פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

כשביתי צופה בטלוויזיה או שהיא ברכב או אפילו בגן היא נוגעת בשפתיים ומקלפת אותם בעזרת הידים ואפילו שכבר יוצא לה דם היא לא מפסיקה.היא ילדה יחידה מאוד מתוקה שכל הזדמנות היא פוצעת את השפתיים זה נמשך יותר משנה ואנחנו כבר מיואשים מהמצב הלא נורמלי...שאלנו אותה וכל הזמן אנחנו מדברים ולא נראה שמשהו מציד לה היא ילדה מאושרת ואהובה בגן ובחיר המשפחה .תוכלו בבקשה לעזור לי איך לעזור לביתי כדי. שתפסיק לפצוע את עצמה

שלום,
הבת שלי בת שנה ו7, נכנסה לגן בספטמבר. מלווה אותי בחודשים האחרונים תסכול לגבי כמה שינויים בהתנהגות שלה שאינני יודעת אם לייחס אותם למשהו שעובר עליה (בגן אולי) או לשינויי הגיל (רצונות, התבטאות וכו'). למשל בחודשים האחרונים היא נהייתה יותר שקטה בנוכחות של אנשים נוספים (לא ההורים) במיוחד עם ילדים. לפעמים היא נפתחת בשלב מסוים ולפעמים היא לא, וזה בולט בהשוואה למה שהייתה. דגומא נוספת, סביב ארוחת הערב, היא מתנהגת לעיתים "לא יפה", מתעצבנת על שטויות ומעיפה את הצלחת או האוכל. גם כאן, כל פעם חשבנו שזה קשור לכאב גרון/כאב שיניים/עייפות אבל זה מרגיש ככה כבר הרבה זמן.
חשוב לי לציין כי מאז שנכנסה לגן היא לא כ"כ ישנה טוב - עוד משהו שמתסכל אותי ומתבטא הרבה פעמים בעצבנות (מוצדקת) שלה אבל זה מרגיש לי קיצוני להעביר אותה למסגרת אחרת בגלל שינה.
אשמח לשמוע את דעתך. אשמח גם לשמוע אם יש דרך להבין מה נובע ממה (פחות או יותר)
תודה,
שיר

היי,
רציתי בבקשה לשמוע חוות דעת לגבי הבן שלי , בן 5 , בשבועיים האחרונים ,
יש לו "מנהג" לשים מתחת לכרית חפצים שלו , כמו ספר, מכונית וכל מיני פיצ'פקס שהוא אוסף ומחביא מתחת לכרית וכך הוא הולך לישון.
ניסיתי להגיד לו שאשמור לו אבל הוא לא מוכן, מאז אני לא לוחצת ולא מדברת איתו על זה. ממש מתעלמת.. השאלה ממה זה נובע ? האם זה רגשי?
יש לציין שיש לו נגישות לכל המשחקים , לחטיפים , ממש הכל נגיש ואנחנו לא "מחסירים או מונעים" או משהו כזה.

תודה רבה.

שלום,

יש לי שלושה ילדים : ילדה בת 8. , ילד בן 5, ותינוקת בת 1.8.
הבן שלי שבן ה- 5 הוא נבון ומאד חכם, אבל מציק לכולם כל הזמן.
בכל מסגרת חברתית בה הוא נמצא הוא מוצא דרכים להציק, הוא לא מקשיב ואי אפשר להשתלט עליו. (הוא גם לא יודע מתי להפסיק). לדוגמא: בכל מפגש עם חברים הוא תמיד מציק לכולם גם למבוגרים וגם לילדים. בימי שישי כאשר נפגשים עם כל הבני דודים תמיד בסוף הוא נפלט החוצה מהמשחקים כי הוא לא מסוגל להיות חלק מכולם - מחבורה אלא בסוף מקשיב לעצמו ועושה רק מה שהוא רוצה וכך לא משתלב עם כולם והם לא רוצים לשחק איתו. כשהולכים למשל לפיצה והמבוגרים מדברים הוא פתאום מתחיל לצעוק או להשפריץ מים או ברד על אחד הילדים .....
כאשר מנסים לנהל שיחה להבין מה הגורם להתנהגות ספציפית או למקרה שהיה הוא בורח בהתקפי זעם וקשה מאד להתמודד עם פתרון לבעיה.
מה עושים? ממה לדעתך זה נובע? בהתחלה חשבנו שזה מקנאה באחות הקטנה אבל אין לזה הצדקה בגן . . בחוגים . . או בכל מסגרת אחרת שהוא מוצא את עצמו

מחכה לעזרה. . תודה חנית

הי
בני בן 6 וחצי. כל הזמן עסוק בזה שלא נעלם לו.
במסיבת חנוכה כל הזמן הסתכל עלי במקום לשחק
כי אמר שחושש שלא אלך, אצל חברים אותו סיפור
הסברתי לו שלא אלך בלי להודיע. שום דבר
לא עוזר. כל הזמן מחפש אותי כשאנחנו בבית
אם יוצאת לשפוך אשפה רץ אחרי .
כשאני מתקלחת בודק איפה אני.
מה עושים ?! מה קורה לו ?!
אמא דואגת

שלום,

בתי בת 5.5, לפני כשלושה שבועות החלה להתלונן שאינה יכולה ללבוש בגדים ארוכים כי מגרד לה. בהמשך לכך, התייעצנו עם רופא משפחה והתחלנו טיפול בסבון וקרם לחות נגד יובש. לא חל שיפור בתגובותיה והחלה להתלונן שגם יתר הבגדים מגרדים לה. היינו גם אצל רופאת עור, ששללה בסיס רפואי. אציין כי אין לה פריחה ואינה מתגרדת אם לא מלבישים אותה. בינתיים התרחשה הכללה של ההרגשה לכלל הבגדים ואנו נאלצים להתעכב זמן רב בבקרים ולפני יציאה מהבית עד שניתן למצוא בגד (לרבות תחתונים) שאינו מגרד לה. הרגשתנו היא שאמנם קיים מרכיב של רווח משני, אבל שכבר פחות מגרד לה ובעיקר שהתפתחה מעין חרדה מתחושת הגירוד וברגע שהיא חושבת על זה היא "ננעלת" וכל דבר מגרד לה. דרך אגב, היא נמנעה גם מפעילויות שהיא רצתה מאוד לעשות כי לא הצליחה למצוא בגד שהיא יכולה ללבוש מבלי שיגרד לה. בלילות לעיתים אני מלבישה אותה רק לאחר שהיא נרדמת. אשמח לשמוע מה דעתך? CBT? ואולי טיפים להתמודדות קונקרטית בינתיים.

תודה,

מעין.

שלום,
בני בן שנה ו4 חודשים נמצא מזה כחודשיים במסגרת משפחתון ביתי עם עוד 5 תינוקות. היה איתי בבית עד גיל שנה וחודשיים. ההסתגלות למשפחתון בהתחלה לא הייתה קלה אבל אחר כך הסתגל וכיום לא בוכה כשנשאר שם. אנו שוקלים להוציא אותו מהמשפחתון בגלל שאני לא מרגישה שעובדים איתו שם מבחינה התפתחותית. למעט חוג מוסיקה פעם בשבוע אין שום דבר מעבר לזה. בנוסף ננמא גם בחברת תינוקות שקטנים ממנו למעט פעוטה נוספת שגדולה ממנו ב3 חודשים אך עתידה לעזוב את המשפחתון בעוד חודש. אנחנו שוקלים להכניס אותו לגן כשיהיה בן שנתיים (עומדים לעזוב את העיר הנוכחית בעוד מס' חודשים). הילד הוא ילד שקשה לו להסתגל לסיטואציות חדשות, אנשים לא מוכרים, לוקח לו זמן להתחמם אבל אחר כך בד"כ מסתגל. כשהיה איתי בבית שמתי דגש להעשיר את עולמו ע"י משחקים, חשיפה לילדים בני גילו וכו'. האם לדעתך זה יהיה בסדר להכניס אותו בגיל שנתיים לגן? לאור מה שאני מספרת על אופיו של הילד? יש לציין שמאז שנכנס למסגרת הוא חלה המון! האם זה יעשה לו טוב או רע אם ישאר איתי עד גיל שנתיים? אני מבולבלת

יש לי ילד בן 9, לאחרונה הוא התחיל ״ לפספס״ ולא מספיק/מתאפק עד שמגיע לשרותים לעשות צרכיו( צואה בלבד)
נוצר מצב שעם הפספוס הוא עושה בתחתונים...
לא קרה דבר חדש/ לא עבר משבר
כמה שאני ובעלי מנסים לבדק איתו לא עוזר
שואלת תוהה מה עושים??????!!!!!

שלום אני בת שלוש עשרה ויש לי שאלה ממש דחופה ואני צריכה עזרה אתמול יצאתי לפארק עם חברות וכשחזרתי ונכנסתי לגינה ראיתי את אמא שלי והבן זוג שלה מהחלון עושים אהבה ואני בשוק אני לא יכולה להוציא את התמונה הזאת מהראש שלי מה לעשות לספר לה או לא אני כול כך מבולבת אני לא יודעת מה אני צריכה לעשות

שלום רב,
סבתו של בעלי עברה ניתוח לפני מס' ימים, וכרגע היא מאושפזת במחלקה הכירורגית.
ילדתנו בת 7.5 ומאד רוצה להגיע לבקרה בביה"ח. אני סרבתי בטענה כי בי"ח הוא לא מקום לילדים, ולאחר שחזרנו מהביקור הביתה הילדה פרצה בכי, עם חשש מה יקרה לנו אם נמות או נחלה חס וחלילה במחלה קשה, ולקח לי המון זמן להרגיעה. השאלה שלי אם לאפשר לה להגיע לבקר בביה"ח? האם ייתכן שההתפרצות הזו נובעת מחוסר הוודאות? והאם בכלל בי"ח הוא מקום לילדים או שמא הוא עלול ללבות את הפחדים אצלה?

תודה רבה!
אורית

שלום
יש לי ילד בן 9. הוא הילד השני מבין 3 ילדים.
מזה שנה יש לו התפרצויות זעם ובנוסף יש לו ירידה בהישגים בלימודים ובמצבו החברתי.
האח הקטן שלו הוא בן 3 , היחסים ביניהם לא כל כך טובים (אולי זה קשור?).
בזמן האחרון אני מרגיש, שאפילו הקשר איתי הופך ליותר בעייתי.
אני זקוק לעצה.

תודה

ילד מקסים בריא ברוך השם .מה אני כאמא יכולה לעשות על מנת למגר אצלו את הבושה.
שיפסיק להתבייש שיישיר מבט ויהיה בטוח בעצמו.

האם ישנו מטפל רגשי מומלץ באזור נהריה
תודה

שלום,
הבן שלי בן חודשיים, הוא אינו מצליח להירדם ביום, אך ורק על הידיים (אחרי הנקה). כששמים אותו במיטה מתעורר מיידית או אחרי כדקה שתיים. בנוסף הוא אינו מסכים לשבת בנדנדה, טרמפולינה, אוניברסיטה... רק על הידיים או על המיטה בקרבת מישהו. בלילה הוא כן מצליח להירדם וקם מדי כשלוש שעות לינוק ומייד חוזר לישון.
איך ייתכן שתינוק בגיל כזה אינו עוצם עיניים ביום? מוצץ לא עוזר.. ניסיתי להשאיר אותו לבכות ולראות אם זה עובר לא אך ללא תוצאה..
מה עליי לעשות? אינני מצליחה לאכול, להתקלח, ושום דבר עד שמישהו מגיע להצילה!!

שלום רב. יש לי ילד מתוק בן שנתיים וחצי, ילד באמת אהוב על כולם, מתוק, חייכן, חכם, מצחיק ויפה. הוא בסך הכל ילד מאד כיפי, יוזם ומשתף פעולה. בשבועות האחרונים הוא משתמש הרבה ב"לא בא לי", בעיקר בבוקר, כשממהרים. לא בא לו להתלבש, לא בא לו לצחצח שיניים, לא בא לו לנעול נעליים וכו'. מדובר על שעות שהן גם ככה לחוצות וכולנו ממהרים (יש לנו עוד תינוקת מתוקה בת שנה וחודשיים). האשלה מה אפשר לעשות? הוא מצד אחד מדבר מעולה ומבין הכל אבל ומאד בוגר, אבל הוא קטנצ'יק. היום אנחנו מוצאים את עצמינו מנהלים איתו צו"מ בבוקר, תתלבש ותקבל עוגיה, תתלבש ונתן אוכל לחתול וכו' וכו'. אבל זה לא נראה לי נכון שאנחנו בעמדה של "לבקש" ממנו שיתלבש. האם יש מקום להלביש אותו בכח? פיזית אנחנו יכולים, אבל נמנעים מזה. להמשיך להתחנן כל בוקר? או שיש פתרון אחר? ממש תודה