פורום גריאטריה, גרנטולוגיה - יש לך שאלה?

בהמלצה על אורואונקולוג לא היתה כוונה שהוא יטפל בבבעיות הנפשיות אלא שיתן את הטיפול האופטימלי ההכרחי לטיפול בסרטן הערמונית על מנת למזער תופעות לוואי.
התופעות שאת מתארת אינן משניות לתופעות לוואי של הטיפול המזערי שהוא מקבל ובודאי לא לתופעה של תסמונת סרוטינין שמופיעה כסיבוך במינונים גבוהים.
לאחר שפתרת את הסוגייה האורואונקולוגית עלייך לפנות לגרופסיכיאטר שיתייחס לבעייה הנפשית שקשורה במצבו הפיסי.
ישנם פסיכיאטרים וגריאטרים רבים וטובים ונתן לקבל תור בזמן יחסית קצר אם מתפשרים על המקום והשעה ואם מתעקשים להכנס לרשימת המתנה במקרה של ביטולים של אחרים.
מה שברור שלא נתן לפתור סוגייה זו בפורום אינטרנטי, בהתכתבות.

בהצלחה.

הפסקת פלוויקס לפני נתוח שיניים
בשל סכנת הדימום ממקום הנתוח, מקובל להפסיק פלויקס ואספירין לפני נתוח. אספירין 12 יום לפני הנתוח ופלוויקס שבוע לפני הנתוח. אך חשוב לזכור שבהפסקת טיפול זה קיים סיכון לעתים אף יותר גבוה ממה שהיה טרם התחלת הטיפול לקרישיות יתר(והופעת ארוע מוחי חוזר), בפרט עם אספירין.
כך שהחלטה נבונה ונכונה צריכה להתקבל בהתייעצות עם רופא השיניים על מדת הסיכון הדימומי בהתערבותו מול הסיכון הפוטנציאלי לארוע מוחי חוזר.
למותר לציין שישנם רופאי שיניים שאינם מפסיקים טיפול באספירין בפרוצדרות "קטנות".

פריקת כתף בזקנים

פריקת כתף בזקנים היא שכיחה ולעתים נשארת לא מאובחנת. גורמת לסבל רב בעיקר כאבים, ירידה תפקודית וכרוכה בסיבוכים נוספים כפצעי לחץ מקומיים. קשורה לרב בנפילה בתנוחה מסויימת לרב קדימה ובטראומות הקשורות בהעברת מטופלים.
בלשון המעטה אין התלהבות לרופאים מומחים בפרט כירורגים בבתי חולים לטפל בזקנים כאשר הנימוק העיקרי הוא הסיכון הנתוחי. אולם בספרות המקצועית העולמית בפרט האמריקאית מדווח על התערבויות נתוחיות גם בגיל מופלג. כך שאין מספיק נסיון בארץ בטיפול כירורגי אורתופדי כפריקות כתף.
בבתי החולים שיבא ובלינסון פועלות יחידות לאורתוגריאטריה-אורתופדיה לזקנים. כאשר עיקר העניין מתמקד בבעיה היותר שכיחה, שבר צוואר הירך. למיטב ידיעתי, איני מכיר בארץ אורתופדים עם נסיון בהתערבויות כירורגיות בכתף. נתן לשאול ביחידות שציינתי בשיבא ובבלינסון להם יש אולי יותר מידע על הנסיון הכירורגי בנתוחי כתף בזקנים.
פריקה נתן להחזיר למקום ללא נתוח, אך לרב הפריקה חוזרת ללא התערבות כירורגית שמונעת חזרת הפריקה על ידי ייצוב המפרק או התערבות ותיקון העיוות הגורם לפריקה כהפרת האיזון בין השרירים שמחזיקים את הכתף במקום.

פריקת כתף בזקנים

פריקת כתף בזקנים היא שכיחה ולעתים נשארת לא מאובחנת. גורמת לסבל רב בעיקר כאבים, ירידה תפקודית וכרוכה בסיבוכים נוספים כפצעי לחץ מקומיים. קשורה לרב בנפילה בתנוחה מסויימת לרב קדימה ובטראומות הקשורות בהעברת מטופלים.
בלשון המעטה אין התלהבות לרופאים מומחים בפרט כירורגים בבתי חולים לטפל בזקנים כאשר הנימוק העיקרי הוא הסיכון הנתוחי. אולם בספרות המקצועית העולמית בפרט האמריקאית מדווח על התערבויות נתוחיות גם בגיל מופלג. כך שאין מספיק נסיון בארץ בטיפול כירורגי אורתופדי כפריקות כתף.
בבתי החולים שיבא ובלינסון פועלות יחידות לאורתוגריאטריה-אורתופדיה לזקנים. כאשר עיקר העניין מתמקד בבעיה היותר שכיחה, שבר צוואר הירך. למיטב ידיעתי, איני מכיר בארץ אורתופדים עם נסיון בהתערבויות כירורגיות בכתף. נתן לשאול ביחידות שציינתי בשיבא ובבלינסון להם יש אולי יותר מידע על הנסיון הכירורגי בנתוחי כתף בזקנים.
פריקה נתן להחזיר למקום ללא נתוח, אך לרב הפריקה חוזרת ללא התערבות כירורגית שמונעת חזרת הפריקה על ידי ייצוב המפרק או התערבות ותיקון העיוות הגורם לפריקה כהפרת האיזון בין השרירים שמחזיקים את הכתף במקום.

שלום,

יש קודם לבצע אבחון פסיכוגריאטרי ולקבוע את האבחנה, את מדת החומרה ואת האפשרויות הטיפוליות.

הפרעות התנהגותיות בהיפרפראתירואידיזם

אכן בפעילות יתר של בלוטת הפראתירואיד, יכולות להופיע הפרעות עצביות והתנהגותיות קשות יחסית למדת ההפרעה ולפתאומיות שבהופעת השינוי ברמת הסידן בדם. ההופעות יכולות להיות קלות יחסית החל מאי שקט, חרדה, דכאון וכלה באפתיה חולשה וטשטוש הכרה עד מוות.
לאי סבילות לאור סיבות רפואיות רבות מקומיות בעין אך גם משניות למחלות לרבות עלייה ברמת הסידן בדם. הטיפול במקרה זה הוא טיפול ראשוני בתיקון רמת הסידן בדם ובהמשך לשקול אופציה נתוחית.
נהול הטיפול צריך להעשות על ידי אנדוקרינולוג, רופא מומחה לבלוטות פנים.

עזרה עם סבתא

אכן זהו מצב קשה. נראה שמדובר בדמנציה מלווה בדכאון והפרעות התנהגותיות, חוסר תובנה לסכנות שבהתנהגותה העצמאית וסרובה לקבל עזרה וטיפול. נראה שהיא גם תסרב להתלוות לבני משפחה שיקחו אותה לייעוץ מקצועי. דרוש במקרה זה ייעוץ מקצועי פסיכוגריאטרי לשם אבחון מדוייק של מצבה. באם אכן תסרב ללכת למרפאה לייעוץ יש להזמין ייעוץ לבית. רופא מיומן יכול לנסות ולעתים גם להצליח לשכנע אותה לשתף פעולה לכל הפחות בנטילת תרופות. במקרה זה נתן גם להסתייע בזריקות בעלות השפעה ארוכת טווח, שבועות אחדים, בשל ההענות הנמוכה לנטילת תרופות באופן סדיר.
באם המשא אכן כבד מנשוא, יש לשקול הפנייה למוסד סיעודי. באם למטופלת ולמשפחתה אין משאבים למימון האשפוז המוסדי, קיימת אפשרות לקבלת עזרה לפי רמת תפקודה, מגופים שונים, ממשלתיים, רווחה או בריאות. נתן לקבל מידע יותר מפורט מעובדות סוציאליות בעיריה ודרך גופים וולונטרים כיד שרה ו"רעות".

העלאת זכרונות בזקנים
העלאת זכרונות מהעבר מתרחשת בכל גיל ואינה מעידה על מצב תחלואתי. אדרבא היא עוזרת בהתמודדות עם מצבים משבריים חדשים.בשל הארועים המשבריים התכופים בזקנים הקשורים באבדנים שהם חווים. העלאת זכרונות בזקנים יכולה לשמש מין סיכום שהם עושים ובאמצעותו הם נעזרים בהסתגלות למצב החדש.

יובש בפה בזקנים

יובש בפה שכיח בזקנים. הסיבה העיקרית היא ריבוי תרופות בעלות השפעה אנטיכולינרגית, נגד התקררות, נגד אלרגיה, נוגדי דכאון מהדור הישן. יובש בפה יכול להיגרם ממחלות רבות, מקומיות בפה, אי שמירה על היגיינה וטיפול תקופתי בשיניים, לאחר נתוחים והקרנות לצוואר. סוכרת, דכאון, חרדה ועוד מחלות מערכתיות נוספות בעיקר הפוגעות במפרקים. כך שהטיפול הנכון והמוחלט הוא בסיבה הראשונית. אמצעי ביניים עד למציאת הפתרון המוחלט, לשמור על סביבה לחה, להרבות בשתיה ובהרטבות מקומיות. לעיסת מסטיק וסוכריות ללא סוכר. קיימות גם תרופות שמעודדות הפרשת רוק שעדיף לקחתן בשאיפה מקומית לפה.

אכן המצב מורכב וכך גם השאלה.
טרם מתן תרופות נוספות לטיפול בתופעות לוואי של תרופות קיימות יש קודם לבדוק את מדת נחיצותן של התרופות הקיימות ואם אין להן חלופה אחרת. הדבר נכון בפרט לגבי הטיפול בסרטן הערמונית הואיל וקיימות גישות רבות לטיפול בו וקיימת חלופה גם לזריקה ההורמונלית או שילוב של אמצעים טיפוליים נוספים.
מה שצריך, זה רופא ראשוני(משפחה) טוב עם תעוזה שירכז את החומר מכל המומחים ויזום צעדים טיפוליים בעת הצורך.
באשר לפסיכוגריאטר. במקרה זה נחוץ אורואונקולוג, אורולוג עם עניין ונסיון בטיפול בסרטן הערמונית.

בברכת שנה טובה
וגמר חתימה טובה

רופא המשפחה הציע לתת ציפרלקס ולבדוק את ההשפעה. בגלל הדחיפות ובגלל שאנחנו בתקופת חגים שקלנו להתחיל את זה ולא לחכות לתור עם פסיכוגריאטר או מומחה אחר כי הבנתי שאת ז הנותנים בכל מקרה.

השאלה אם לדעתך במקרה כזה שייתכן והמתח והעצבנות נובעים מהטיפול ההורמונלי זו התרופה המתאימה או שיש תרופות אחרות עדיפות גם לגילו?

חייבת לציין שזה לא דיכאון כמו שזו חרדה, תלותיות, סיוטים, הוא מתעורר בבהלה מהשינה, יש לו גם ציפצופים באוזניים וגלי חום. והכל הופיע מיד אחרי הזריקה השלישית שקיבל. אני חוששת שאחרי שניסו לתת לו ציפרלקס או סרוקסט בשיקום אחרי הארוע המוחי ונתנו לו במשך שלושה ימים חצי כדור הוא היה עצבני מאוד, ממש חסר רסן. כרגע אניר וצה הלבין מי אמור לטפל בתופעה הזו שהיא הכי אקוטית ואם הטיפול אצם כולם הוא אותו טיפול - כדור ציפרלקס או דומיו.

תודה ושנה טובה.

שינויים בטעם וריח בזקנים

עם העלינ בגיל קיימת ירידה מסויימת בחוש הטעם והריח בזקנים שלרב אינה מורגשת ואינה מהווה בעיה. אולם במקרים מסויימים ובנוכחות גורמי סיכון נוספים כמו מחלת עצבים מרכזית כדמנציה ופרקינסון, עישון, היגיינת פה ירודה ותרופות מסוימות להורדת יתר לחץ דם כחוסמי ביטא ו ACE, הבעיה הופכת למשמעותית עם פגיעה פוטנציאלית בתאבון והחרפת דכאון. במקרים אלו טיפול בגורמי הסיכון יכול למתן את הבעיה אם לא לפתרה.

מסגרת אופטימלית לזקן

טרם קבלת החלטה באיזו אופציה לבחור יש לבצע הערכה פסיכוגריאטרית שלפיה נתן להחליט לאיזו מסגרת הוא מתאים. זקן נזקק לבית אבות במדה והוא זקוק לעזרה מירבית ברב תפקודי היומיום הבסיסיים אם מסיבה גופנית (סיעודי) ואם מסיבה של ירידה שכלית ועודו מתהלך, נייד(תשוש נפש).
בכל מצב תפקודי הוא יכול להשאר בבית עם עזרה של מטפל/ת, פיקוח מקצועי רפואי/סיעודי ורצון טוב של בני משפחה שאמורים לפקח על מערך התמיכה הביתית.
בכל מקרה רצוי להתייעץ עם פסיכוגריאטר על האבחון, המסגרת המתאימה והדרך לשכנעו ללכת בה, לרבות טיפול תרופתי.

סרוב לקבל טיפול

יש לבצע אבחון פסיכוגריאטרי. אפשר ומדובר בהתנהגות לא אחראית כתוצאה מירידה קוגניטיבית. באם לא נתן לשכנעו לקבל טיפול ע"י שיחות שכנוע של חברים, משפחה והרופאים המטפלים, אפשר להוריד את ההתנגדות לטיפול על ידי שימוש בתרופות מתאימות.

תודה

אני עושה כמיטב יכולתי, לוקח את השואלים ברצינות ועונה בהתאם.

שיהיה לך לבריאות

אילמות בזקנים

אילמות בזקנים היא בעיה שכיחה בזקנים עם מחלות כרוניות, עצביות ונפשיות.
אילמות יכולה להופיע באופן הדרגתי כמו בדכאון ובדמנציה מתקדמת או פתאומי כמו בארוע מוחי או חבלה מוחית באונות המצחיות. אילמות יכולה להופיע באופן פתאומי גם מסיבות נפשיות נוספות והתנהגותיות(התחזות).
על מנת לקבוע את הגישה והטיפול הנכונים יש לבצע אבחון נוירופסיכיאטרי, בדיקה של רופא עצבים ופסיכיאטר.

תודה, אני לא מבינה למה אף אחד לא בודק את זה וכשאני מבקשת לבדוק, מסתכלים עלי כאילו שירדתי מהשמיים...
אמרו שישלחו רופא "אף אוזן גרון" אבל כבר יומיים ולא הגיעו לזה... אני מרגישה שלא אכפת להם בכלל ודוקא נוח להם השקט הזה :(
תודה על תשובתך.

אם היא לא מונשמת, עם צינורית בקנה הנשימה, אפשר לדלג על רופא אאג.
את זכאית להיפגש עם מנהל המחלקה ולבקש תשובה מוסמכת, הואיל ואילמות אינה ממצא אקראי כי אם ממצא מרכזי עם משמעויות אבחנתיות שבחלקן ברות טיפול.
במדה וזכותך לא תכובד ולא תקבלי תשובה מספקת, נשאר לך כמוצא אחרון להזמין רופא יועץ חיצוני.

לצערי היא נפתרה לפני מס' שעות...

משתתף בצערך

הימנעות או מניעת אוכל ושתיה בזקנים סופניים

סוגיית ההימנעות או מניעת אכילה ושתיה מזקנים סופניים, היא בעיה ידועה ומורכבת. פתרון לסוגייה זו דורש בשלות אישיותית ותעצומות נפש מצד המשפחה ואומץ מקצועי מצד המטפל.
במצבים רפואיים, סופניים לא מעטים מוצא זה הוא המוצא הנכון שגם מאפשר סיום חיים בכבוד וללא סבל.
במניעת אוכל ושתיה בזקנים סופניים, תקופת תחושת הרעב והצמא היא קצרה, אם בכלל, לרב חולפת לאחר היממה הראשונה. בהמשך אף מופיעה תחושת אופוריה-הרגשה עילאית לימים אחדים, כשלאחריהם החולה שוקע בתרדמת עד שהוא מת.
מניעה מוחלטת של נוזלים גורמת למוות כעבור שבוע ומניעת מזון כעבור כחודש.