פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום רב ,
אני בת 25 , בעלי בן 35 , ויש לו שני ילדים מנישואים הקודמים , הילד הגדול בן 13 והקטן בן 11 .עד עכשיו נקתלנו בבעיות איתם אבל היינו מסתדרים .
עד שגרושתו של בעלי התתחתנה , ומשם התחילו הבעיות האמיתיות , הגדול התיל להשתגע לגמרי, הוא לא רוצה לראות את אמא שלו , לא לשמוע , וליד האח הקטן הוא אומר שאמא שלו חרא .הגדול חיי כבר 3 שנים אצל הוריו של בעלי .,
הילדים שלו מבלים איתנו כבר שבועיים רצוף בסופ"ש וזה רק ריבים , הגדול מאוד משפיל את הקטן וסותם לו את הפה , בגלל הקנא שהקטן נישאר עם אמא .
הגדול נהיה מאוד אובסיסי לבעלי , (הוא גם היה אבל עכשיו לגמריי)מתקשר 50 פעם ביום,לא מתעניין בכלום לא מחשב , לא ילדים,לא חברים ,טלוויזיה , שום גבר שנעא בגילו עושה.הוא רוצה להיות בקרבה של מבוגרים .אני מרגישה שהילדים הולכים לאיבוד , ובגלל שבעלי וגרושתו נהיו אוייבים ולא מדברים הם סובלים וזה לא נפתר .אני עומדת באמצע ומנסה לתת עצות לבעלי אך הוא לא עושה כלום ממה שאני אומרת , ולנו יש תינוק משותף בן 8 חודש , שהם די בסדר איתו אבל אני מרגישה גם קנאה , .
חשוב לי לציין שהגדול הוא ילד מאוד שמן , והוא מאוד מתבייש בעצמו , עד המצב שלבר מצווה שלו הוא לא הזמין חברים .בעלי כמובן מאוד סובל מהמצב הזה ורק נמצא במצב , תוכלו להגיד בבקשה איך לפתור את זה?
להכניס אותם למסגרת כלשהי ? חוגים ? פסיכולוד? טיפים בישבילי איך לעזור להם , שחס וחלילה לא התרדרו למצבים שונים ,בגלל התנהלות לא נכונה של ההורים .
יש פה בעצם כמה בעיות
אצל הגדול ,בעיית השמנה -שיוצרת קשיים חברתיים.
בנוסף בעיית למידה -בן 13 לא יודע נורמלי לקרוא ולכתוב
אובססיביות כלפיי אבא , וקנא לאמא בגלל בעלה החדש .
כל זה גורמים שונים לפנייה ?

אשמח לעזרה

בתי בת החמש מבקשת כל הזמן גרביים גם בימי הקיץ החמים ביותר וללכת בנעלי ספורט, כמו כן גם לישון בלילה עם גרביים.
יש לציין שהיא מתעקשת ואפילו בוכה אם מנסים להציע לה חלופה אחרת...
האם תופעה זו מעידה על משהו???

הילד שלי נכח אתמול בברית מילה, הוא צפה בברית והחיל לבכות ולצרוח.
מאתמול הוא לא מפסיק לבכות. מה לעשות?

יש לי דילמה האם לספר לאמא או לא....בת של חברים, שעוברים עכשיו תהליך של גירושים.
כבר פעמיים בילינו בבריכה של חברים ולילדה "ברח" קקי בבגד ים, היא מוציאה את הקקי עם היד וזורקת אותו בין השיחים בגינה.
היא ילדה מאוד מופנמת ואני יודעת שאמא שלה מודעת לבעיה של בריחת הצואה,
אבל על המקרה הספציפי הזה היא לא יודעת, כי לא נכחה במקרים אלו.
האם לספר לה על המקרים?
היא אמרה לי שהיא מתכוונת לקחת את הילדה לטיפול פסיכולוגי, האם המידע הזה חיוני לטיפול?
אני מתלבטת כי לא רוצה להעציב אותה, גם ככה היא עוברת תקופה קשה,
מצד שני אם זה יעזור לבת שלה שהיא או המטפל ידעו, מחובתי לספר לה.
תודה

שוקלים לקחת לנופש רק את התינוקת בת 9 חודשים ואת הגדולה בת 4 וחצי להשאיר אצל סבא וסבתא (כדי להקל עליהם, עם התינוקת קשה יותר).
האם זה הגיוני או יפגע בגדולה?

שלום רב,

בני בן 4.10 סובל מבעיות ויסות ובעיות התנהגות. הדבר מתבטא בעיקר בחוסר גבולות וקשיים חברתיים (הצקות ומכות לילדי הגן איתם לומד). לפני כיומיים היינו בועדת השמה
ושם המליצו לנו על גן במסגרת חינוך מיוחד. להגדרתם, הגן אליו הוא מיועד, מורכב
מילדים עם קוגניציה תקינה אבל סובלים מבעיות התנהגות.
אודה להמצלתכם האם כדאי, והאם קיים בכלל גן בחינוך מיוחד לילדים עם קוגניציה תקינה ?.

תודה

לבני בן ה-10 יש בזמן האחרון התפרצויות זעם שקשה לו לשלוט אליהם ולאחר מכן קשה לו להירגע (ולעיתים רחוקות זה הגיע גם לאלימות פיזית). ההתפרצויות נובעות מכך שמישהו אמר לו מילה לא במקום או דחף אותו או שפשוט לא נראה לו מה שהמורה מבקשת ממנו. יש לציין שהוא ילד מאוד נבון ותלמיד טוב עם יכולות גבוהות. הילד מבין שיש לו בעיה ואפילו מבקש שנעזור לו ,אבל אני לא יודעת איך .יועצת בית הספר הציעו חוג טיפול באמנות . ניסינו עם סנקציות על התנהגות רעה וצ'ופרים על התנהגות טובה אבל שני הדברים לא ממש עזרו. איך ניתן לעזור לילד ? כי נראה שגם הוא מאד סובל מכך.

תודה רבה על תשובתכם.

ביתי בת 10.נגנב לה בבית הספר פלאפון ולמחרת כסף.אני עליתי על מי שעשה את זה ,וזה היה שתי בנות מהכיתה.בהתיעצות עם המורה החלטנו שאנחנו לא נגלה לה מי עשה את זה כדי שהבנות לא יושמצו בכיתה..וגם ככה הם היו מאד מבוהלות.הן מבחינתן קנו לה פלאפון חדש כמו הקודם(כי הפלאפון נשבר)וגם צרפו לזה עוגיות שהכינו,והמורה נתנה את זה לבת שלי והסביר שמישהו מבית הספר השאיר את זה במזכירות..הבעיה היא שביתי לא רגועה והיא מאד מוטרדת מיזה הגנב ,בנוסף,היא לא מוכנה להשתמש בטלפון החדש כי זה מהגנב.אני מרגישה שביתי נפגעה פעמיים והן זכו להגנה על חשבון ביתי..מה דעתכן ואיך אפשר לטפל בזה?

ילדתי בת 8.5 .ילדה שמנה שמאז ומתמיד סבלה מהצקות וסובלת מבעיות חברתיות.בכל יום שישי יש קבוצת ילדים גדולה שמשחקת מול ביתנו.היא מכירה מספר ילדים משם ויוצאת לשחק איתם.באופן קבוע חלק גדול מהילדים רבים איתה מעליבים וישנו ילד קטן ממנה שבועט בה.ביקשתי ממנה שלא תחזיר כי הוא קטן ממנה ואף דיברתי איתו.היום שוב חזר על עצמו אותו מקרה. הפעם יצאתי ואמרתי לאותו ילד שאם ימשיך באלימות למרות האזהרות אני ארשה לה להחזיר לו.רוב הילדים גוננו עליו והיו נגדה.חשבתי לומר לה שלא תשחק איתם ושכמעט עם רוב הילדים אין לה קשר. אך בעלי אמר למה שהיא לא תצא בגללם?הבת הקטנה שלי משחקת איתם ומסתדרת. מכיוון שכל שבוע זה קורה האם כדי להגביל אותה ביציאה החוצה?האם זה בסדר שיצאתי החוצה ודיברתי איתם? אני מרגישה מאוד לא טוב להגיע למצב שאני "מתעסקת" עם ילדים קטנים.מעבר לכך שהם יכולים להיות מאוד חוצפנים כלפי.מה שגורם לבעיה להחריף בעיני ביתי.אני משתדלת לא להתערב. אך זה נראה כאילו אני מסתכלת על העליהום שעושים עליה וידי כבולות.מצד שני אם אניאלך כל פעם שמישהו מציק לה אני לא אגמור עם זה מכיוון שזה קורה על בסיס יום יומי.הילדה הייתה בחוג מיומנויות חברתיות ואני מחזקת אותה בכל דרך.אך הילדים שופטים אותה לפי המראה עוד לפני שהיא מתחילה לדבר

ד"ר שלום,
שלום, מה הסיבה לפיה ילד בן 5 מתחיל לשאול את סבתו ואת אימו אם הם אוהבים אותו? אדגיש כי עד לגיל 5 לא שאל אותם שאלה זו כלל. תודה רבה על הסיוע.תודה.

בוקר טוב!
בני בן 4, מתחנך בקיבוץ, אני מוציאה אותו מחוץ לישוב ולוקחת אותו לקיבוץ מזה כשנתיים וחצי.
ההתלבטות הגדולה שלנו, של בעלי ושלי, האם להעביר אותו לגן טרום חובה וחובה בישוב שלנו, ומשם לבית הספר בישוב, או להמשיך עם החינוך הקיבוצי, ומשם לבית הספר הקיבוצי היסודי ואח"כ תיכון.
היתרונות בהחזרתו לישוב: חברים אחה"צ, שכנים, השתתפות בפעילות בחגים (הצגות שהילדים עושים, תהלוכות בעצמאות, השתתפות בטקסים וכו'...), בעיקר זו החברה, אני חושבת שילד צריך להתחנך במקום שבו הוא גר בגלל החברים, שהוא לא ירגיש זר ולא שייך.
אבל, וזה אבל גדול מאוד, ביקרתי בגן של הישוב, התרשמותי ממנו לא טובה, שאלתי אמהות לילדים בגן, התשובה שלהן לגבי הגן: הוא לא נורא, וזו תשובה שחוזרת על עצמה, "לא נורא" זה לא מספיק טוב בשבילי, אני רוצה שיגידו שהגן מצוין, מעולה, מפתח, מקדם וכו'.
אותו דבר לגבי בית הספר, התשובה שעולה תמיד: הוא בסדר, איך שמתחילים ללמוד אנגלית, חשבון, תצמידי לילד מורה פרטי.
אנחנו מאוד מאוד מרוצים מהגן בקיבוץ, והביקורות על בית הספר הקיבוצי הן מעולות.
האידיאל הוא לעזוב את הישוב ולהמשיך עם החינוך הקיבוצי, מבחינה כלכלית זה לא כל כך מתאפשר כרגע.
בבקשה תני עצתך, אנחנו כבר מסתחררים מרוב מחשבות לכאן או לכאן, כמובן שאנחנו רוצים את הטוב ביותר עבור הבן שלנו.
תודה מראש ויום טוב,
רונית.

אני נשואה ולי שני ילדים.ילד בגיל 4.6 וילדה בגיל 3.עברנו דירה ולילדים יש עכשיו חדר משלהם.אבל יש בעיה. הילד היה רגיל לשון בשנתיים האחרונות עם אבא במיטה הזוגית. וכעת צריך להתרגל לישון במיטה משלו בחדר משותף לו ולאחותו ללא נוכחות אבא לידו . והמצב קשה.הילד מתעורר 4-5 פעמים בלילה בבכי ובא אלינו למיטה הזוגית ורוצה לישון איתנו במיטה.המצב נימשך כבר 20 ימים. אנו קמים ומחזירים אותו למיטתו .יושבים לידו ולעיתים מקריאים לו סיפור או מלטפים לו הרגל עד שנירדם.וחוזר חלילה.אבל...כולנו עייפים מאוד.הילד אומר שהוא מפחד ושהוא רוצה את אבא.ושלעולם לא יתרגל למצב החדש. מבקשת אני את עזרתכם לילד שלי.
תודה

שלום,
בני כבן שנתיים, נראה שדי רגיש. חווה מריבות מאוד מאוד קשות ביני לבין בעלי. זה מלווה מצד בעלי בצרחות אימה מאוד אלימות ומפחידות, השלכה ושבירת חפצים, וממש כמעט מכות פיזיות. לפעמים בעלי גם צורח עליו בצורה לא ראויה. מעבר לעובדה שאני צריכה לטפל בעניין באופן אישי, אני יודעת שהוא חווה דברים מאוד קשים מאז שהוא נולד, העניין הוא שיחסית נראה שהוא מתפקד רגיל. אומנם לעיתים הוא בוכה תוך כדי הסיטואציה או לפעמים נראה שמתעלם כשהוא עסוק בדבר מה, אך לאחר מכן התנהגותו רגילה והוא נראה די שמח כהרגלו ואוהב אותנו ואת אביו במיוחד כהרגלו. אני יודעת שדברים אלו יכולים לגרום לו נזק נפשי קשה. השאלה היא מתי ואם בכלל זה חייב לקרות מתישהו. אני כל הזמן לחוצה מהנזקים הנפשיים אבל מאידך כביכול נרגעת כשאני רואה שהוא מתנהג כרגיל ואוהב את אביו באותה מידה. האם הכרחי שיהיו לו נזקים נפשיים בעתיד? איך זה אמור לבוא לידי ביטוי? אולי בכלל כרגע הוא חווה קשיים ובגלל שאינו מדבר אני לא רואה את זה? ייתכן שהוא מתעכב בדיבור בגלל הדברים האלה? אולי הוא לא לוקח את זה כל כך קשה כי הוא נולד לתוך זה ואז הוא חושב שכך זה צריך להיות?
תודה רבה

בני בן 4.5 חזר לעשות את צרכיו בתחתונים מזה כשבועיים , היום התקשרה אליי הגננת ואמרה שהוא ביקש שתעזור לו לפתוח את הכפתור במכנס והוא נכנס לשירותים ולמרות זאת עשה בתחתונים.
יש לציין כי הוא גמול כבר שנתיים
יכול להיות שהוא פוחד מהשירותים בגן? אבל למה רק כעת עד עכשיו הכל היה בסדר
שום דבר לא השתנה אצלו בתקופה האחרונה.
אודה על תגובתכם

שלום רב
יש לי ילד בן 9 אשר כבר תקופה ארוכה כאשר לא מקבל מה שרוצה הוא מרים קול, מתחצף, ולאחרונה גם הרים כיסא ואיים.
הוא נוטל רטלין בבוקר וניראה כי לפני הכדור (למרות שאני מקפידה להעיר אותו בצורה נינוחה) הוא זועף. כמו כן בערב כאשר הכדור כבר לא משפיע.
הכדור עוזר לו לא להיות כל כך אימפולסיבי.
התופעות האלו נצפות רק בבית.
את השפה ה"מלוכלכת" הוא לא קיבל בבית, אנו לא מדברים האחד לשני בצורה כזו ובטח אין אלימות.
הוא השלישי אחרי שתי בנות בהפרשים של שנה, יש לו אח צעיר כבן 2.
הוא אומר ללא הפסק שאני לא אוהבת אותו, ושאני אמא רעה. אני יודעת שהוא מרגיש שזה מעליב אותי אבל אני לא מצליחה לא להעלב.
לפני 3 חודשים החל טיפול ריגשי אצל מטפלת בדרמה. הוא משתף אבל ניראה כי עוד לא בדברים שהוא עושה לא טוב.
אני בעיקר מתוסכלת.
מנסה להתעלם, מנסה לעניש מה עובד?
תודה