פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

בתי בת שנתיים והייתה נרדמת עצמאית עד לאחרונה..מניחים אותה במיטה (עדיין במיטת תינוק) אומרים לילה טוב והיא נרדמת..לאחרונה היא בוכה וצורחת ולא מסכימה לישון..האם זה אופייני לגיל? הערב אני ובעלי ניסינו להשאיר את דלת חדרה פתוחה קצת והיא הפסיקה לבכות אלא רק קראה אמא ואבא..יכול להיות שזה מרתיע אותה שהדלת סגורה? אודה להדרכתך

שלום לך,
אני אמא לילד בן 6, כיתה א', בן זקונים ולו שני אחים נוספים בני 20, 16.5.
אני מודאגת מתגובות שלו בנושא לימודים, חוסר מוטיבציה ללכת לבית הספר, חוסר מוטיבציה ללכת לצהרון לאחר יום הלימודים.... משפטים כמו המורה לא מחליטה עליי, אתם (ההורים) לא מחליטים עליי, רוב ההתנהלות היומ-יומית אתו היא עם המון קשיים, המון לא, המון אנטי וכו'.
גם שאני מנסה לברר אתו ולדבר אתו מה מפריע לו הוא לא מוכן להקשיב.
אני כל הזמן שומעת ממנו שטוב לו רק בבית, לא ללכת לבית הספר, הוא לא צריך חברים מבחינתו כל היום וכל יום להיות בבית.
אני לא מצליחה מה בעצם הוא מנסה לומר לנו ואיך עלינו לנהוג כדי לשנות זאת ולעזור לו להנות מרוב העולמות סביבו.
תודה מראש,
ליהיא

שלום. הילדה שלי קיבלה ציון מאד גבוה במבחן IQ והיא מוגדרת כמחוננת. אנחנו שוקלים להעביר איתה לבית ספר למחוננים - היא בת 8. היא מאד כועסת על עצמה שהיא "כזאת חכמה" ולא מוכנה בשום פנים ואופן לשמוע על מעבר לבית ספר חדש. היא לא אוהבת לשנות את הרוטינה שלה, לא רוצה לעזוב חברות וכו'. ביה"ס הנוכחי ממש לא מתאים לה ואנחנו נחושים שהיא זקוקה לבית ספר אחר.
איך הדרך הכי טובה לשכנע ולהסביר לה את המצב, כך שהיא תקבל את זה בצורה הטובה ביותר וללא טראומות? תודה!

שלום רב,

ביתי בת השנתיים לאחרונה סובלת מהתפרצויות זעם רבות,שבהם מאבדת שליטה,משתוללת,בועטת, צורחת ונושכת את עצמה,מתעוררת כך גם באמצע הלילה וגם במהלך היום, בד"כ כשלא מקבלת מה שהיא רוצה והתחיל כשגמלתי אותה מהנקה לפני חודש. אני ממש חסרת אונים ולא יודעת איך להגיב ולהתנהג כשהיא בהתקף שכזה?! להניח לה שתרגע? או להחזיק אותה ,אבל זה מתיש ומתסכל היות ונושכת את עצמה שממש צריך לתפוס לה את הידיים שלא תפגע בעצמה.
מה הסיבה לכך? והאיך לפתור את הבעייה?

תודה

שלום.אני אמא ל-2ובני בן השנתיים סובל לאחרונה מסיוטים בלילה וכרגע גם בשנת צהרים שמתבטא שהוא בוכה בהיסטריה מתוך שינה ואנו מנסים להעירו אבל ללא הצלחה לכן אנו מרימים אותו ומנסים להרגיאו עד שנרדם חזרה .בשבוע האחרון זה קרה לו פעמיים ושפעם השנייה הוא רוב הלילה בכה מתוך שינה.לכן פניתי לבקשת ייעוץ מכם כי זה מדאיג אותי.אשמח למענה.תודה רבה

היי אני ממש חייבת עזרה וכבר לא יודעת למי לפנות
יש לי אחות בת 7 שהיא ילדה מאוד טובה ומחנוכת.
הבעייה היא שחוץ מזה אמא שלי מרשה לה הכל.. אם זה ללכת לישון ב2 בלילה ולא לצחצח שיניים בבוקר "כי היא עייפה". היא חוזרת מהבית ספר ולא תמיד אוכלת ארוחת צהריים נורמליים לפעמים זה צלחת פתיתים או לא בא לאכול כי היא אכלה גלידה בדרך הבייתה.. וגם הארוחות שלה ממש לא מסודרות ורוב היום היא אוכלת חטיפים וממתקים ובקושי נוגעת בבשר. וכשהיא מכינה שיעורי בית זה לעולם לא יהיה בכיסא ושולחן זה תמיד יהיה בחדר על המיטה כי אין לה ספרייה מכייון שחולקת חדר עם אחות נוספת בת 20. אני מסבירה לאמי שתושיב אותה בכיסא ושולחן בפינת האוכל ושוב אמא שלי אומרת שאני מדברת שטויות ושהכל בסדר וככה זה נוח.
בנוסף לזה שהיא ישנה מאוחר ואחותה ישנה מוקדם יותר והיא לא "רגילה" לישון לבד כי היא חייבת להיות עם מישהו ער תמיד היא ישנה איתי או עם ההורים שזה בכלל לא בסדר!!! וזה מוציא אותי מדעתי!!!
אני מנסה להסביר לאמא שלי שזה יפגע בהתפתחות שלה זה שהיא לא אוכלת וזה שהיא ישנה ממש מאוחר והיא אומרת שאני מדברת שטויות והכל בסדר . אני יודעת שאמא שלי לא עושה את זה כוונה רעה, היא פשוט לא אוהבת "להכריח" אותה ונותנת לה יד חופשית ולא מבינה שזה יפגע בה בהמשך.. מה אני יכולה לעשות?! היא לא מבינה וכמה שניסיתי לדבר זה לא עזר!

שלום רב.

לאחרונה בחודשים האחרונים כשאנו לוקחים את בתי בת ה-3 לאירועים כמו יום הולדת ,מפגש עם הרבה ילדים והורים בגן או מפגש קבוצתי אצל אחד ילדים מהגן , היא מתחילה לבכות ולא רוצה שנעזוב אותה ואפילו רוצה ללכת.

כמובן שאנחנו מדברים איתה אך אם זה לא עוזר האם אנו צריכים בכל זאת "לאלץ" את הילדה להישאר במקום שלא נוח לה ,או ללכת כרצונה?

איך אפשר לדעת אם מדובר באיזושהוא פחד שצריך לטפל מאנשים/מקומות זרים . או שזה שלה התפתחותי נורמטיבי

אודה לעזרתך

רינה

שלום!
אני נשואה עם 3 ילדים (בנים), לא עובדת.
בעלי שף והוא עובד כל היום חוזר בלילה.
יש לי בעיה בני האמצעי בן -7 כל היום מציק לאחיו בן 9 ובן 2.
אני מסבירה לו שלא יפה ושיפסיק הוא מבטיח ושוב מציק.
מה עושים?

שלום

יש לי ילד בן שנתיים וחודשיים, התחיל השנה ללכת לגן פעם ראשונה
ולאחרונה יש שינוי בהתנהגות שלו

1. הוא פוגע ומעליב את המשפחה הקרובה. אומר לא רוצה אותך, לך הביתה, לך לעבודה, זוז מפה רוצה רק את..וכו.. הוא אומר את זה לסבא וסבתא לדודים לאבא ולאמא. וזה פוגע
זה דיבור ממש לא יפה..

2. יש לו דיבור של ציווי-אמרתי לך עכשיו, לזוז, לקום ועוד..

3. כשהוא רוצה משהו ולא עושים מה שהוא רוצה הוא מתחיל סצנות בכי והופך את כל הבית, עושה טרור

מה לעשות?
איך ללמד אותו לדבר יפה? להתנהג בסובלנות כלפי אחרים?
איך להתנהג איתו בכל המצבים? להתעלם? לדבר איתו? להסביר?

תודה מראש..

שלום,
הבן שלי יהיה בספטמבר הבא בן 3 ו-3 חודשים. אני מאוד מתלבטת האם להשאיר אותו בגן בו הוא נמצא היום או להעביר אותו לגן פרטי אחר לשנה אחת עד גיל 4 (ואח"כ ייכנס לגן עירייה). הסיבה להתלבטות היא ששנה הבאה, אם הוא יישאר בגן שלו, הוא יהיה הכי גדול בגן (מדובר בגן עם 14 ילדים, מחצית מהם יהיו שנה הבאה בגילאי 1.5-2.5 ועוד 5 ילדים יהיו בסביבות גיל שנתיים ו-10 חודשים). הבן שלי יהיה הכי גדול - בן 3 ו-3 חודשים ועוד חבר אחד יהיה בן 3. מצד אחד, מדובר בגן מקסים, גננות אוהבות וחמות וזו מסגרת מאוד מחבקת ואינטימית. בנוסף, אני לא בטוחה שלהעביר אותו לגן אחר לשנה אחת זה צעד נכון. מצד שני - אני חוששת שזה לא יאתגר אותו מספיק, ובעיקר אני חוששת מכך שהוא יהיה הכי גדול (עם עוד 5 ילדים בני 2 ו-10 חודשים). אשמח לשמוע עצה האם יש הצדקה לחששות שלי ומה כדאי לעשות. אציין, שהגננת שלו אומרת שזה מאוד יתרום לו לביטחון העצמי אם הוא יהיה הכי בוגר בגן, ושהיא בכל מקרה עושה פעילויות נפרדות לילדים היותר גדולים (אבל שוב - הילדים היותר גדולים יהיו קטנים מהבן שלי בכמעט חצי שנה). תודה רבה!

שלום!
אחיינת שלי בת 9 ולאחרונה חושדת ללכת לבית ספר, יש לה ממש חרדה, ניסיתי לברר למה והיא אמרה שהיא פוחדת שתשכח משהו בבית כמו שעורי בית או תשכח משהו.
נתנו לה איזשהי תרופה (לא יודעת מה בדיוק) כשהיא לוקחת אותה היא הולכת לבית ספר אבל עם התרופה מדברת שטויות.
עכשיו היא החלטיה שהיא לא תתקלח.
אני מאוד דואגת שדוחפים לה תרופותבגיל כזה צעיר.
היא אמנם גם מקבלת טיפול פסיכולוגי.

מה זה יכול להיות? האם זה יכול להתפתח למשהו עוד יותר גרוע?

ביתי בתחמש ולאחרונה החלה לומר לי ולבעלי כל הזמן אתם מכוערים ושמנים. ום ולסבתות וגם לסביםוהסרו לה שזה מעליב ואסור. יש לציין שאנחנו בעלי משקל ומראה סביר ויחד עם זאת היא ממדינה ונראה שהיא נהנתה לפגוע. לא חסר לה תשומת לב כי אנחנו הרבה איתן וזה מדכא אותי שהיא מחפשת להעליב? מה לעשות? היא אומרת שהיא מנסה לסלק את המחשבות ולא מצליחה.

היי,
אנסה לתמצת:
ילד בן 4 שמח ואנרגטי החל יום אחד לפתח סימנים שנראו כאפילפסיה:
דמיין דברים, ראה דברים כגון:,דמיין שכך היד שלי ענקית ופחד ממנה, דמיין שכך הרגל של בעלי (אבא) ענקית פחד ממנה, פחד מהכרית שנראתה לא כמו נשר וכד׳..
היה נכנס למין אפטיה כמו מהופנט ברגעי הדמיון הללו.
נמשכו ארבעה ימים.
עשינו בדיקת eeg יצאה ברוך השם תקינה.
היום תקין.
מה שקרה בגן ומאז הילד השתנה:
הילד צייר על הקיר והסייעת כעסה עליו מאד וממש צעקה עליו ( את זה הסייעת סיפרה דווקא). היא אמרה לו הוא תינוק ושהיא לוקחת אותו עכשיו לגן של הקטנים שהיה בו שנה שעברה.
הילד נבהל נורא והחל לצרוח מבכי ופחד וחשש שכשאכיע לא אמצא אותו בגן והוא ילך לאיבוד.. לסייעת ממש היה קשה להרגיע אותו ( לדבריה).
בנוסף באותו יום ילד אחד חנק אותו וילד אחר ( מהגדולים בגן הדו שנתי) הרביץ לו עם מקל באף והאף שלו עיה מנופח וסגול.
מאותו יום יש לילד פחדים כגון פחד ללכת לאיבוד וממש נעלב כשאומרים לו שהוא קטן..

איזו חוויה מתקנת יש לעשות לילד?
1. איך אני יכולה לסייע?
2. איך אפשר להיעזר בסייעת?
3. כנל בגננת

אציין שהגננת לא הייתה באותו יום והייתה מישהי זמנית מחליפה.
ברור לי שייתכן ויש דרך טיפול ארוכה ומורכבת אך בכל זאת אשמח לקבל במסגרת פה כמה שיותר מידע ועצות או לפחות קו מנחה כללי.

המון תודה (-:
הילה

שלום וברכה!
ידין בננו בן ה-5.(הוא הבכור אחריו עוד 2) מאוד מאתגר אותנו ואנחנו אובדי עצות.
הוא ילד מאוד חכם, קורא שוטף, זוכר כמעט כל מה שמספרים.
הוא ילד טוב שאוהב לעזור, אוהב מרחבים גינון, בניה והרכבה.
מצד שני הוא מאוד טעון רגשית, יכול לענות בכל מצב לאנשים הרבה יותר גדולים ממנו. קשה לו להתגבר על דברים או רצונות שלו (לדוגמא להישאר בחוץ במשך...). מגיב בחזרה במהירות לילד שעשה לו משהו.
ובכל פעם שמגיע לקבוצת ילדים,
א. הוא מתחבר לילדים שגדולים ממנו.
ב. הוא נהיה ה"ליצן" של החברים הוא משתטה, רץ ממקום למקום עושה שטויות, זורק הערות מעליבות לכל מי שלידו. פשוט נכנס להצגה.
אנחנו הרבה בבית נתקלים כביכול ב-2 ילדים שיש בו.
אנחנו מרגישים שיש לו בטחון עצמי נמוך יחסית למה שהוא באמת, בכל מקום הוא ישר רוצה להראות שהוא יודע והוא טוב ב.. וטוב ב... (אע"פ שלפעמים הוא מפחד להתנסות בדברים מסוימים). הוא נושך את השרוול של החולצה שלו לעיתים קרובות (לא מתוך כעס אלא מתוך תעסוקה... אולי בריחה מהתמודדות אינני יודע...)
אנחנו מוכנים לקחת אותו לכל דבר שיצטרך, אנחנו חושבים אם הוא צריך טיפול מסויים, או להזמין חברים לבית ולעזור לו ביחסים (למרות שלא תמיד הצלחנו באותו זמן, מלבד לדבר על כך אח"כ).
נשמח לדעת מה לעשות...
תודה רבה על כל העזרה!

יש לי ילד בן 5 שבחודש האחרון החל לפתח עצירות, הוא מצליח להתאפק חמישה ימים ועושה רק עם נר. לא מוכן ללכת לשירותים ולשבת וכל הזמו אומר אין לי קקי ולא רוצה לעשות קקי.

יש לציין שמאז שנגמל בגיל שלוש היה עושה פעם ביומיים שלושה .

מה לעשות ? לא מצליחים להבין מה קרה לו פתאום ?

ניסינו פרסים וניסינו עונשים וכלום לא עוזר..

תודה