פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

לילדתי בת ה-5 יש בעיה של חוסר ביטחון בחברת ילדים. במסגרת הגן היא ילדה חברותית ומשחקת ויש קשר עם ילדים אחרים. גם במפגשים שלאחר הגן "אחד על אחד" היא משחקת יפה התופעה באה לידי ביטוי במסגרות חברתיות/מפגשים רחבים יותר שמחוץ לגן ואז היא נצמדת אלי וצריכה אותי. נראה שהיא מאד רוצה אך ואינה יודעת להשתלב במשחקי שאר הילדים,כאשר מדובר בחבורה יותר גדולה.אני רואה ומרגישה שזה מתסכל אותה וכמובן גם אותי. אודה לעצתך כיצד עלי לנהוג ולהתייחס

שלום לכולם אני מבקשת לקבל המלצה, על פסיכולוגית מעולה לילדים, באזור השרון. מדובר בבעיה של ילד בן כמעט 5, שעבר פגיעה מינית ומאז מסרב בכל תוקף לעשות קקי בשירותים, מוכן לעשות רק בטיטול. יש לציין שהילד מטופל כבר קרוב לשנה וחצי, על ידי פסיכולוגים לילדים (במכון אחד), בכל מיני שיטות טיפול, ללא כל הצלחה. אנא, אשמח לכל עזרה, טיפ, מידע, כל דבר שיכול לעזור. המון תודה!

בני בן 4.5 ילד נפלא ומקסים, מוגדר ע"י הגננת וחבריו לגן כילד הממושמע והטוב מכולם. הבעייה מתחילה בבית, הוא אינו ממושמע בכלל, אינו מקבל את מרותנו, הוא מתחצף ולא קשוב והמצר יוצר תגובות עצבניות מנגד מה שמעכיר מאוד את האווירה בבית. כמו כן הוא מזמין חברים אך מתנהג אליהם לא יפה וניכר כי הוא כל הזמן נמצא בתחרות למי יש יותר, של מי יותר יפה וכדומה. יש לציין כי הוא מאוד מפונק , הוא ילד פיקח ואני חשה שיש לו שליטה מלאה על התנהגותו ,הוא בוחר להתנהג כך. אינני יודעת כיצד להתמודד ואיך לעזור לו בנושא החברתי

שלום לכם, קרובת משפחה, ילדה חכמה בת 10 (יתומה מאב) שהתה בביתנו למס' ימים וחשתי את ריחה הלא נעים מאחר שהיא אינה מסוגלת לעשות צרכים בשירותים. כאשר דיברתי איתה היא סיפרה לי שהתופעה החלה לפני מס' שנים. לילה אחד היא רצתה לעבור לשירותים אך האם לא הרשת לה. היא היתה גלויה מאד איתי ועוד סיפרה שכאשר היא מרגישה לחץ, במקום לגשת לשירותים היא מונעת פעולה טבעית זו מעצמה ע"י זה שהיא אומרת לעצמה "לא לצאת, לא לצאת" ואז הקקי חודר פנימה. בפועל הרי הגוף צריך פינוי אז מה שקורה הוא שיש דליפה קבועה של קקי החוצה. תופעה מאד לא נעימה. ראיתי את התחתונים שלה ואת בגד הים ואת החצאית, כולם כולם עם כתמי קקי רציניים. ברצוני עוד לציין כי יחסיה עם האם מאד גרועים והדבר מגיע לאלימות פיסית. כמו כן שמתי לב בזמן שהתארחה אצלי שהיא נוהגת לשקר ולאכול המון (היא ילדה שמנה מאד). ידוע על תופעה זו ומה ניתן לעשות אם בכלל? המון תודה

שלום לכולם, יש לנו ילדה בת 4 + אני נמצאת כרגע בהריון בחודש השלישי, השבוע אני אמורה לעבור שקיפות עורפית, רצינו לדעת האם לספר לילדה כבר על ההריון או להמתין עדיין, והאם כדי לקחת אותה איתנו לשקיפות. לתשובתכם בהקדם נודה.

שלום רב, בני בן השנתיים וחודשיים נגמל לפני שבועיים מהחיתול. אציין שהגמילה היתה ממש מהירה ותוך שבוע כבר לא היו פיספוסים. הבעיה שנותרה היא הגמילה מהקקי. פעם אחת הוא עשה על הרצפה ובטעות נגע בזה. הוא נגעל מאוד ומאז לא מוכן לעשות קקי בכלל, קרי לא בסיר לא בשירותים ואפילו לא בחיתול כשאנחנו מציעים לו. הוא פשוט נלחץ מההרגשה שזה עומד לצאת, מתחיל לבכות ולהילחץ. ישנם ימים שלמים שהוא לא עושה בכלל בכוונה. אם הוא כבר עושה בתחתונים אז אנחנו עושים חגיגה גדולה שהקקי סוף סוף יצא. איך לשכנע אותו שקקי זה דבר חיובי ושינסה לשבת ולהוציא את זה? אנחנו חוששים שתתפתח עצירות. כבר עברנו לתפריט שכולל עגבנייה כל ערב וזה עוזר אבל הרצון לא מגיע ממנו. תודה.

פעוטה בת שנה ו-10 חודשים איך מסבירים שאסור להרביץ? נמצאת במשפחתון עם עוד 5 ילדים ותמיד הם רבים על אותו המשחק! מה נכון לאמר לה? היא גם מקבלת מכות מילדים אחרים. אשמח לתשובה תודה!!

שלום לך, בננו בן שנתיים ושלושה חודשים ילד נבון, חכם חברותי ופעיל ילד מותק! לפני כחודש גמלנו אותו ממוצץ הגמילה היתה נהדרת זריזה ומהירה. לאחרונה הוא החל לדחוף ולהפליק לחבריו בגן ללא כל סיבה ואפילו גם לנו. אנו מסבירים לו שבבית שלנו לא דוחפים ורק אוהבים ומנשקים וגם בגן אותו הדבר אך בינתיים הוא ממשיך ואני משתגעת מזה... הדבר מתסכל אותנו, הורים של ילדים נוספים פונים אלינו ואנו חסרי אונים... חשוב לציין שבננו עדין לא מדבר משפטים, מילים ושתי מילים בלבד אך מבין הכל. בבקשה את עזרתכם אמא במיטבה

שלום רב! ביתי ירדן בת 7 בדר"כ ילדה טובה,חברותית ושמחה. בזמן האחרון שמתי לב וגם המטפלות שלה שהילדה לא שקטה,קשה לה לשלוט על עצמה היא ממש נכנסת לעצבנות וכעסים על כל דבר שאומרים לה וזה לא מוצא חן בעיניה,היא ישר מרביצה נתקפת התפרצויות אלימות ובכי מעצבן,מין סוג של יללות יותר מבכי. חשוב לי לציין שגם בארוחות ערב שלנו ביחד או ארוחה אחרת היא לא יושבת בשקט בשלחן כל הזמן צריך להסב את תשומת ליבה לצורת הישיבה ולצורת האכילה,הרבה פעמים נופלים לה דברים ונשברים כתוצאה מחוסר תשומת לב. הבעיה היא לא רק בבית אלא גם במסגרת החינוכית לאחר שעות הבית ספר (אנחנו גרים בקיבוץ) במרכזון עד השעה 16:00. ירדן היא ילדה שניה במשפחה,יש לה אחות בת 10 ואחות בת שנה ו-8 חודשים. האם הילדה צריכה איזשהו אבחון או האם שיחה בבית תעזור להגיע לפתרון הבעיה? אודה לכם על עזרתכם גילת

בני בן שנתיים וחמישה חודשים וביום חמישי האחרון התחלנו בגמילה. כאשר היה עם חיתולים אמר כשעשה פיפי או לפני קקי והיה מאוד מודע ליציאות. בכל יום עם החיתול היה עושה לפחות פעמיים ביום קקי. ביום שישי הוא הצליח פעם אחת לעשות פיפי בסיר וכל השאר התאפק עד שהלך לישון עם חיתול ואז עשה פיפי. אבל הבעיה היא שהוא לא עושה קקי כבר מיום חמישי ומתלונן על כאבי בטן, הוא במצב רוח לא טוב, עייף ושוכב כל הזמן על הבטן. הוא לא מוכן לעשות קקי בשירותים או בסיר. אני אוסיף שביום שישי רצה לעשות קקי באמבטיה אבל אנחנו לא אפשרנו לו ולקחנו אותו לשירותים. מה עושים?! אני די אבודה ומחפשת תשובות שיקלו עליו וישפרו את מצב רוחו.

שלום, יש לי שלושה ילדים : ילדה בת 10.5 , ילד בן 8, ותינוק בן 1.8. הבן שלי שבן ה- 8 הוא נבון ומאד חכם, אבל מציק לכולם כל הזמן. בכל מסגרת חברתית בה הוא נמצא הוא מוצא דרכים להציק, הוא לא מקשיב ואי אפשר להשתלט עליו. (הוא גם לא יודע מתי להפסיק). הוא גם מרשה לעצמו לדוגמא: בבית הספר הוא מתעסק עם ילדים בכיתה של הבת הגדולה מקניט אותם, מדבר על אחותו ואפילו הרשה לעצמו לסתור לאחד מהם. הוא יודע שהם גדולים ממנו ולא יכו אותו בגלל שהוא קטן. בימי שישי כאשר נפגשים עם כל הבני דודים תמיד בסוף הוא נפלט החוצה מהמשחקים כי הוא לא מסוגל להיות חלק מכולם - מחבורה אלא בסוף מקשיב לעצמו ועושה רק מה שהוא רוצה וכך לא משתלב עם כולם והם לא רוצים לשחק איתו. כאשר מנסים לנהל שיחה להבין מה הגורם להתנהגות ספציפית או למקרה שהיה הוא בורח בהתקפי זעם וקשה מאד להתמודד עם פתרון לבעיה. מה עושים? ממה לדעתך זה נובע? בהתחלה חשבנו שזה מקנאה באח הקטן אבל אין לזה הצדקה בבית הספר . . בחוגים . . או בכל מסגרת אחרת שהוא מוצא את עצמו מחכה לעזרה. . תודה טלי

שלום, בני בן 2.4 ובחודש האחרון הוא נהיה ממש דבוק אלי. הוא כל הזמן רוצה שאני יעשה הכול איתו ולא אביו. כמו למשל להלביש אותו לקחת אותו לעשות פיפי וקקי בשירותים לקלח אותו להכין לו לאכול ממש הכול. וכשאני אומרת לו אבא יעשה לך אז הוא אומר בנחרצות לא!! אמא!! ויש לציין שהוא היה ממש קשור לאבא שלו עד עכשיו. השינוי היחיד שיש זה שבעלי התחיל ללמוד לפני 4 חודשים, פעמיים בשבוע והוא כמעט ולא רואה אותו ביומיים האלו אבל בשאר הימים הוא אחה"צ בבית ותמיד נמצא לשחק איתו וכ"ו. אבל ככל שעוברים הימים הוא ממש דבוק אלי בבית לאן שאני הולכת אם זה לתלות כביסה או לבשל הוא רוצה לעמוד לידי ולראות מה אני עושה. ואפילו בשבוע האחרון הוא רוצה לישון על הכרית שלי בלילה. ממש נהיה קשור מידיי לטעמי. מה לעשות לעודד אותו שלא הכול סביב אמא אלא גם אבא וגם אמא. אני מרגישה גם קצת לא נעים מבעלי.

שלום רב. לביתי בת החמש יש הרגל מעט מוזר והוא "משחק" וגירוי הפוט באמצעות אצבעותיה,זה בה לידי ביטוי בזמן צפייה בטלויזיה ותוך כדי ריכוז בגן. (הגננת כבר העירה לנו על כך ואפילו דיברה עם הילדה על כך,אבל זה לא עזר). כמו כן לאחרונה נוסף עוד הרגל והוא לשכב ולשים עליה בובות. את המעשה הזה עם הבובות היא אפילו מציעה לעשות גם לחברותיה שבאות אליה למשחק. רציתי לדעת האם מדובר בדבר טבעי? האם יש צורך לעשות משהו עם זה? תודה מראש. איתן

אבי מכריח אותי ללכת לבית הכנסת בטענה שכך אני מכבד אותו ושהוא לא מכריח, אני יודע שהוא מכריח בכך אם אגיד שאני לא רוצה ללכת הוא יפגע בי בדברים היקרים לי, אני תמיד מתווכח איתו שהוא לא צריך להכריח אותי ללכת לבית הכנסת. אני לא יודע מה צריך לעשות ואני מקווה שאני אמצא תשובה באתר. אני מבקש אם אפשר לשלוח את העצות לאימייל שלי. תודה.

אני אמא לשלושה ילדים, כאשר הקטנה בת 4 חודשים הצטרפה למשפחה לאחר הריון קשה בו נפטרה אימי ממחלת הסרטן כאשר הייתי בחודש התשיעי. בני האמצעי בן ה-7 עובר תקופה קשה מאז לידת התינוקת, מדבר כמו תינוק, רוצה לינוק מהשד ופחות ממושמע. כמו כל ילד נורמלי שעובר משבר לאחר לידת אח/אחות, ילד מקסים, חכם מאד, אהוב על כולם, חייכן , חברותי ומאד פופולארי בגן. לפני כמה חודשים אמר לי בני שהוא כל הזמן רוצה למות מפני שאחותו הגדולה מציקה לו (בסך הכל הם מסתדרים נהדר), אתמול הוא התנהג לא יפה וקיבל עונש לא לקבל ממתק, התחנן וביקש שאסלח לא וכשלא ויתרתי קם למטבח לקח סכין ואמר שהוא יחתוך את עצמו, אמרתי לו שיקחו אותו לבית החולים והוא אמר שלא יקחו אותו כי הוא ימות ולא ירגיש כלום, הסיפור נגמר בכך שהתינוקת בכתה הוא החזיר את הסכין בצעקה שלי וישב לראות טלויזיה. ואמר שכשאלך לישון עם התינוקת הוא יחתוך את עצמו. אני יודעת שהוא עובר תקופה לא קלה, גם סבתא נפטרה וגם הגיעה תינוקת קטנה שגוזלת הרבה מזמנו (הוא מאד אוהב אותה ומפגין כלפיה רגשות חיוביים) האם זה נורמלי שילד בגיל כזה מאיים בהתאבדות? כפי שאני מכירה את בני הוא התנהג כך בזעקה גדולה לקבל תשומת לב ולא באמת התכוון לעשות כך, מה לעשות? לדבר עם הילד על המקרה ? למי פונים לעזרה?