פורום גריאטריה, גרנטולוגיה - יש לך שאלה?

ירידה קוגניטיבית היא ירידה בכישורים שכליים(זכרון , התמצאות, פעולות חישוב ושיום) ללא פגיעה בתפקוד היומיומי הבסיסי(פעולות לשמירה על היגיינה אישית כרחצה וניידות), משנפגעות פעילויות אלו והמטופל זקוק למטפל שיעזור לו בפעילויות אלו, אזי מדובר בדמנציה.
ירידה קוגניטיבית יכולה להיות יציבה לאורך זמן כמו בפיגור שכלי ולאחר ארוע מוחי שהתייצב או שמדרדרת לאורך זמן לדמנציה.
אמצעים למניעת התפתחות דמנציה הם אמצעי המניעה להתפתחות מחלת כלי דם, קרי טיפול בגורמי סיכון וסקולריים כטיפול בהשמנה, יתר לחץ דם, טיפול בשומני דם ומניעת עישון. פעילות פיסית ואינטלקטואלית.

שינוי פתאומי בהתנהגות בזקנים

שינוי פתאומי בהתנהגות בזקנים יכול לנבוע מסיבות רבות.
במקרה זה לפי סיפורך יכול לנבוע ממינון יתר של תרופה לשינה כבונדורמין.
רמת סוכר הדם סביב ה200 מג/דל כמו במקרה זה אינה אמורה לגרום לכך.

הרכבת פרוטזה על גדם היא עניין מורכב ולא פשוט כפי שנדמה. הרכבת פרוטזה כרוכה בתהליך שיקומי ארוך שתנאי ראשון לו שהרגל השניה תהיה בריאה מאחר ובמשך תקופה ארוכה עד שהפרוטיזה נכנסת לפעילות מלאה הרגל השניה נדרשת לעשות מאמץ יתר בתקופת הביניים.
על כל פנים זו סוגיה מאוד ספציפית. לפרטים נוספים נתן לפנות לרופאים מומחים לכלי דם ולשיקום אורתופדי.

כמה נתונים נוספים לשאלתי,
החולה בן 74 צלול לגמרי והיה עצמאי לחלוטין עד הקטיעה, עבד עד גיל 71.
לפני 20 שנה ניתוח מעקפים,, אין סכרת, יש רק בעיית כלי דם ברגלים.
לא ידוע על בעיית לב כלשהיא .
רגל ימין נקטעה מעל הברך, רגל שמאל כבר שנתיים במצב של הפרעה קשה באספקת הדם לרגל והפרעה בזרימה לאצבעות עם אינדקס בדופלר 0.37 ו-PPG 0.21 ,ברגל שמאל דופק פמורלי בלבד.
המטופל רוצה מאוד פרוטזה לרגל ימין, רופא השיקום טוען שהמצב יכול לסכן את הרגל השניה ואין אישור, לטענתו יש כאן התווית נגד,נגד מתן אישור שיכול לגרום נזק יותר מתועלת.
מה דעתך?
איך בכל זאת ניתן לתת לו כן איכות חיים?
האם יש דבר כזה פרוטזה באופן פרטי?
מי יכול לתת חוות דעת נוספת בנושא?
אודה לתגובתך
תודה רבה

בתשובתי הראשונה, טמונה התשובה גם לשאלתך הנוספת.
אם אתה רוצה בכל זאת לשמוע חוות דעת נוספת, תוכל לפנות למרכז רפואי אחר ולמנתח אחר שלפי דעתי יתן לך אותה תשובה אבל אז תהיה יותר משוכנע.

כפי שאמרתי קודם, יש לבצע הערכה מנטלית הכוללת בדיקת כושר שיפוט אבסטרקטי-מופשט וקונקרטי לגבי מהות הצוואה. ובודאי לא להסתמך על הערכה סיעודית.
באם אכן הוא אינו מודע ליכולתו ולמוגבלותו, ישלהניח כי אינו מודע להיקף רכושו ולאופן שבו הוא היה רוצה לצוות אותו כך שאינו כשיר לצוות.

אדם יכול שלא ידע איך לנהל ולהתנהל כלכלית אך עדיין יכול להביע רצונות והעדפות שהן פונקציות יותר פשוטות מהתנהלות כספית.
אם הסיבה לבעיה בניהול משק הבית היא מנטלית אפשר ותהיה לו בעיה לצוות.
אך כפי שכבר שציינתי בתשובותי הקודמות סוגיית הכשרות משפטית היא לא פשוטה במצבי ביניים ובמצבים גבוליים ויש לדון בנושא עם מקסימום אינפורמציה ובדיקות ולא על פי רמזים ורסיסי מידע.

שכחתי לאמר שאבי היה בן 90 בעת כתיבת הצוואה.
ויש עדויות לאי התמצאות בזמן. וכמו כן לנטילת צפרקס

גיל מופלג ככל שיהיה, אי התמצאות בזמן ונטילת ציפרלקס, בפני עצמם אינם הוריית נגד לכשרות לצוות אלא מהוות חלק ממשוואה שכוללת פרמטרים יותר חשובים, קוגניטיביים ובעיקר כושר הבנה ושיפוט.

אין זה נכון לאבחן כשרות לצוות באמצעות כל מיני סימנים משניים ועקיפים במקום דיון מעמיק בסוגיה עצמה שבמצבי ביניים ובמצבים גבוליים יכולה להיות מאוד קשה גם כשכל הנתונים מונחים בפני הבודק.
לשאלתך אם האי יכולת לנהל משק בית היא מסיבה מנטלית-שכלית אז יש להניח שהוא אינו כשיר לצוות. באם המגבלה היא פיסית אזי כושרו השכלי אמור להיות שמור וכך גם כשיר לצוות.

כאבים פתאומיים בזרועות וסחרחורת שחלפו לאחר דקות אינם סימן לא להתקף לב ולא לארוע מוחי. אפשר ומדובר בביטוי גופני לבעיה נפשית.

אכן קיים קשר בין כל תלונותיך, שהן "קלות"-לחץ דם קצת גבוה, בקע סרעפתי שלרב הוא אתסמיני-אינו גורם לתלונות, אך יכול לגרום לצרבת לרבות צריבה בגרון, ועצירויות שהן שכיחות בגיל המבוגר אך ברות טיפול והכאב ראש יכול לנבוע מחרדתך על מצבך הבריאותי. תופעות אלו יכולות לקרות גם באוכלוסיה הכללית מתחת לגיל 65 ואדם בגילך אינו חייב להרגיש כפי שאתה מרגיש. לאחר שתלונותיך יבדקו על ידי רופא המשפחה, תוכל להינות מכדור הרגעה.

תפקידו של הפרופסור בבית אבות
פרופסור הוא תואר של דרגה אקדמית שעניינה העיקרי הוא הוראת מקצוע הרפואה.
יש פרופסורים שחשוב להם לשמור על המיומנות הקלינית של הבדיקה והטיפול בחולים ויש פרופסורים שיותר חשוב להם להתרכז בתחום התמחותם שלא תמיד קשור בבדיקה ובטיפול בחולים.
שאלתך היא מאוד אישית בנוגע לאותו פרופסור עליו את מדברת. האם אכן הוא נמנה על אותם פרופסורים שמקפידים לשמור על קשר וטיפול במטופליהם ונדיר שזה יעשה במסגרת של בית אבות.
יש אכן, בפרט בתי אבות שמתהדרים בשמות של רופאים ביניהם פרופסורים שלא תמיד אכן מכירים היטב את מטופליהם בבתי אבות. זו בדיקה שצריכה להיעשות לגופו של עניין ושל אותו שם בו אכן מתהדרים בלבד.

נראה שאכן מדובר בדמנציה וסקולרית לאור העבר של ארועים מוחיים וההידרדרות התפקודית, השכלית והרגשית המהירה, תוך חודשים אחדים.
אפשר וההחלטה על כניסה לבית אבות אף במחלקת תשושים היתה חפוזה. אפשר ולא קיבלה העזרה, השיקום והעידוד הדרושים לשם מניעת הידרדרותה למצב הנוכחי.
נראה שהיא בדכאון ובשל כך היא הרימה ידיים, ועל אפשרות של נסיון לחזור לתפקוד קודם במחלקת תשושים הנוכחית או אחרת- יותר תומכת.
נתן לנסות טיפול נוגד דכאון ולתגבר התמיכה על ידי מטפלת אישית שתנסה לגמול אותה מהחיתול על ידי הליכה יזומה לשרותים וייזום פעילות וקשרים חברתיים.
טיפול משמר זיכרון בדמנציה וסקולרית הוא טיפול מוקפד בגורמי סיכון וסקולריים, כיתר לחץ דם, יתר שומני דם, עישון, מניעת נפילות והשמנה.
טיפול לשיפור זיכרון המקובל באלצהיימר פחות מועיל במקרים של דמנציה וסקולרית אם כי אין מניעה לנסות אותו.

גיל בלבד אינו צריך לשמש כהוריית נגד לניתוח. הוא חלק ממכלול של נתונים שצריכים להילקח בחשבון לפני החלטה על ניתוח.
כעיקרון יש למצות את כל האמצעים השמרניים(לא התערבותיים-ניתוחיים), קרי תרופות, הזרקות מקומיות, אמצעים פיסיקליים כשימוש בהקרנות, גלי חשמל והשרייה מגנטית, טרם החלטה על ניתוח, בכל גיל ובפרט בגיל המבוגר שמתלווה במחלות ובעיות נלוות.
לאחר שמוצו כל האמצעים הלא חודרניים, והבעיה לא באה על פתרונה יש לשקול גישה התערבותית גם בגיל מופלג כאשר הגיל הוא חלק מהמשוואה הכוללת את כל הסיכונים האחרים שהם לא פחות חשובים מהגיל. בפרט שבגישה ההתערבותית בשבר בחוליות אין מדובר בניתוח במובן המקובל של פתיחת חלל כבטן או ראש עם כל הסיכונים הנלווים אלא בהזרקה של חומר לחלק הפגום של החוליה שמתקשה לאחר ההזרקה ומשחזר את מבנה החוליה. מובן שההצלחה של ההתערבות תלויה בנסיון של המנתח.
יש לבדוק במחלקות האורתופדיות של הבתי חולים הגדולים באם יש להם נסיון עם הטכניקה הזו.
ואחרון אחרון לא פחות חשוב הוא הטיפול במחלה שגרמה לשברים, בריחת סידן אוסטיאופורוזיס. חשוב לטפל לפני ואחרי הופעת השברים.
הורמון בשם קלציטונין(מיאקלציק, סלקו) שניתן בזריקות לשריר או במשאף אף נמצא מועיל בטיפול בכאבי גב הנובעים משברים אוסטיאופורוטיים בחוליות שלעתים הם אף לא נראים בצילומי רנטגן-סדקים. לוקח זמן עד חודש טיפול עד שמבחינים בהשפעתה המיטבית של התרופה.

בחירת בית אבות

קודם הוא צריך למצוא חן בעינייך ובמדת האפשר בעיני הדייר הפוטנציאלי.
קרבתו אל קרובי המשפחה, מרכזיותו וחזותו.
בדיקת תעודות, רשיונות ומדת עמידתו בדרישות משרד הבריאות כפי שמשתקף מתוצאת הביקורות התקופתיות המתבצעות במקום.
את המידע יש להצליב עם המידע המתקבל משיחות עם משפחות החוסים בו על מדת שביעות רצונם. את המשפחות נתן ועדיף לפגוש בערבים ובסופי שבוע כאשר גם נתן להתרשם כיצד בית האבות מתפקד עם צוותים יותר מצומצמים.

אם אתם מחפשים בית אבות טוב להוריכם ורוצים שההורים שלכם לא יסבלו – בשום פנים ואופן אל תשלחו אותם לבית אבות עירוני רמת גן, (גן המלך דוד), שנמצא בשד' הילד 10 ברמת גן.

בית אבות המדובר מייצר רעשים מכל צדדיו, גם אם מדובר במערכת חימום מפלצתית בצד אחד של בית אבות, אשר עושה רעש נוראי ורגשה שאתה נמצא באמצע אוטוסטרדה, שדה תעופה, או מפעל באיזור תעשייה, או מערכת אחרת בצד שני של בית אבות שעושה רעש עוד יותר גדול, או מעלית מטבח אשר כל בוקר כשעדיין חשוך עושה רעש שיכול "להעיר את המתים", או צרכות מבית הכנסת כאילו חותחים להם איברים בעודם בחיים ועוד..

כל זה פוגע באיכות החיים, במערכת עצבים בשינה ובבריאות, יכול לגרום למחלות נפשיות וכאבי ראש

כמו כן המנכ''ל של בית אבות מר' טלמור בן אדם לא אמין, לאחר תלונות על רעש הנ''ל למשטרה ורשויות אחרות, הוא לא רק לא עומד בהבטחות ומילה שלו אלא גם טוען בלי בושה דברים שאין בהם טיפת אמת כדי לצאת בסדר ממצב השערורייתי הזה. הוא דואג רק לכיס ורווח שלו ולא אכפת לו מאנשים הסובבים אותו, שהוא גורם לעינוי וסבל שלהם

לסיכום: אם אתם רוצים זקנה טובה להוריכם, שיעבירו את השלב האחרון של החיים שלהם בשקט נפשי ושלווה ובלי עוגמת נפש- בשום פנים ואופן אל תיכנסו לבית אבות עירוני רמת גן, (גן המלך דוד).

נראה שקיימת אצלו ירידה קוגניטיבית-שכלית שאחד הביטויים שלה שהוא איבד את כישור הכתיבה. הואיל וסדר הירידה הקוגניטיבית הוא לפי הכלל, אחרון נכנס ראשון יוצא, כך הוא איבד את כישור הכתיבה שרכש בגיל מבוגר ולא בגיל צעיר כמקובל.

ראשית תודה.
שנית מה זה מעיד על. אבי?
מה השתבש במח?
האם. בדכ כשיש נסיגה כזאת אזי יש בעוד תחומים?
איזו יחידה במוח אחראית על זה?
תודה

על מנת לעשות אבחנה מדוייקת יש לבצע הערכה נוירופסיכיאטרית. נראה שבמקרה זה קיימת ירידה שכלית אשר אחד הביטויים שלה הוא איבוד כושר הכתיבה. האיזור האחראי על עיבוד נתונים המאפשר קריאה וכתיבה נמצא באיזור קטן באונה הרקתית השמאלית אצל הימניים.

תודה רבה על תשובתך

הטיפול נתן לשלשה ימים. יותר חשוב להפסיק את הטיפול האנטיביוטי שגורם לזיהום הפטרייתי.