פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום
בתי בת שנתיים ו-9 חודשים. גמולה חלקית מחיתול בערך מגיל שנתיים (קקי עדיין מסרבת לעשות בשירותים). יש לה יכולת שליטה מלאה בצרכים, וזו הבעיה, שהיא אפילו יותר מידי שולטת. מתאפקת מעשיית פיפי במשך שעות רבות, בדר"כ זה קורה בגן. עושה כשקמה ב-7 בבוקר ואז יכולה להתאפק עד 5 אחה"צ כדי לעשות בבית. הגננת ניסתה כבר כל מיני גישות ואמרה לי עכשיו שהיא חושבת שכדאי מאוד שזה ייפסק כי זה משפיע על התפקוד שלה. כשמתאפקת יש לה התקפי בכי בגן ורואים שהיא סובלת וממש מחזיקה את זה. הגננת המליצה שאעשה עם הילדה שיחה על הנושא (היא מאוד בוגרת לגילה אפשר לדבר איתה) אך אני מתלבטת כיצד עלי לעשות זאת?
האם יש לך עצה איך כדאי לנהל שיחה כזו? כך שלא אלחץ עליה בנושא, ואעזור לה למצוא פתרון לשחרר ולא להתאפק שעות כה רבות?
תודה מראש
מיכל

שלום רב,

יש לי ילד מדהים וחכם בן 2.8, בימים אלו בעלי ואני עומדים להתגרש ובשבוע הבא הוא עוזב את הבית. אנו מתלבטים האם יש צורך לקיים שיחה עם הילד לקראת השינויים העומדים לקרות או פשוט לתת למציאות לחלחל פנימה מעצמו.
במידה וכן צריך לקיים שיחה עימו איך להציג את הדברים וכמובן מאלו דברים צריך להימנע?
אודה לעזרה
תודה

שלום רב,
בן שלי בן 2 ושמונה חודשים ,לאחר שיש תינוקת בבית מתנהג לא טוב ושונה לגמרי! זה מתבתע בצרחות וצעקות לא מקשיב לנו כלל. גם התנהגות כלפי כאבא החמירה, הוא הרבה פעמים מגרש אותי ורוצה רק את אמא. לפעמים קורה לי בשם במקום אבא אולי בגלל שיש בן גדול שלא ממני וקורה לי בשם?
האם כדאי או צריך להסביר לו שאח שלו הגדול הוא לא הבן שלי ולכן קורה לי בשם,או אין צורך להסביר בגלל שהוא עדיין קטן? אנחנו נותנים לו הרבה צומת לב ואהבה למרות שיש גם תינוקת בבית. מה עלינו לעשות?
תודה!

ילדתי מאוד מתוקה בת 4 כמעט היא אוהבת לשיר ולדבר למרות שהתחילה לדבר יחסית מאוחר.היא נשארה בבית איתי עד גיל 3 ילדה מאוד טובה ואהובה על כולם מה שקורה יש לה חברה לאחר הצהרים בת 5 שהיא מחליטה לביתי מה לעשות ומתי ואם לא היא מעקמת פרצוץ ולא מעוניינת לשחק ושיש אירו אותה לבד.ביתי מאוד נבונה ונראה שהיא קלטה את המשחק של החברה ולא מוותרת תמיד והמצב ממש לא נעים כל אחת על שלה.היא ילדה להורים גרושים והאב חושב שזה מצויין שביתו מתנהגת ככה ויש לה ביטחון עצמי מאוד גבוה לפי דעתו כמובן ועם היא נופלת ומקבלת מכה היא אפילו לא בוכה וזה כי הוא ישר צועק ואומר שזה שום דבר. והיא חזקה.בכל אופן הילדה נהנת להשתיק את ביתי שהיא מדברת כשהיא דרה ומשחקת ועל דבר שהיא עושה לא נאה לשניה.שאלתי את ביתי אם היא רוצה להמשיך להפגש עם החברה וכמובן התשובה היתה חיובית למרות שזה נראה ממש לא בריא.אם ביתי מדברת והילדה השניה רוצה באותו זמן היא צועקת על ביתי שהיא התחילה ראשונה וכמובן ביתי ממשיכה לדבר ואני לא יודעת עם לעמוד ולהגיד לילדה להפסיק כי היא צריכה לחכות עד שהיא תסיים כי היא התחילה ראשונה או להשאיר את זה ככה וביתי תמצא דרך לפתור את זה...אני רוצה להדגיש שביתי מחכה למפגשים האלה איך בתור אמא אני לא בטוחה שזה בריא לביתי ואולי אני צריכה להרחיק בינהם כי הילדה השניה יותר מידי כוחנית והכל צריך להיות בדרך שלה היא צריכה להיות הבוס והיא צריכה להגיד את המילה האחרונה ושוב להזכיר שיש לה את התמיכה של האב שמעודד אותה להתנהגות כזו הוא חושב שזו הדרך שביתו תגדל להיות עצמאית וחזקה האם הוא צודק?האם להרחיק את ביתי מימנה?האם הביטחון של ביתי נפגע כל פעם שהילדה מחליטה בשבילה איך ומתי? ומה אפשר לעשות?מצטערת שזה ארוך

ילדתי בת ה 4 מאוד מתוקה והיא יודעת מה הולך סביבה כלומר שאני בהריון ועומד להיות לה אח. בזמן האחרון היא מאוד עקשנית אם זה בשעות ההשקמה ולצחצח שינים ולהחליף בגדים כל דבר צריך להיות בדרך הקשה.ואז כשהיא חוזרת מהגן היא אומרת שהיא רעבה וכשאני מגישה לה את מה שהיא רוצה היא לא מעוניינת ועושה סקנדל מסביב לאכול שלוקח לה יותר משעתים לסיים את הטיפה שנתתי לה .ובשעת השיורי בית היא בכלל רוצה רק לשחק ולא לשבת אני מבינה שהיא קטנה עדיין איך היא מגיעה עם שעורי בית וכמובן היא מחליטה מתי וגם זה לא עוזר.ובשעות בערב רק להאכיל אותה או להכניס אותה למקלחת ולסיים אותה בפיזמה לוקח כל הערב ושזה עם בכי וצעקות וכל שהיא רוצה זה לרוץ ולא לשמוע אני מנסה לעשות שהכל יעבור לה בכייף ובין לבין אנחנו שרות ומשחקות ואני תמיד מנסה להסביר לה שהיא צריכה לשמוע אותי ולעל דבר יש זמן ותמיד היא אומרת אני לא מעוניינת לשמוע וזה נראה שהיא יודעת מה היא עושה.היום היא הלכה לישון בלי מקלחת ובלי רוחץ ערב אפילו לא החליפה לפיזמה אני עובדת עצות וקשה לי להתמודד איתה פליז טל תשלחו אותי לקבל יעוץ אני צריכה טיפים שיעזרו לי כרגע ..תודה מראש

שלום,

הבן שלי בן 4+ , לאחרונה התחיל לגעת בשפתיים שלו, נוגע ומפסיק וזה חוזר על עצמו במהלך היום. זה היה בעבר ונפסק ועכשיו התחיל שוב. איך להתייחס לזה ?

תודה

הי ביתי השניה בת6 עלתה לכיתה א כל בוקר מתחילה מלחמה כדאי שתסכים ללכת לבד ..מבחינה חברתית היא די בסדר מכירה 20 בנות מתוך 38 ו מבחינה לימודית גם מצויינת ...אם כבר מסכימה ללכת רק בתנאי שאני יקח אותה/בעלי לכיתה ויחכה איתה עד שהמורה באה ואז יש את הרגע הקשה של הניתוק שהיא מחזיקה בי חזק ולא משחררת עד שהמורה משחדת אותה ואני בורחת.... יש לציין שגם הגן המצב היה דומה...

שלום,
ילדה בת 4 לא רוצה ללכת לגן.
שנה שעברה הייתה בגן טרום טרום חובה שלקראת סוף השנה כבר לא כל כך רצתה ללכת בבוקר לגן.
השנה עברנו לגן חדש (טרום חובה) שעושה רושם נהדר וזה גם המסר שאני מעבירה אליה. אבל, בבוקר הילדה נכנסת להיסטריה: בכי, בורחת, מבקשת ממני שהיא לא רוצה ללכת לגן. אני עוזבת אותה בסופו של דבר בוכה וקוראת בשמי.
איך כדאי להתנהל איתה בבוקר ? איך אפשר להקל עליה ?
האם כדאי לגשת איתה לייעוץ כלשהו ?
תודה

שלום רב לצוות המומחים.
ביתי בת השנתיים התחילה גמילה לפני כ- 3 חודשים. פרט חשוב אני אמא בפעם ראשונה ומרגישה שהתחלת הגמילה וצורתה הייתה שגויה. אשמח לעצתכם. ביתי בוגרת מאוד בשכלה בהבנתה לגילה.התחלתי את הגמילה בלספר לה על הורדת טיטול וצרכים באסלה עם ישבנון.התחילה יפה מאוד בישבנון. רק שגננת הגן הבהירה לי שהיא לא משתמשת בישבינון. רק בסיר ואסלה.
לאחר מכן עברנו לסיר ובבית ישבינון וכאן התחיל הבלבול ( לדעתי כמובן ).
פיספסה הרבה. החבאתי הסיר ולאחר כמה ימים אמרתי לה: איזה כיף יש לנו סיר!!!"
ואז שמחה והחלה לעשות צרכים בסיר ... שוב חזרה לעשות צרכים יפה בסיר. עכשיו עברה לאסלה הגננת אמרה שהיא מבקשת באסלה ושאין צורך בסיר יותר. ושוב מתחילה לפספס אפילו לעשות קקי בתחתונים!!! היא רק אומרת לאחר שעושה. למרות שמציעים לה שירותים, ושואלים אותה אם יש לה פיפי וקקי.
אני חוששת שבילבלנו אותה עם התהליך הנ"ל.... איך אני ממשיכה את הגמילה? ?
אשמח לעצתכם!
תודה רבה ושנה טובה
אמאלה :-)

ביתי החלה ללכת למטפלת לפני שבועיים (לאחר כשבוע וחצי הסתגלות שבו הלכנו ביחד והשארתי אותה לשעתיים- שלוש ביום). מאז שהיא שם ימים שלמים היא נראית לנו יותר אדישה ופחות מתקשרת וצוחקת,היא אמנם מחייכת אליי כשאנחנו נפגשות אך בהמשך משחקת לבד בצעצועים ולא כל כך מסתכלת לנו בעיניים, יוצא גם ששנת הערב שלה מתפספסת בגלל שהיא בדיוק חוזרת מהמטפלת והיא לא מסכימה ללכת לישון. ואולי זה גם עושה אותה יותר עייפה. בלילה האחרון היא גם בכתה פעמים רבות מתוך שינה ( היא בוכה ונרגעת רק כשאני שמה לה מוצץ, הכל בעיניים עצומות ומבלי להתעורר ממש).
אשמח לעצה מקצועית כיצד עליי לנהוג.

שלום.
הבת שלי בת שנתיים וארבע נכנסה לגן בפעם הראשונה .
היא מסתגלת לאט לאט , אבל היא גוררת איתה את החפץ המעבר שלה אחריה - כמובן זה מצריך ממני לכבס כל יום את השמיכה ומאוד לא נוח .
הגננת ( זה גן פרטי עם קבוצות יחסית קטנות) אומרת שלא צריך לקחת את זה ממנה אם זה נותן לה ביטחון .
אני בכל זאת לא רוצה את ההתעסקות הזאת עם השמיכה כל הזמן .
מה עלי לעשות?

שלום,
ביתי בת השש וחצי פוחדת מדמויות ובובות גדולות - כמו אלו המופיעות באירועים לילדים, פארקי שעשועים וכו..
הפחד מבובות ודמויות קיים אצלה מאז שהייתה תינוקת אך אני מרגישה שבזמן האחרון חלה החמרה ושהנושא מתחיל להגביל אותה. בעיקר בהשתתפות בטיולי בית ספר מסיבות הצגות וכו..
יש לציין שמעבר לפחד הספציפי הזה היא ילדה מאוד חברותית, פעילה ושמחה.
האם קיים טיפול אשר יכול לעזור? למי עליי לפנות?
תודה רבה על תשובתך
מורן

שלום! בני בן 3.5 התחיל השנה גן עיריה טרום טרום חובה. עד עכשיו לא היה במסגרת גן. ביומיים הראשונים הכל היה בסדר, נפרד בקלות. מהיום השלישי הוא מתקשה מאוד להיפרד . מתחיל לבכות , והבעיה היא שהוא לא נרגע! מרבית הילדים בוכים מעט וממשיכים רגיל, אך הוא בוכה כל הזמן ללא הפסקה ( המקסימום שהשארתי אותו זה עד 12:30 והוא בכה חמש שעות רצוף). לא מעניינים אותו לא משחקים ולא ילדים, הוא לא אוכל כלום ..( הוא ילד מאוד נבון, חברותי וגם יודע להעסיק את עצמו). אני מיואשת. מה לעשות? האם להמשיך כך עד שיתרגל? ואם לא יתרגל? כמה זמן לחכות? או שאולי כדאי להישאר בבית עד שנה הבאה שיתבגר קצת?
תודה מראש

שלום בני בן 6.5 כיום החל כיתה א' , אוהב את הבית ספר ואוהב ללמוד, הוא גבוה לגילו ילד אהוב ומקובל על חבריו כך נימסר לי עוד מהגננת בגן בשנה שעברה ומכל הפניות של חבים להפגש עימו . הבעיה שאני מרגישה ולכן פניתי לעצתך היא שלמרות כל מה שרשמתי אני מרגישה שתגובותיו לכל מיני דברים שקורים הינם תגובות ילדותיות לדוגמא: אחותו הקטנה בת 3 לוקחת לו דבר מה (אציין שהוא מאוד רכושן ורגיש ) כתגובה הוא מתחיל לבכות במקום לקחת לה בחזרה ומתבכיין הרבה על כל מיני מצבים אחרים שמרגיזים אותו או שלא עושים מה שרוצה , ההתבכיינות ממש מוציאה אותי מדעתי כי אם אשווה מול אחותו בת ה-3 הוא בוכה פי כמה ממנה . הוא עדיין מפספס פיפי ועושה במיטה עוד לפני שעלה לכיתה א, תמיד היו לי איתו פספוסים רבים בלילה(מה אני צריכה לעשות לגבי זה ?). בנוסף כיום שהחלו חוגים וחבריו הרבים הולכים לחוגים הוא אינו מעוניין בשום אופן וגם כשלקחתי אותו לצפות בחוג הוא לא הסכים להשתתף ,אפילו שעוד הכיר ילדים שהיו שם(אני מרגישה שהוא ממש מתבייש להשתתף ), אציין שכבר מגיל 5 אני מנסה שילך לחוגים אך ללא שום רצון מצידו . האם זה נורמלי שילד בגילו לא רוצה חוגים אפילו לנסות ? אציין שגם בימי הולדת שהיו בגן הוא אינו הסכים להשאר לבד ביום הולדת והייתי נאלצת להשאר עימו שם.בעלי ואני חסרי אונים ולא יודעים איך לשלוח אותו לפחות לחוג שיהיה במסגרת , עם חברים, אודה לך מאוד על הכוונה ותשובה .תודה רבה .

שלום,
ביתי בת שנתיים ושמונה חודשים. החלטנו להעביר אותה גן כי חשבנו שהגננת לא דמות חינוכית נעימה וטובה מספיק, הילדה חזרה עם משפטים כמו: שקט דממה, חצוף קטן...דבר שכן היה מאוד טוב בגן הזה זה שהם קבוצה של 8 ילדים בוגרים שמאוד מסתדרים ואוהבים אחד את השני ונפגשים המון אחה"צ בגינה יחד.
בגן החדש שהחל לפני שבוע, ביתי חטפה טראומה, היא בכתה נורא ביום השני לאחר התאקלמות וביקשו שאבוא לקחת אותה לאחר חצי שעה. מאותו היום כל הסופש (זה היה בשישי) הילדה הייתה עצובה, מבט עיניים מפוחדות, אומרת אני לא רוצה ללכת לגן, אני לא אוהבת את הגננת, שאלתי אותה למה את לא רוצה ללכת לגן היא ענתה כי "הילדה עצובה."
אני נפרדת ממנה בבוקר שהיא עם מוצץ ושמיכה, לא נגשת לילדים אחרים, אני מוצאת אותה צמודה לגננת עם המוצץ והשמיכה. בארבעת ימים הראשונים לא רצתה לשבת לאכול ולא לישון. אכלה בעמידה.
היא נראית מאוד עצובה! מהרגע שהיא קמה בבוקר היא אומרת "אמא תשארי איתי קצת קצת בגן.".. וצמודה לי לרגל(שלפני זה הפכה את כל הבית עם הצעצועים והשתוללויות) היא איבדה שמחת חיים.
מדובר על ילדה מפותחת לגילה פיזית ומנטלית, נראית כמו בת שלוש וארבעה חוד' , ילדה מלאת שמחת חיים, פופולרית, חברותית, מאוד אנרגטית, עצמאית ונלחמת על מקומה בגינה אחה"צ גם מול ילדים גדולים ממנה בהרבה בגילאי 5-6 .
אני הייתי בטוחה שהיא תסתגל בלי שום בעיה, שהיא תשתלב מדהים ולא היו לי חששות. מאוד הופתעתי מהתגובה, המצב הרגשי שלה מלחיץ אותנו. מרגישים שעשינו טעות, שהיה לה טוב מאוד בגן הקודם.
בקיצור, אנחנו מתלבטים ולא יודעים מה נכון לעשות? לתת לזמן לעשות את שלו? להחזיר לגן הישן??
תודה על תשובתכם המהירה