פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום ,אני בהמתנה לפסיכולוג מקופת חולים ,ועד אז יש לי שאלה קטנה:
כשקורת מחשבה של דימוי עצמי נמוך(מחשבה שאומרת שאכפת לי מה חושבים עליי)ואז אוטומתית מכניסה לדיכאון וחרדה,מה האפשרויות להתנהג ולהתמודד עם מחשבה כזאת?כשאני אומר לעצמי "לא אכפת לי מה X חושב עליי"אני משקר את עצמי וזה לא בא מבפנים,אבל לעומת זאת כשאני אומר לעצמי תתנתק ממה חושבים עליך ומאיך תופסים אותך -זה עובד פלאים !
אז השאלה שלי היא בסה"כ מה לעשות כשיש מחשבה של דימוי עצמי נמוך?

הבן שלי, בן 16 וחצי, יוצא בתקופה האחרונה עם חבריו בכל יום בלילה עד מאוחר. בכל יום הוא נמצא איתם ובקושי מבלה עם המשפחה, רק ביום, ובערב הוא לרוב איתם.
אני חוששת שעכשיו בגלל החופש הגדול הוא יהיה איתם עוד יותר ויבלה איתם עד ממש מאוחר.
האם זה סביר שנער מתבגר יצא כ"כ הרבה? ועד מאוחר (לפנות בוקר?)

שלום!אשמח אם תוכלו להבהיר לי איך עלי להגיב נכון למקרה הבא.ילד שלי בגיל 6.10 מסיים כיתה א' התבקש להביא כסף לבית ספר עבור טיול שנתי.הסברתי לו שמגיע לו עודף(ממש סימלי, אך זה לא העניין)...כשחזר מבית הספר ושאלתי אותו מה עם עודף הוא ענה שהוא לא יודע,הוא שם בתיק...חיפשנו בתיק והעודף לא נמצא...תגובתו הייתה מאוד רגועה,כאילו מה כבר קרה?!יש לי כמה שאלות:
א-האם זה עדיין גיל קטן מידי מכדי לצפות ממנו לאחריות כזו?
ב-האם זה מראה לי על אופי שלו-שלא ניתן לסמוך עליו בשלב הזה?
ג-איך עלי להגיב?
ד-איך אלמד אותו אחריות בנושא הזה בדרך יעילה?
(אסביר שילד מגיע לבית ספר עם הסעות ולא היה באפשרותינו להגיע באותו יום לבית ספר לבצע תשלום בעצמינו)

בוקר אור, בתי בת 3 מתמרדת, מתנגדת לכל מה שאנחנו מבקשים ממנה , היא מתעלמת ממה שאנחנו מבקשים למשל להתלבש, לאסוף משחק, לאכול לפי זמנים...ועוד..זה מעורר אצלנו כעס והרמת קול , ואם לא תעשי ככה אז ככה..ארוחת ערב מכינים לה צלחת מלאה בכל טוב היא לא נוגעת ואחרי שעתיים אומרת אני רעבה..בבוקר לא רוצה להתלבש לגן רק אחרי מסע של שכנועים וכעס...היא הולכת לגן משחקים כשמבקשים לצאת צורחת ובוכה ...היא מציירת ועושה הדבקות ופתאם מתחילה לצייר על הריצפה והקירות..אציין שינויים שחלו לאחרונה אני בהריון שלצערי קצת הסתבך והיתי מאושפזת כמה שבועות..היא יודעת במעורפל מכיוון שההריון בסיכון אנחנו לא רוצים לזרוע בה ציפיות..בגן היא מתנהגת בצורה רגילה לדברי המטפלות היא בפעוטון..אנחנו חסרי אונים אנחנו כבר מרגישים שחצינו את שלב הצבת הגבולות אנחנו בשלב של כעס , של לא יודעים מה לצפות ממנה, לאן היא חותרת..?

אני מחפש המלצה על מטפל - מכל אסכולה ושיטת תרפיה שהיא - לטיפול בילד שלא שולט בכעסים שלו. מדובר בילד בן 6, מקסים, רגיש מאד, אבל עם בעיה של דחיית סיפוקים ועם התקפי זעם קשים ואלימים כשהוא נפגע או לא מקבל מה שהוא רוצה.
תודה

בוקר טוב
יש לי ילדה מקסימה בת שנה וארבע מאוד משוחררת וזורמת ואנחנו רוצים לנסוע לראשונה ללילה בלעדייה ולהשאיר אותה עם הסבתא האהובה.
זה גיל בעייתי? עדיף לחכות? עלול להיות לה קשה או שזה רק בראש שלי? :)
חשבתי שניסע ללילה שבין חמישי-שישי כי כך זה יהיה לה קצר יותר כיוון שביום ה' היא בגן עד 16:00 וביום שישי שוב הולכת לגן. מה דעתך יש חשיבות לכך וזה עדיף מאשר שניסע לשישי שבת? כמובן שאני מדברת רק מבחינת טובת הילדה.
אשמח מאוד לעצה
המון תודה
ויום נעים

ילדתיחודש הבאתהיה בת 4 ילדה מאוד שמחה וניראת תמיד מאושרת נשארת איתי בבית כלומר אני מלמדת אותה בבית יש לה חברות ומתפתחת יפה לבני גילה
מה שוקרה בימים האחרונים שהיא ישנה צהריים היא מפספסת וזה קורה כל יום.יש לה שיגרה לפני השינה שבו מצחצים שינים הולכים לשורתים קוראים ספר ושוב הולכים לשורותים ואז הולכים לישון כך זה גם בלילה
מה שקורה היא לא מפספסת בלילה רק בצהריים ואני לא מצליחה להבין מה גרם לשינוי
היא כבר יותר משנתיים בלי חיטול ומבינה שצריך לקום לשורותים
איך אפשר לברר מה גרם לשינוי?היא לא מראה שום דבר חריג או לא מדברת ומספרת על משהו חריג למרות שאנחנו שואלים ורומזים בשאלות
מה אפשר לעשות?ומה יכול להיות הסיבה
תודה חגית

שלום.
הבת שלי בת שנתיים וחודש .
התחלתי לגמול אותה , אבל בינתיים ללא הצלחה , היא עושה פיפי ללא התראה .
מתיישבת על הסיר ולא עושה כלום .
יכול להיות שהיא לא מוכנה ?(היא יושבת בבית , ללא מסגרת עם המטפלת)
האם להמשיך לנסות? או לעזוב בינתיים ?

שלום,
יש לי תאומים זהים בני 4.5 שנים. הם מאוד מחוברים אחד לשני ויש להם מערכת יחסים מאוד מורכבת, ועל כן הגיע הזמן להפריד ביניהם (עד היום הם באותו גן וכבר השנה הגננת המליצה להפריד ביניהם, אך לא עשינו זאת). בעוד כחודשיים אנו עוברים דירה לשכונה אחרת ובנוסף הילדים יתחילו גנים חדשים ללא חברים מהגן הנוכחי, חוץ מחבר אחד ששני ילדיי מאוד אוהבים אותו ושנה הבאה רק אחד מהם יהיה איתו באותו גן. בחרתי לשים עם החבר את התאום הרגיש יותר שקשה לו עם מעברים ושינויים (ואף היינו במספר מפגשים אצל פסיכולוגית כדי לטפל בהתנהגות שלו והתקפי הזעם).
שאלתי היא איך לספר לתאום השני ,היותר קליל, זורם וחברותי שהחבר יהיה עם אחיו והוא יהיה בגן חדש בלי חברים שהוא מכיר?

תודה על העזרה,
שירלי

שהינו שנתיים בארצות הברית ונחזור בקיץ הקרוב ארצה. יש לנו ילדה בת שלוש וחצי שהגיעה לכאן בגיל שנה וחצי וילד בן שש שהגיע לכאן בגיל ארבע. לכולנו היה כאן טוב מאד, ולילדים היה מצויין מבחינה חברתית. בעיקר לגדול יש המון חברים מאד טובים שהוא מבלה איתם הרבה זמן. הוא מאד לחוץ מהחזרה ארצה, ממש מבקש שנשאר. לאחרונה התחילו לו טיקים עצבניים בפנים, שאני מניח קשורים ללחץ הזה. מדבר על זה שלא רוצה לעזוב את החברים, ולא רוצה את כל הדברים שאנחנו מספרים לו שיהיו בישראל.

הקיצר, השאלה, איך אפשר להקל עליו את המעבר ולהוריד מהלחץ...

תודה,

רועי

שלום לכם, בתי בת ה10 תלמידה מאוד חכמה, וורבלית ובוגרת מאוד לגילה. בחוץ היא מלאת ביטחון , מנהלת שיחות עם מבוגרים וכדומה. עם זאת בכיתה היא חסרת ביטחון , היא מרגישה בצד, הילדים צוחקים עליה (קוראים לה חנונית,שמנה..משקפפורית) חוץ מחברה אחת (שגם היא דחויה)אין לה חברות היא מרגישה דחויה ורוצה לעבור כיתה. המנהלת מסרבת להעביר כיתה עם זאת, היא כן הפעילה תכניות התערבות אך ללא הצלחה.
פעם הרמתי טלפון לאחת האימהות שבתה הציקה ללבתי אך אחר כך אותה ילדה ירדה על בתי שהיא קראה לאמא לעזרה. אני לא יועדת מה עוד עליי לעשות כדי לעזור לבתי? יש לציין שהיא בשיחות עם פסכולוגית אך בתי לא כל כך משתפת פעולה. אשמח להכוונה תודה

שלום,
בתי בת 8 לומדת בכיתה ב' הובחנה כמחוננת. בעיר שלנו יש כיתת מחוננים וזה אומר שמציעים להעביר אותה בית ספר. זה כרוך בבעיות לוגיסטיות רבות בשבילנו, היא תצטרך לעזוב חברות טובות, לא יהיו לה חברים מהשכונה (הכיתה עירונית) ועוד כל מיני חסרונות. היתרונות גם ברורים - היא תפסיק להשתעמם בשיעורים, תהיה בסביבה יותר מתאימה לה.
שמעתי איזו דעה על בנות מחוננות - שאם לא מפתחים את זה כראוי אז זה "מתבזבז" עם הזמן וילדה יורדת ברמת האינטליגנצה. האם נכון הדבר? האם באמת לטובתה חד משמעי רצוי להעביר אותה לכיתת מחוננים? אנחנו מאד מתלבטים בנושא.
תודה!

היי סמדר,
כתבתי לך בתאריך 11.6 ולא הבנתי מה המלצתך לגבי הגן,

לא הבנתי מתגובתך האם להפריד את הבן שלי מהחברים ומהגן שהוא מכיר ולהעבירו לגן חדש רק כדי שלא יהיה עם בן הדוד, או להשאירו במסגרת המוכרת ולדווח לגננות מראש כדי שידעו לשים לב ולטפל בהתאם בשנה הבאה אז אמור להיות עם הבן דוד באותו הגן?

אגב, הגננות כבר יודעות מהעניין וכששמו לב שהבן -דוד מתקרב לבני באחת הפעילויות המשותפות, אמרו לו להפסיק והוא הפסיק מיד.

שלום
הבן שלי הוא בן 5, בריא בד"כ. לפני כמה חודשים התחילה אצלו תופעה: נכנס לשירותים הרבה כדי להשתין( לפעמים כל רבע שעה).. ולפעמים יוצא לו ממש מעט ..
הבדיקות הרפואיות יצאו תקינות והרופא אומר כי לרוה התופעה הנה התנהגותית והילד דורש תשומת לב!
לציין כי הוא בן יחיד ועכשיו אני בהריון מתקדם.. אם זה קשור בכלל!! הבן שלי מקבל יחס מדהים ומעולה והנו גם ילד חכם בלי שום בעיה התנהגותית או תפיסתית. אני מודאגת ורוצה לדעת האם אכן מדובר בבעיה התנהגותית11 מה הפתרון? מה ההשלכות ? ..אני מאוד מודאגת..

היי לילדה שלי בת שנה 11 חודשים נידסקה השוק ברגל וכתוצאה שמו על כל הרגל גבס היא ממש מתוסכלת מזה שהיא לא יכולה לזוז לשחק ללכת להיתהפך במיטה וכ"ו זה רק היום השלישי ואתמול בלילה היא כל 5 דקות היתעוררה ובכתה בכי נוראי הבנתי שהיא נורא מתוסכלת מהמצב הזה ... יש לה אח תאום שכל היום מסתובב מולה ורץ משחק וזה עוד יותר מתסכל אותה וחוץ מזה שגם אותו כי הוא לא יכול לשחק איתה ... עכשיו רק בעוד שבועים וחצי יורידו לה אינשאללה את הגבס ורציתי לדעת כיצד להקל עליה מבחינה נפשית שלא תיכנס לי לדיכאון וכמה שפחות נזק אני נורא דואגת לה ולא רוצה שזה ישפיע עליה לדווח הארוך ..
בשלושה הימיים האלה מאז שגיבסו לה את הרגל אני כל היום איתה יושבת לידה מחבקת מנשקת לוקחת אותה ואת אחיה למטה אחר הצהריים בערך שעתיים בחוץ ...מנסה להעסיק אותה במשחקים אם אני הולכת למטבח או למרפסת לתלות כיבסה אני לוקחת אותה איתי בעגלה לכל מקום בבית ..הבעיה שאני מרגישה שהיא נורא נורא מתוסכלת ואני לא רוצה שיווצר גם אחרי זה פינוק יתר ושהיא תיתרגל לזה ..אני מנסה כמה שפחות להזניח את אחיה ואני מנסה לתת להם צומת לב שווה ... אשמח שתיתני לי טיפים כיצד לגרום לה בשבועיים האלה כלים להיתמודד עם המצב ... וטיפים איך אני יוכל יותר לעזור לה וגם לאחיה ..תודה מראש עדי