פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום אני אמא לילדה מקסימה בת שלוש ולפני שבוע ילדתי עוד בת מדהימה ;-)
יש לי בעיה עם הגדולה בבוקר בצחצוח השיניים. עשיתי כבר הכל וזה התחיל עוד לפני שנולדה השנייה. ניסיתי לא לתת לה דברים טובים , ניסיתי להרים אותה בלי לשאול אותה אבל כל בוקר זה מלחמה. היא מושכת את הזמן בכל דבר אפשרי. איך מתמודדים עם זה? רציתי לשאול גם לגבי הרבצות היא התחילה להרביץ לי ואין לי מושג איך להגיב חוץ מעונש שלרוב לא עוזר.
אשמח אם תתנו לי כיוון

שלום!
בני הבכור בן כמעט 6. בשנה"ל הקרובה יעלה לכיתה א'. כבר בשנה הראשונה במסגרת חינוכית נראו קשיים בהתנהגותו. הוא ילד חכם מאוד ושובה, אבל עם הזמן שמתי לב כי הקשיים לא נעלמים כי אם הולכים ומתעצמים. השנה אירעו מספר תקריות בגן בהן היה מעורב באלימות ואפילו קשה שהותירה סימנים. אני מכירה את ההתפרצויות שלו ואת הקושי שלו לשאת תסכול- אלו מוכרים לי מאז היה תינוק. עם זאת, חשבתי כי לאור העבודה הרבה שאנו בבית משקיעים יחד עם שיתוף הפעולה של הגננת המאמצים יישאו פרי. כדי לאזן את התמונה עליי לציין גם כי לא תמיד הוא נוהג באלימות ובהתפרצויות, אולם אני מרגישה כי השונות הזו שלו גם אם היא מתקיימת אחת לכמה זמן יוצרת קושי שמעורר את חששותיי בעיקר לקראת המעבר לכיתה א'.
עליי לציין גם כי הוא אובחן כסובל מבעיות בוויסות התחושתי והוא נמצא בטיפול אצל מרפאה בעיסוק.
למעשה אני כותבת כי הייתי רוצה להבין יותר כיצד עליי להתמודד עם הקשיים שלו. לעיתים אני כועסת ומתאכזבת ולפעמים אני פשוט מרחמת עליו שמגיל כה צעיר הוא מתמודד עם עוצמות של רגשות כה חזקים ואין לו היכולת לווסת אותם ולהרגיע עצמו.
מה יהיה??

תודה
אורית

שלום
בתי כמעט בת שלוש
בערך בגיל שנה גמלתי אותה מהנקה
הגמילה היתה מלווה בקשיים רבים כי היא לא רצתה להיגמל
במשך תקופה לאחר מכן היתה מכניסה לי יד לחולצה
אסרתי עליה ולאחרונה החלה לבקש לנשק את הציצי
היום גם נישקה את הציצי של הבובה
האם זה קשור לכך שלא נגמלה כמו שצריך או חס וחלילה מעיד על נטייה מינית?
כיצד להגיב כשזה קורה?

שלום ,כמו שכבר ציינתי אני נער בן 17,
יש לי איזה קטע כזה שאני יודע שחברים שלי אוהבים שאני אומר,שלמשל אני צוחק על משהו בקטע כזה=פגשתי הרבה אנשים ,הרבה מאוד אנשים אבל כזה עוד לא פגשתי,
זה מצחיק אותם שאני אומר את זה,ואז זה מעלה לי את הביטחון,בקיצור רשמתי בפייסבוק את זה על חבר,חבר אחד רשם על חבר אחר שהוא רומנטיקן,אז אמרתי "X,שמעתי ממך הרבה דברים,הרבה מאוד דברים,אבל סוף סוף אתה צודק"
ואז ישר חשבתי על התגובה בראש שלו,שכאילו זה עצבן אותו,ואז זה עשה לי מצב רוח רע..ואז לא ידעתי איך להגיב לדבר הזה.
אני יודע שזה נשמע קצת כמו צרות של ילדים קטנים או צרות של עשירים,אבל הייתי רוצה לשמוע מה דעתכם על כך.
מקווה שתענו לי ,לירון.

היי
יש לי ילדה כבת 3וחצי היא לא מוכנה ללבוש שום פריט שיש בו כפתורים.ניסתי להסביר לה שכפתורים לא עושים שום דבר ושגם אני לובשת שמלה /חולצה עם כפתורים. ממה יכןל לנבוע הפחד מה זה אומר?איך מטפלים בבעיה?האם זה בעיה? זקוקה לעצה..

שלום אני גרושה ואמא לילדה בת 9, אני גרה אצל הורי 5 שנים, הילדה שלי מתחצפת לסבתא בצורה מכוערת, שולטת בבית , כולם עושים מה שהיא רוצה כדי למנוע צעקות מטורפות ובכי מטורף, כל סצנה איתה היא ענקית , היא ילדה מאוד קשה ומפונקת .אנחנו אמורות לעבור דירה בעוד חודשיים אבל המצב כרגע בלתי אפשרי במיוחד שאנחנו נכנסים לחופש הגדול, מה עושים כדי להציב גבול ושתבין שמה שהיא עושה הוא לא בסדר ושהיא חייבת לכבד אותנו. מנסה לדבר איתה כל הזמן היא מבינה ואומרת סליחה ומתנצלת אבל אחרי שעה שוב זה קורה . מה עושים???
תודה

שלום,
הבת שלי בת 5,
מה כדאי לעשות במצבים שבהם היא נמצאת במפגש של כמה בנות מהגן,
כל השאר משחקות ביחד והיא משחקת עם עצמה, ברור לי שהיא מאד רוצה לשחק איתן ואם אני שואלת אותה היא אומרת שהן לא רוצות לשחק איתה. ברור לי שאם היא היתה מצטרפת למשחק הן היו משתפות אותה.
כשהיא נמצאת בגן - יש לה חברה טובה שהיא כל הזמן איתה ואם החברה לא נמצאת יום אחד אז היא משחקת לבד, אם אני שואלת אותה למה לא שיחקת עם מישהי אחרת היא טוענת שהאחרים לא רוצים לשחק איתה. כשאני שואלת אם היא ניסתה היא אומרת שלא. אחה"צ לפעמים אני מביאה לה מהגן מישהי שהיא תשחק איתה, אבל אם זו לא החברה הטובה, אז היא לא תמיד משחקת איתה והיא לפעמים הולכת להתעסק עם דברים אחרים (מחוסר ביטחון).
יש לציין שאמנם יש ילדים שזה לא מפריע להם - אבל אני יודעת שהיא מאד אוהבת להיות עם חברים והיא כל הזמן מבקשת להיפגש עם חברות, פשוט כשזה מתרחש - היא מרגישה פתאום חסרת ביטחון.
תודה!

שלום רב,
בני בן שלוש וחצי. מאז שהיה בן שנה וחצי החל לסבול מעצירויות ולשתות סירופ אוילק. בשלב מסויים הסירופ לא עזר ולא אבקות למיניהן והגענו למצב של נרות ואף לחוקן. כתוצאה מהעצירויות שגרמו לכאב רב בכל פעם שהוא צריך להתרוקן הוא מתאפק ולא מוכן לעשות. ניתן לראות את ההתאפקות. פנינו לרופא גסטרו ווידאנו כי אין בעיה בריאותית. הרופא הגדיל את מינון האבקה וזה באמת עזר. הוא עדיין ניסה להתאפק והיה מוציא כל פעם מעט גבל כמה פעמים ביום. בשל המצב הזה הגמילה התעכבה. כשהיינו לאחרונה בביקורת אצל הגסטרולוג המליץ להוריד את מינון האבקה וזה מה שאנחנו עושים בהדרגה. עכשיו שוב הגענו למצב שהוא מתאפק והוא גם אומר אני חייב להתאפק.. איך אני אמורה להתנהג כשאני רואה אותו מתאפק? הוא לא מסכים לגעת בו. זקוקה לייעוץ דחווווף!!
בתודה מראש, דבורה

היי,
בני הוא ילד מאוד חכם ומקסים.
הבעיה שלי איתו שאם אני אומרת לו משהו שלא מוצא חן בעיניו, הוא מקבל את התשובה קשה וקיצוני.
הוא מדבר לעצמו ואומר שאני האמא הכי גרועה בעולם, חבל שהוא נולד, לעיתים רחוקות הוא גם מקלל, וכו
אני לא יודעת איך להתנהג מולו אחרי ה"מחמאות", אני יודעת שזה מאוד פוגע בי.
ואני כ"כ משתדלת בשבילו בכל, אבל כל פעם הוא חוזר לזה.
היו לי שיחות איתו שהסברתי לו שהמילים האלה מאוד פוגעות בי והוא הבטיח שלא יחזור לזה, אבל זה חוזר שוב לצערי.
אשמח אם תתני לי טיפ איך להתמודד ולהתנהל מולו.
תודה

שלום

לפני 4.5 שנים האמא של הילד שלי חטפה אותו לארצות הברית כשהוא בן 3 וכמובן ללא פרידה מסודרת מהילדים והסביבה. עכשיו הילד בישראל בפעם הראשונה לביקור.

הוא ביקש לראות כמה מחברי העבר ואיתם אירגנתי מפגש. אבל בנוגע לשכונה בה גדל לא קיבלתי תשובה מוחלטת, האם הוא מעוניין לראות אותה.

האם יש חשיבות שיראה את המקום בו הוא גר או להיפך ?

תודה

איתי הוא בקשר רציף וביקרתי אותו מספר פעמים בארצות הברית.

עכשיו הוא כבר בישראל.

אני מרגישה שאני חסרת ביטחון כאשר אני באה להגן על ילדי. אם הילדות שלי רבות עם ילדים אני מנסה להתעלם ולתת להם לעבור זאת לבד ואם זה חמור אז אני מתערבת אבל תמיד בגישה פייסנית ומאוד נחמדה גם כלפי הילד וגם כלפי ההורים. אני רואה אמהות אחרות שלא חוששות לבוא ולהתלונן בפני הורים אחרים. אני תמיד מפחדת שזה יגרום לסכסוך ביני לבין ההורים ועוד יותר שהילד שלי עוד יותר יסתכסך עם ילדים אם אני אהיה תוקפנית יותר ואז לא יהיה לו עם מי לשחק(במקרה של ביתי הגדולה שיש לה בעיות חברתיות)
ביתי רבה מכות עם חברה שלה .לביתי היה סימן והיא אמרה שהחברה התחילה באלימות ראשונה (ואני מאמינה לה) למרות זאת לא פניתי להורים של אותה ילדה כדי לא ליצור בלאגן וריחוק. בעלי הלך למסיבת סוף שנה ואותה אמא התנפלה עליו ועל הילדה שלי ואמרה לי שהיא לא מסכימה להרביץ ולמרות שביתי אמרה לה שביתה הרביצה ראשונה .היא התעלמה ממנה לחלוטין.
אני מרגישה שאני חלשה במקום לעמוד להגנת ביתי אני מנסה לישר את ההדורים כדי שישאר פתח להמשך החברות בניהם ואילו להורים האחרים לא אכפת בכלל והם עומדים נחושים לצד ילדתם.
מה אני משדרת לילדתי? האם זה נכון שאם אהיה תוקפנית ונחושה יותר לא יהיו לילדתי גם את המעט חברים שיש לה?

יש לי ילדה בת שלוש והיא לא רוצה לישון במיטה שלה היא נרדמת בסלון אני לוקח אותה לחדר שלה ואז באמצע הלילה היא באה למיטה שלנו ועם אני מחזיר אותה היא בוכה בלי הפסקה???

היי אני זקוקה לעזרה/יעוץ הילדה שלי בת שנה וחצי בחודש האחרון היא למדה לזרוק את עצמה אחורה זה קורה כשהיא בילדים, זה קורה כשמושיבים אותה בעגלה/ כסא באוטו והכי מפחיד זה קורה כשמורידים אותה לריצפה.. אני מצליחה למנוע ממנה לקבל מכה בראש בזכות אחיזה בידים.. אבל היום קרה לי מקרה ממש שלקחת קשה מאוד.. לא הצלחתי להחזיקה אותה חזק והיא קבלה מכה ממש חזקה..
פשוט הרגשתי שזה העלה אותי בכמה שנים יותר..
בבקשה משהו מכיר את המכרים האלה ואיך ניתן להתמודד כדי להפסיק את זה???!!! אשמח לתגובות

הבת שלי בת 9 . לפני ארבעה חודשים נפטר אבי באופן פתאומי לאחר שהלך לבדיקה בבית חולים ונדבק בזיהום. הבת שלי מאוד אהבה את סבא והיתה קשורה אליו מאוד. היא גדלה בבית הוריי וכל יום סבא היה מביא אותה מבית ספר והיתה נשארת אצלם עד הערב .
כאשר סיפרתי לה שסבא נפטר היא די היתה בהלם כמו כולנו. נראה לי שזה משפיע עליה מאוד אך אינני יודעת כיצד לגרום לה לדבר על הנושא. שאלתי אותה בהזדמניות שונות האם תרצה לדבר על כך ואמרה שלא כי "הלב שלה בוכה" כאשר היא חושבת על סבא ומיד היא עוזבת את המקום ומעבירה נושא. כאשר מסתכלים על תמונות היא מיד בורחת . היא מאוד מרחמת על סבתא וחוששת לה. דיברתי עם היועצת בבית ספר וגם לה היא אמרה שלא רוצה לדבר עם סבא. אני מרגישה שהיא כועסת המון גם בלי סיבה על כל דבר ואני נוטה לחשוב שיש קשר בין הדברים. כיצד אני יכולה לסייע לה. מצד שני אני לא רוצה יותר מדי לשאול אותה כי נראה שהיא עצובה כאשר אני מדברת עליו. תודה מראש

שלום רב, בני בן ה- 3 תומר, ילד להורים גרושים שאביו מגיע להסדרי ראייה די בקביעות. אתמול ביום שישי אביו בא לקחת את תומר, ותומר לא רצה בשום אופן ללכת איתו, כשהוא החזיק אותו בידיים, תומר בכה וצרח וכשרציתי לקחת אותו, אביו אחז בחוזקה ובאלימות בידיי וצעק לי: "אל תגעי בילד". ברור שמה שתומר זוכר זה שאבא החזיק לאמא את היד חזק וצעק עליה. מאתו הרגע הוא לא מסכים ללכת איתו ושלא נדבר על לדבר איתו בכלל. היום בשבת הוא כבר הסכים לדבר איתו וביקש ממנו שיבוא אלינו מתחת לבניין ואביו אמר לו שהוא לא יכול להגיע ושוב תומר לא מוכן לדבר איתו. אני במקביל פונה לבית משפט שייתן סמכויות לפקידת סעד כדי לבדוק את מערכת היחסים בין תומר לאביו, אך בינתיים כיצד אני צריכה להגיב במקרה שאביו מגיע באמצע השבוע והילד בוכה וצורח שהוא לא רוצה ללכת.