פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

ביתי בת 3.5 (תאומה) ילדה מאוד עצמאית ובוגרת. ויום שבת היא ראתה בטלויזיה תוכנית לילדים (לא היתי לידה) ופתאום היא התחילה לצעוק שנעביר לה את התוכנית והיא פשוט רעדה והיתה מבועתת. מאז היא לא מוכנה להיות באף חדר בבית לבד ואפילו לשירותים וצמודה אליי במיוחד.
זה מתאפיין גם בזה שאם היא נמצאת לשניה בחדר היא רצה אלינו במהירות וממציאה תירוץ בשביל שנבוא לידה , כגון: שנביא לה כוס מים, להגיד לנו שהיא אוהבת אותנו, או אפילו שאחותה התאומה תראה איתה משהו יפה בטלויזיה, היא אפילו מבטלת את עצמה למשל תוכנית שהיא אוהבת ואחותה לא היא תוותר לה ע"מ שהיא תשאר לצפות איתה. והתחלתי לשים לב שגם אחותה התאומה מתחילה להגרר אחריה.
ניסינו לדבר איתה על זה והיא שמה ידיים על האוזניים ולא מוכנה לדבר איתנו על זה בכלל.
אמרנו לה שאין לה ממה לפחד שכולנו נמצאים בבית והדלתות נעולות. וזה פשוט לא עוזר.
כבר עברו 4 ימים מאז ואני לא רואה כל שינוי.
האם אני צריכה לפנות לפסיכולוג לילדים? האם זה שלב? ואיך אני מחזירה לה את הביטחון?

תודה:-)

בני בן 3.10 חודשים הוא ילד מאוד טוב יחסית רגוע ואיטלגנטי ,בשבועות האחרונים ישתנה לו ההתנהגות,כשאני ובעלי כועסים עליו הוא ישר אומר אמא אני אוהב אותך וכו....נולדה לו אחות לפני חצי והוא עד היום מציק לה או עושה דברים מסוכנים למשל וכסה לה את הראש בשמיכה אנחנו מעירים לו ומסבירים לו שזה מאוד מסוכן והוא ממשיך לעשות את.איך אני גורמת לו להפסיק אם זה ?
דבר נוסף כשהוא כועס ולא מסכים אם דברים שאני ובעלי קובעים הוא התחיל לקלל ואף להרביץ.
בשישי האחרון הוא שאל את בעלי איפה הוא יהיה שאנחנו לא ניהיה פה יותר ...הינו מאוד מופתעים מהשאלה הזאת, מאיפה הוא חושב על הדברים האלה?
אשמח מאוד להכוונה

שלום רב, אבקש ייעוץ בני בן ה3 ו6 חודשים נגמל מחיתולים בגיל 3 ו3 חודשים הגמילה מפיפי צלחה ב100% גם בלילות כמובן בשירותים ללא צורך בסיר ישר באסלה ! אך הילד ממש מתעקש לא לעשות קקי בשירותים הנושא ממש מלחיץ אותו הצעתי לו קקי פרס במידה וינסה לעשות באסלה אך ללא הועיל הוא פשוט נלחץ ועושה קקי בתחתון הוא מודע לכך שלא צריך לעשות קקי בתחתון אלא בשירותים תמיד לאחר מעשה הוא מציין זאת , לעיתים הוא מודיע שיש לו קקי ואז עושה לידי ולעיתים הוא פשוט עושה ובא כדי שאנקה אותו ! אותי זה כבר מטריף אך אני לא ממש מראה לו את הלחץ מצידי אני אומרת לו שחבל שזה קרה בתחתון ושאני סומכת עליו שבפעם הבאה יעשה בשירותים , וכמובן שאני מסבירה לו ושאנו מראים לו שבני הבית עושים את הצרכים בשירותים אך טרם עזר!
האם זהו תהליך טבעי שבני עובר? האם עליי פשוט להתאזר בסבלנות עד שהוא יחליט!
או שצריך טיפול לכך!?

אודה מאוד על עזרתכן
אושרית

בני בן 14,הבכור במשפחה .יש לו אחות בת 10 ואח בן 3.יש לו קטע שנראה לי מוזר:הוא לא מנשק או מחבק את אחותו בת העשר.יש בינהים קשר כמו כל אח ואחות-רבים משחקים וכו.היא כן מעונינת והוא מתנגד.היום הוא יצא לטיול לכמה ימים ונישק וחיבק אותי את בעלי ואת אחיו הקטן,ואותה הוא סרב לחבק.ששאלתי אותו הוא טען בגלל שהיא בת.היא מאד נפגעת מיזה.לא מוגזם?

שלום רב.
אנחנו משפחה ממוצעת עם שני ילדים. בתי בת 7 וחצי ובני בן 5.
לאחרונה גיליתי שהבת שלי עסוקה מאד בכל מיני פחדים שלא כל כך מתאימים לגילה, אציין שהיא מאד חכמה ותמיד רצתה ורוצה לדעת על הכל. מאז שהייתה קטנה סיפקתי לה את כל מה שרצתה לדעת ואפילו יותר. היום כשאנחנו במהלך חופשה בתאילנד היא אזרה אומץ וסיפרה לי שכשמישהו נוגע בה ביד או שכשהיא נוגעת במשהו היא חייבת לגעת או שיגעו בה ביד השניה או באיבר המקביל. כששאלתי אותה מה קורה כשנוגעים בה במצח היא ענתה שזה לא מפריע לה כי אין למצח צד נגדי. הפחיד אותי יותר שהיא ציינה שזה מפריע לה מבחינה גופנית זה עושה לה צמרמורת.

מה אני אמור לעשות? זה מפחיד אותי מאד!! אני צריך לשלוח אותה לטיפול?

ילד יליד סוף אוקטובר ,איי קיו ממוצע ,לא בשל ריגשית ,מסרב להישאר בגן או לעבור לגן אחר ומעוניין רק לעלות לכיתה א כל השכנועים שלנו ההורים ואחיו הבוגרים לא עוזרים ,הוא רוצה לעלות כמו כל חבריו מהגן, וגם להיות עם ילדים בגילו ,
אנחנו מרגישים שאם נשאיר אותו בגן אפילו שנעודד אותו זה לא יעזור ויגרם לו נזק לכוון ההפוך, האם לאור ההרגשה הרעה שמרגיש עדיף להקשיב לדעתו ולעלות לכיתה א שירגיש כמו כולם, ולתמוך בו יום יום בלימודים עד שיבשיל ?
מדובר בילד טוב ללא בעיות התנהגות ומבין טוב מה שרוצה אישתי מרגישה חזק את הנזק בהשארתו וחושבת שעדיף להקשיב לדעתו ותתמוך בו יום יום בכיתה א .מה דעתכם?

היי,
רשמתי את הילד שלי למשפחתון לשנה הבאה (תשעד), הוא יהיה בן שנתיים באוקטובר,
עכשיו הגננת בישרה לי שהוא יהיה בן יחיד עם חמש בנות.
האם יש לזה משמעות בגיל הזה? כי זה לא ממש מרגיש לי טוב...

היי אני אמא לשלושה, בן 7.5+ תאומים בני 4 , הם כל היום מתווכחים בניהם, מציקים אחד לשני, מדגדגים אחד לשני, צווטים ומשתוללים !!! אני לא מצפה שלא יתנהגו כמו ילדים אבל אני ממש רוצה שיכבדו אותי כשאני מבקשת שיפסיקו מתוך כבוד למקום בו אנו נמצאים או במקום שפשוט צריך להתנהג בו אחרת ורגועים יותר !!!

מה שאני עושה במצבים כאלה זה בדרך כלל מעירה להם מבקשת שוב ושוב להפסיק אבל ללא הועיל אחד שותק השני צוחק ומתחילים שוב מחדש את כל הבלאגן !

מה עושים ??? בבקשה עזרה!!!

שלום, ביתי בת 6, עולה השנה לכיתה א׳ בשבועות האחרונים ישנו שינוי בהתנהגות שלה. היא נהפכה חסרת ביטחון, מדברת בלחש, סגורה יותר מתמיד, רגישה ובוכה הרבה ממצבים שונים שלא היו בעבר. האם יתכן שהשינוי קשור לעלייה לכיתה א׳ ואולי לחששות? חשוב לי לציין כי בבית לא חל כל שינוי אשר יכול להשפיע על כך. אשמח לתגובתכם, תודה מראש. רוני.

שלום רב,
יש לי ילדה בת כמעט 5, מאוד תמימה וילדותית, התינוקת של הבית..
קרה מקרה חמור מאוד כאשר אחותה הגדולה (בת 18) הראתה לה ברוב טיפשותה וכ"בדיחה" סרטון פורנוגרפי במכשיר הסלולרי של בן זוגה.
הילדה סיפרה לי במקרה ותיארה לפרטים את אשר ראתה (אישה מוצצת לגבר את הבולבול)
הילדה חזרה על הסיפור מספר פעמים ותיארה בבהלה את הנושא.
כאשר ביררתי את העניין עם בתי הגדולה, הקטנה הייתה עדה לכל הויכוח וחזרה על אותה גרסה מספר פעמים למרות שהגדולה הכחישה בתחילה.

אני לא יודעת מה לעשות ואיך להסביר לקטנה את מה שראתה בכדי למזער את הטראומה.
אשמח גם לעצה מועילה בדבר הבת הגדולה שעשתה בעיניי מעשה חמור מאוד!
תודה רבה
אמא מבוהלת..

דילגתם על ההודעה שלי "גמילה ממוצץ".ההודעה מה 7.7 אשמח לתשובה!

בני בן ה-4 ילד חביב עקשן ומרדן, אך סך הכל שומר על הכללים בגן ובבית רב הזמן
לאחרונה מחקה התנהגויות קשות שפוגש בגן, מקלל אותנו מנסה להכות אותנו ככה סתם פתאום
נראה שזה מתוך שעמום ורצון לקבל תשומת לב בא לו להיות "רע" ולהרביץ לכולם
אם אנו מגיבים בתקיפות המצב מתדרדר, בעונש בחדר יכול להשליך חפצים ולכן מה שעוזר בדרך כלל זה לדבר בטון מונוטוני לשקף לו את התנהגותו ולעזור לו לסיים את המצב בכך שהוא "מביא" לנו את ההתנהגות או זורק את ההתנהגות לפח ואז אוסף את הבלגן שעשה ומתנצל...

המצבים חוזרים לאחרונה,והם מביכים אותי נורא ופוגעים בי , עשה את זה פעמיים ביומיים האחרונים
גם בגן( השבוע ניסה לעשות בלגן מהסוג הזה הוא הכה את כולם פתאום במאין גל כזה כולל מבוגרים(חשוב לציין שזו קייטנה והגננת הקבועה אינה נמצאת)
הגעתי בדיוק לגן לאסוף והרגעתי אותו..לאחר שיחות רבות וחזיוקים זה לא חזר עד היום...(סיפר לי אז באותו היום שקינא בכל הילדים שהיו עם ההורים שלהם...)
ביומיים האחרונים זה חזר. הוא מושפע מאוד ממנהיג שלילי בגן ומאמץ את ההתנהגויות שלו כשבא לו/ משעמם לו...יש עודף זמן בחופשת הקיץ....
הוא מספר לי בכל יום מה הילד הה עושה והוא, לצערי, פשוט ספג....

אשמח לשמוע כיצד נכון להגיב במצב כזה. אני לא מעוניינת להשמיץ את הילד ההוא, אבל אומרת לו שעם התנהגות כזו רק מפסידים שאיש לא רוצה להיות בקרבת ההתנהגות הזו ושהוא חכם ויכול לבחור נכון..בדרך כלל זה עוזר, לאחרונה זה קשה יותר להוציא אותו מזה וגם התווספו קללות וניסיון להכות אותנו שזה בכלל חציית קו אדום.

תודה מראש על ההקשבה

יש לי ילדה בת 12 שבאופן קבוע משקרת על כל נושא.מאז שהיא קטנה היא היתה משקרת למרות שהסברנו לה שאם תגיד את האמת לא יקרה כלום אפילו אם נעשה טעות חמורה לא יהיה לה שום עונש וכך נדע להתמודד .בנוסף השקרים הם גם על שטויות כמו אוכל וכו.ברצוני לומר שאנו משפחה חמה מבלים ביחד ולא מחסירים שום דבר גם באהבה וגם כלכלית. אשמח לתשובה אורלי

ילדתי כיום בת 9 . בעבר בין גיל 4 -5.5 היו מספר מקרים בגן שהיא ועוד כמה ילדים הורידו בגדים בכל מיני פינות בגן . דיברתי איתה מספר פעמים ופעם האחרונה שהיא חזרה על אותה התנהגות הייתי מאוד אגרסיבית איתה . מאותו היום היא הפסיקה עם ההתנהגות הזאת ובכל הזדמנות דאגה להראות לי שהמסר עבר אליה והייתה מטיפה שלא מראים איברים פרטיים וכו'. אני עם אצבע על הדופק כל הזמן ועד היום מידי פעם יש לי שיחות שבהן אני מזכירה שלא מורידים בגדים וחושפים איברים פרטיים.
אתמול בלילה היא קמה בבהלה ואמרה שחלמה חלום רע ואז סיפרה לי שהיא הלכה שנה שעברה לחברה שלה מהכיתה אחר הצהרים והם הורידו בגדים והצטלמו בפלאפון ושהיא מפחדת שהיא לא מחקה את התמונות. לא הספקתי להתמודד עם הידיעה הזאת ואז סיפרה לי שהיא וחברה הכי הכי טובה מהכיתה שיחקו בבית שלה רופא וחולה והורידו את הבגדים אבל רק פעם אחת . היא הייתה מבוהלת מאוד ואני השתדלתי לו להטיף לה כי היא הייתה בלחץ.(בבית שהן רצו לסגור את הדלת לא הסכמתי ואמרתי לה שאסור והיא אמרה: "נראה לך שאני אעשה דבר כזה" אני מרוסקת. כל האמון שהיה לי בה נהרס. מעבר לכך שהיא יודעת להציג תמונה ההיפך ממה שקורה לה. אין לי עוד דרך להסביר לה שלא עושים את הדברים האלה.
אני מפחדת לשלוח אותה לחברות. מעבר לכך שבקושי יש לה חברות ואם הדבר יצוף גם המעטות שיש לה כבר לא יפגשו איתה

שלום רב,
יש לי ילד בן 3 שהרביץ לחברו.
כששאלתי אותו האם הוא הרביץ לחברו הוא אמר לא למרות שאני יודעת שזה היה הוא.
ניסיתי לא להאמין לבני אבל אני לא יכולה להתעלם מהעובדה שהשקר שלו נבע מגילו הצעיר. כיצד אני יכולה להתעלם מעובדה זו ולדעת שלא משנה מאיזו סיבה הוא משקר אז הוא משקר ואני לא אוכל להאמין לו?
תודה