פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

הי

יש לי ילדה בת 15, מבחינה חברתית התחילה להסתדר שנה שעברה, בשנה הזו היא ארגנה לחברותיה ימי הולדת וקניית מתנות, כשהיה לה יומולדת היא שמה לב שאף אחת לא מארגנת לה על כן אירגנה לעצמה בבית, אף אחת מהבנות לא הביאה ברכה או מתנה, הדבר מאוד מאוד העליב אותי ואולי אותה, למרות שכששוחחתי איתה אמרה שלא איכפת לה והיא קונה לחברה מתנה מכל הלב, הגיעה תחילת השנה ושוב התחיל סבב ימי ההולדת ואני בתור אמא כעסתי עליה שהיא שוב מארגנת ואיך הן לא חשבו עליה....וכו',,,,,,,,,האם לאפשר לה לקנות להן מתנות ולא להתערב יותר ממה שכבר עשיתי??? האם עשיתי נכון??

תודה

הבת הגדולה שלי בת 6, ילדה מקסימה, רגילה לכל דבר, חכמה, משחקת מאוד יפה, ויש לה בעיה שאני לא יודעת איך לפתור.

מגיל צעיר מאוד היא נפנפה בידיים כשהיא מתלהבת ממשהו, בזמן האחרון הנפנוף פחת אבל היא עדיין מנפנפת. בעיקר שהיא מתלהבת ממשהו, אני יכולה לראות אותה מתמקדת בנקודה מסויימת שמלהיבה אותה, ומנפנפת, או מזיזה מהר את אצבעות הידיים לפעמים פותחת את הפה בהתלהבות ככה זה נמשך משהו כמו דקה לפעמים יותר. מה עושים?האם יש קשר לזה שהיא נולדה פגית? יש לציין שהיא עברה אבחונים והיא ילדה רגילה לכל דבר.
היא עולה לכיתה א' ואני לא יודעת מה לעשות, ברור לי שיצחקו עליה, אני מנסה למנוע את זה ולא יודעת איך

תודה

ביתי בת 4 וחצי התחילה בחודשים האחרונים לפחד מאנשים שאומרים לה משהו שכנראה היא נפגעת או מפחדת ממנו.
מאותו הרגע בו אדם מסויים בדר"כ גברים אמר לה משהו מעליב היא מתחילה לבכות ולא מסכימה בשום פנים ואופן לחזור לאותו מקום.
הבעיה היא שאלו מקומות שלפני כן מאוד אהבה ללכת אליהם כמו בריכה, סבתא רבא, חנות חיות וכן הלאה. עד עתה קרו כבר חמישה מקרים כאלה בכמה חודשים.
האם זהו פחד הקשור להתפתחות תלויית גיל? תוכלו לתת לי טיפים כיצד להתמודד עם הפחד שלה? האם עליי לאפשר לה לא להגיע לאותם מקומות יותר או שהיא חייבת להתמודד עם הפחד ועל כן לחזור ולקחת אותה לאותם מקומות כמובן תוך כדי עידוד ותמיכה שלי?

אם אנחנו לא נענים לבקשתה היא מתחילה בטנטרום. כשאנחנו מתעקשים לאחר כ-20 דקות של בכי היא מסכימה ללבוש שמלה אחרת.

האם יש דרך פעולה עדיפה?
האם כדאי להתעקש כדי לשדר מסר של הצבת גבולות וסוג של הסבר שכל יום צריך ללבוש בגדים נקיים? או לחילופין לתת לה ללבוש מה שהיא רוצה?

יש לציין שאני בטוח היא מתעקשת ללבוש את השמלה לא כדי לנסות אותנו, אלא בגלל שהיא באמת אוהבת אותה.

תודה,
רועי

שלום רב,
אני פשוט במצוקה וזקוקה לייעוץ ראשוץ ראשוני דחוף:( שלאחריו אחליט איך להמשיך...
אני אמא לתינוקת בת שנה ושלושה חודשים. מאוד מפותחת ובוגרת ובשל כך החלטנו בגיל 10 וחצי חודשים להכניס אותה לפעוטון.
בפעוטון 3 מטפלות ו- 17 ילדים: 5 תינוקות, 2 ילדים בגיל שנה וקצת (שאחת מהם היא הבת שלי) ו - 10 ילדים בגילאי שנתיים וחצי עד שלוש וחצי.
אין חלוקה לכיתות, כולם מנוהלים כל היום ביחד.
הגן כולל פעילויות וחוגים אשר כולם מותאמים לילדים הבוגרים.
הבת שלי והתינוק הנוסף (בני השנה וקצת) מסופחים לשגרת הגן ופעילויות של הבוגרים: ריכוז, חוג, חצר, ציור, צביעה וכו'.
כמו כן - הדרישות משניהם הן כמו מהבוגרים (אם היא חוטפת משחק לילד, היא מקבלת עונש.. אסור לה לצאת באמצע ריכוז וכד').
רציתי לדעת אם זו טעות אחת גדולה (מישהי אפילו אמרה לי שזו התעללות) לעשות לה את זה. שזה לא נכון לשים אותה בגן ללא קבוצות גיל, מכיוון שלא ניתן לצפות ממנה להתנהג כמו הבוגרים, ומכיוון שהדרישה ממנה צריכה להיות שונה מהבוגרים (כיוון שהיא עדיין לומדת את העולם, לומדת גבולות, מב מותר מה אסור וכו'...), ומכיוון שהפעילויות שהיא זקוקה להן הן שונות מהפעילויות של הבוגרים (לא להכריח אותה לשבת כל כך הרבה זמן בריכוז, או שחוג ציור משעמם אותה אחרי 5 דק').
אנא ייעצו לי בדבר.
תודה מראש, שני

שלום,

אני לא יודעת איך להתמודד, שומעת מהגננת שהילדה מפריעה בכל דרך וזמן אפשרי
כשהם במפגש, בעבודות בגן.
תחילה חשבתי שהבעיה בגננת, אולי הילדה צריכה תשומת לב יותר ולא קשיחות,
אבל עם הזמן התחלתי לפתוח עיניים בבית ולראות שאני ממש נכנעת לה כי היא קשה גם לי אז פניתי לרופא מאבחן ולאחר הכרות וקצת מידע מהגננת קבע שלילדה יש קשיי ריכוז ואימפולסיביות והתחלנו טיפול, בינתיים הבעיות איתה לא נרגעות ואני ממש חוששת מהמסגרות הבאות שלא יהיו סבלניות כלפיה וזה משפיע על חיי, ממשרה מלאה עברתי לחצי בגללה כדי להוציאה מוקדם כי חשבתי שהיא קורבן, ואף גרם לי להמון בעיות שכן כל הזמן אני במחשבות עליה וגם מקבלת טלפונים על דיווחי התנהגותה.
אין לי שקט בחיים ומרגישה שכל מה שחלמתי עליו נחרב,
ואני אוהבת אותה מאוד, מעצימה אותה, מלמדת אותה ואף היכולות שלה גבוהות משל בני גילה,
מבחינה חברתית יש לה משיכה למופרעים כמוה, ילדים שכשאני הזמנתי נחרדתי ואף אחרי פעם פעמיים החלטתי שלא מזמינה אותם יותר, ומאז אנו מטיילות הרבה בגני שעשועים בהם משחקים חברים מהגן על בסיס יומי כמעט.

שלום.
הבת שלי בת השנתיים , מפותחת יפה .יש לה בעייה של פחד מכל מיני דברים.
אופנוע ,שואב אבק ,בבית היא לפעמים מפחדת לזוז לכיוון הדלת -אמרת שיש שם דודה /או דוד ...אני משכנעת אותה שאין אף אחד ואין ממה לפחד והיא ממשיכה..
או שמפחיד אותה חור בגרב - היא אומרת "פופיק" ומפחדת...
לא ברור לי מאיפה יש לה את זה ..

איך עלי להתנהג?

שלום
בני בן 7.5 בכיתה א' משחק רק עם בנות האם יש לכך השלכות? כיצד זה ישפיע בעתיד? והאם יש דרך להתמודד ? או לפחות לשכנע אותו לשחק גם עם בנים
תודה
אלה

היי, בתי בת 10 בכיתה ד' לא מצליחה להתחבר עם בנות בכיתה. הגענו לבית הספר לפני שנה (מכיתה ג') במסגרת מעבר דירה ולאחר שבבית הספר הקודם הייתה לה חברה מאוד טובה. מאז, במשך שנה וחצי, לא נוצרה חברות משמעותית. המורה מדווחת שבנות הכיתה דווקא מאוד מחבבות אותה אבל היא בוררת מבינהן עם מי היא רוצה להיות. לאחרונה החלה לדבר על כך שיש ילדהה מסויימת עמה רוצה להתחבר, אולם בכל פעם שהיא מנסה להתקרב אליה חברתה הקרובה של אותה חברה מפרידה בניהן ומקשה עליה את ההתקרבות. מה עליי לעשות? האם לערב את המורה? האם לשוחח עם האמא של החברה שלא נותנת לבתי להתקרב? הבעיה היא גם שאין זמן פנוי להיפגש אחה"צ בגלל ריבוי חוגים.... אודה לעצה טובה.

שלום אני אמא לילדה מדהימה בת שנה וחצי, היא איתי בבית ובעוד כחודש נכנסת לראשונה לגן בגלל שאני בהריון ואמורה ללדת עוד ארבע חודשים.
מאז שהבטן שלי גדלה היא אוהבת לשים את הראש עליה, לנשק ואף לחבק ואני אומרת לה שהאח הקטן שלה בפנים ברור לי שהיא לא מבינה את המשמעות אבל זה מקסים לראות איך היא נגשת לנשק כששואלים אותה איפה אח שלה.
השאלה שלי היא כזאת, היא לא מרשה לאף אחד אחר לגעת בבטן במיוחד לאבא (בעלי) כשאני רוצה שהוא ירגיש את התזוזות והוא מניח יד היא מתחילה לבכות ואפילו עם דמעות זאת אומרת לא סתם קיטור. ואפילו כשאנחנו סתם מתחבקים היא מנסה להפריד בנינו ולא מוכנה לזה בכלל אז מה עושים עם הרכושניות הזאת? אני מפחדת כשאני ילד היא לא תסבול שהאח הקטן שלה עלי יונק וכו.. האם להמשיך להפגין חיבה למרות הבכי הקשה?
ובכלל כל טיפ בנושא איך לעכל עליה אחרי הלידה יתקבל בברכה.

המון המון תודה נעה

שלום! קוראים לי אביטל אמא לשני ילדים האחד תינוק והשני בן שנתיים ושמונה חודשיים אורי הילד הבכור גמול מפיפי וקקי וגם בשנת צוהרים הוא קם יבש הבעיה היא שבלילות הוא כל הזמן קם רטוב מה עושים? אשמח לעזרה תודה מראש!

שלום רב,
יש לי שני ילדים, בן 5.5 שנים ותינוקת בת חצי שנה.
הבן הגדול שלי, ילד מקסים עם לב זהב שאוהב לעזור אך עם זאת "מוציא אותנו מהכלים" בכל צורה אפשרית.
נולדה לנו תינוקת לפני חצי שנה, יש לציין שתקופה מאוד ארוכה הוא ביקש אח/אחות, התינוקת נולדה והוא אוהב אותה בכל ליבו, דואג לה, מטפל בה (אנחנו משתדלים להיעזר בו כמה שיותר ולשתף אותו).
בתקופה האחרונה נהיה מאוד לא נעים להיות בבית, הוא מתבכיין על כל שטות, עושה דווקא, כל פעולה הכי קטנה הופכת למלחמה, החל מלקום בבוקר, להתלבש, לצחצח שיניים ועוד לבחור מה לאכול בבוקר.
זה בא לידי ביטוי גם בגן שהוא מפריע בשעת ריכוז, מפגשים וכו'.
היום הוא "הגדיל" לעשות וקרא לאבא של אחד הילדים: שמן.
ניסינו לעשות הכל, פידבקים חיוביים על התנהגות יפה, הענשה, הסברים, דיבורים וכו'....
הוא ילד שמאוד אוהב לאכול ואנחנו מחזיקים אותו קצר בנושא מאחר והוא סובל גם מעודף משקל והנושא שיחה היחיד שלו זה על אוכל.
מתי אוכלים, מה אוכלים, אני רעב וכו, הוא כל הזמן מתעסק עם אוכל כאילו זה תחביב.
חוגים הוא לא רוצה, בפעילות גופנית הוא לא מעוניין ובעצם הכל הכל זה סוג של מלחמה איתו.
יש לציין שעוד לפני שנולדה התינוקת הוא היה ילד מאוד קשה ועקשן אך גם זה היה בתקופות.
יש לציין שאנחנו משפחה מאוד חמה, בעלי הוא השוטר הטוב (איתו הוא מסתדר יותר) ואני השוטר הרע. לא חסר לו אהבה, והוא מקבל מעל ומעבר אך עדיין משהו קורה פה.

היינו אצל שתי פסיכולוגיות שונות (לפני שנה וחצי ולפני חצי שנה) ושתיהן טענו כי הוא פשוט שובב.

קשה לי לקבל הסבר זה.
בבקשה את דעתכן בנושא.
תודה וסליחה על האורך.

שלום, בתי בת שנתיים ושמונה חודשים. בגיל שנה גמלתי אותה מהנקה. זמן רב לאחר מכן עדיין רצתה לינוק. עד היום היא לפעמים רוצה להכניס יד לחולצה שלי. האם זה נורמלי? אני ממש חוששת שיש לה נטייה מינית. כיצד להגיב?

שלום,
בני בן 4.5 מתנהג באלימות פיזית ומילולית כאשר לא מבצעים את רצונותיו.
אציין כי יש לו אח בן שנה וניכר שיש המון קינאה בעניין.
השאלה היא, מה ניתן לעשות כאשר ההתקפי האלימות האלה מגיעים ואיך להתנהג בהתאם ?

תודה

בתי בת 4.5 נגמלה בגיל2.5 עדין מרטיבה בלילה. יש ימים רצופים שהיא לא מרטיבה ואז חוזרת להרטיב אני עדין שמה לה חיתול ושאני אומרת לה לנסות בלי היא מסרבת
השאלה אם בגיל כזה זה בסדר להרטיב ואם להפסיק אם החיתולים בכל אופן?