המוקדמות בת 45
קושי ומתח במשפחה על רקע דמנציה של האב
כיצד מתמודדים עם קיבעון מחשבתי ומחשבות טורדניות?
דכדוך וריקנות עקב בדידות בסופי שבוע
ערוץ הבריאות
.jpg)
עד כמה חשוב לכם המראה החיצוני שלכם?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

