פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום ותודה מראש על המענה. התחלנו גמילה עם בננו בן הכמעט שנתיים לפני מס' שבועות. נראה שהוא למד שהסיר הוא מקום מתאים למתן שתן. אם אני חושבת שהוא אמור לעשות, אני מושיבה אותו על הסיר והרבה פעמים הוא אכן עושה תוך זמן קצר. אך גם הרבה פעמים הוא עושה בתחתונים.. נראה לי פשוט שהוא לא הבין שהסיר הוא המקום היחיד לכך. אף פעם הוא לא קרא לי מיוזמתו וסימן שצריך לעשות, אם אני מושיבה אותו הוא עושה או לא עושה.. אבל אם לא הוא פשוט עושה זאת באיזשהוא מקום בבית. השאלה שלי איך להמשיך מהמצב העכשוי? איך ללמד אותו שצרכים עושים בסיר בלבד? ראוי לציין שהוא אינו מדבר עדיין ולא מבין הסברים ארוכים מדי... לעת עתה, הוא מקבל ממתק קטן ומחיאות כפיים בכל פעם שהוא מצליח, הוא עצמו גם מוחא...

שלום רב,
בני בן שנתיים ותשעה חודשים, עדיין לא גמול ולא מראה סימנים כל שהן שזה מפריע לו, למרות שבגן ישנם ילדים גמולים.
אני מאוד רוצה לגמול אותו כבר, לכן בשבוע האחרון אנו מנסים כל יום בבית אחה"צ כשהוא חוזר מהגן ועד שהוא הולך לישון הוא בלי טיטול, מידי פעם אני מזכירה לו שהוא בלי טיטול ואם הוא צריך לשירותים.
בינתיים זה ללא תוצאות, ז"א הוא אומר לי אחרי שהוא עושה ונראה לי שהוא כלל לא בשל לגמילה.
שאלתי היא האם כדאי להמשיך כך והבשלות תגיע תוך כדי התנסות או שכדאי לעזוב את זה כרגע ולולנסות מחדש כשהוא יבקש?

שלום רב, אני אמא לילדה בת 7 חודשים. חיינו עד גיל 6 חודשים בארץ ואז עזבנו לחיות בהודו. בתחילת אוגוסט אנחנו חוזרים לביקור בארץ ובאמצע חודש ספטמבר (כאשר הילדה תהיה בת 10 חודשים) בעלי ואני מתכוונים לטוס לחו"ל ל-11 ימים ללא הילדה. אני משאירה אותה בבית שלנו עם אמא שלי ואבא שלי. מה דעתך על עזיבתה בגיל כה צערי, בהתחשב בתנאים (בית חדש - סביר שאינה זוכרת אותו, סבא וסבתא שגם אינה זוכרת ותלמד להכיר שוב חודש לפני וכו') תודה מראש עדי.

הי, ביתי הקטנה (עוד מעט בת שנתיים) עסוקה רב שעות היום בשכיבה על הבטן על כריות והתחככות בכריות באיזור הפות (כלומר, היא מאוננת) זה תופס חלק מאוד גדול מהיום, לעיתים היא גם נרדמת בצורה כזו. אני מבינה שבגיל הזה מגלים את הגוף וזה פשוט נעים לה אז אפילו שזה קצת מביך (כי זה קורה בכל מקום...) אני מתעלמת ומאפשרת לה אולם רציתי לדעת אם זה באמת טבעי לגיל ועד מתי זה טבעי. אני זוכרת מבני (כמעט בן 5) שהיה נרדם בצורה כזו בערך מגיל שנתיים ועד לפני כמה חודשים. גם היום הוא נוגע לעיתים באיבר מינו (בעיקר כשהוא צופה בטלויזיה אבל מכיוון שזה לא קורה הרבה זה לא מטריד...) גם במקרה שלו אגב די התעלמתי. פעם אמרתי לו שאם זה נעים לו הוא יכול לעשות את זה אבל רק בבית (לא בנוכחות אחרים ולא בכל מקום) אבל הוא כבר היה קרוב לגיל 4 שניהלנו את השיחה הזו. בכל אופן, האם זה טבעי? איך עלי לנהוג? תודה מראש אני

שלום, בני האמצעי, בן ה-4 (אחות גדולה בת 6, ואח בן שנתיים), מרבה לקום בשעות הלילה. בכל פעם יש לו תירוץ אחר : אני צמא, יש לי פיפי, אני אוהב אותך... זה יכול לקרות עד 10 פעמים בלילה, ואני כבר מותשת! רוב הלילות אני נמצאת לבד עם הילדים כי בעלי עובד בלילות, וכל הנטל נופל עליי. ניסיתי לתת לו פרסים ומדבקות אם נשאר במיטה, אך זה לא אכפת לו בכלל. אנא עיזרו לי.

שלום רב, בני בן השלוש ושלושה חודשים לא גמול מחיתולים אך כאן לא הבעיה שלנו או ליתר דיוק לא שורש הבעיה, בעבר ניסינו לגמול אותו והוא מצידו אף ניסה לשבת באסלה ובסיר אך לא יצא לו כלום ויותר לא רצה תחתונים, יש לציין שבאותה תקופה גילינו דיי בטעות אשתי ואני כי הוא זרק משהו לגבי נפילה לאסלה והבנו שיכול והיה לו מקרה כזה בגן ומכאן נובעים הפחדים שלו, בכל מקרה עזבנו את הנושא עד שביקש מיוזמתו שוב תחתונים, שמחנו מאוד אך כאן צצה הבעיה שאנחנו לא מצליחים למצוא לה פתרון ואנחנו אובדי עצות ונודע תודה ענקית לכל מי שיעזור לנו לצאת ממנה, כאשר הילד אומר שיש לו פיפי או קקי (במידה ולא מתפספס לו לפני) ואנחנו הולכים לישבנון, הוא יושב חצי דקה מקסימום ואז ב-ה-י-ס-ט-ר-י-ה גדולה מאוד מבקש מהר מהר טיטול בצעקות ובבכי קורע לב, אחרת הוא לא יעשה, הוא יתאפק ויצרח עד שישימו לו את הטיטול ולא זאת בלבד עד שהטיטול ישב כפי שצריך, סגור עם המדבקות שלו. התרחיש הזה קורה בעקביות והוא פשוט לא מוכן לשמוע על זה של לעשות פיפי או קקי בצורה אחרת. ניסינו להבטיח לו פרסים ומתנות, ישבנו וקראנו לו סיפורים שלמים כשהוא בסיר, ניסינו קלטות וכלום לא עוזר, אנחנו ממש מבוהלים ולא יודעים מה לעשות, נשמח מאוד אם תעזרו לנו. תודה ענקית מקרב לב.

שלום. עודד (שם בדוי) הוא בן 6 וחצי. לעודד יש בעיית הרטבה (גם קקי) במשך היום. הלכנו לבירור רפואי ואין בעיה פיזית. בעיית ההרטבה אינה קבועה ותלוייה,לדעתי, גם במצב הנפשי שלו. בתחילת שנה שעברה (גן חובה) הוא לא הרטיב במהלך היום. אולם במהלך השנה התפתחה בעיה חברתית(לא מצא חברים, היה יעד להצקות) והוא חזר להרטיב וללכלך. דבר דומה קרה השנה בכיתה א'. השנה נפתחה בסדר מבחינה חברתית וגם מבחינת ההרטבות והלכלוך. לאחר כחצי שנה המצב החברתי התדרדר (לא מוצא עם מי לשחק בהפסקות, שוב יעד להצקות ודחיות) וכן הוא חזר להרטיב וללכלך. כיום הוא חוזר מבית הספר כמעט כל יום עם מכנסיים רטובים ותחתונים מלוכלכים. למותר לציין שזה מסריח ולא אסטתי. ד.א. הוא לא הפסיק להרטיב בלילה מעולם (אם כי בתקופה האחרונה זה מתגבר). עודד הוא טיפוס שזקוק לאנשים סביבו ואינו יודע לעניין את עצמו. בבית הוא תמיד מוצא חברה (אחים, הורים / מטפלת).חברים אינם מצלצלים אליו ואם הוא מצלצל הם אינם רוצים לבוא אליו. כשמגיע חבר (כי להורים אין סידור, כי המורה אירגנה מפגשים או כי עודד הבטיח לילד לשחק באיזה משחק חדש)אני חושבת שהם די נהנים איתו. הוא מארח יפה ומשתדל למצוא דברים שיענינו את האורח. אני חושבת שעודד אינו יודע להשתלב בחבורת ילדים. הוא מנסה לרצות מדי (אם ע"י ויתור, הצחקה, נתינת דברים, אולי גם התאפקות בהפסקות כדי לא להחמיץ אפשרות למגע / קשר עם מישהו ועוד)ואינו מצליח ליצור חברויות. ניסינו לעזור לו ע"י יצירת הזדמנויות חברתיות (אירגנו טיולים בשבתות שאליהם הזמנו 1-2 חברים פוטנציאליים שלו, הזמנו ילדים איתנו לים או למגרש משחקים) וע"י עזרה בגמילה (טבלאות, מתנות, שיחות עידוד, נזיפות וכו').

לא יודעת ממה זה התחיל או איך זה התחיל. בגדול, זה התחיל מבעיה פיזית..[עצירויות , טנזמוס ועוד]. וכעת אני נמצאת בלחץ מכיוון שבגלל הבעיה הפיזית אני לא מגיעה ללימודים ומפסידה מבחנים. כרגע המצב הוא שאני נכשלת ב2 מקצועות [לא מבינה את החומר ולא עשיתי את המבחנים בהם] ובעוד מקצוע לא עשיתי 2 מבחנים אז איני יודעת מה יהיה גורלי. אני נמצאת בלחץ עם הלימודים, עם ההרגשה הבריאותית הכללית.. אני כבר ממש לא יודעת מה לעשות. הלכתי לשיחה אחת ויש לי עוד שיחה בעוד כעשרה ימים. מה אני עושה עד אז? איך למתן את הלחץ?? [לחץ,חרדה, עצבנות מסויימת על מישהי] תודה ויום טוב...............

שלום, בני עבר את כל שלבי האיבחון של הגננת וגננת שיח. והומלץ להשאירו עוד שנה בגן חובה. מרפאה בעיסוק גם איבחנה ומסרה לי שישנה בעיה רק מבחינה מוטורית, אבל בפוטינציאל של הילד הילד הוא מעל הרמה שלו. פסיכולוגית לא ראתה את הילד. האם להסתפק בראיה של הגננת שלו והגננת שיח? האמת שאני שעוררתי את החשד שבני לא בשל רגשית. האם הסיבות של מוטוריקה עמוקה בכפות ידיים ובשלות רגשית מצדיקה הישארות שנה נוספת בגן חובה. עלי לציין שבני יליד סוף אוקטובר 2002. תודה על תשובתך בהקדם.

הי, בני בן 2 ו-3 ח' ונמצא במסגרת גן החל מגיל 1.5 שנים. עקב אי שביעות רצון מהגן אנו שוקלים להעבירו לגן אחר (בספט כמובן, ולא עכשיו), אך אנו מתלבטים היות וסביר שגם שנה לאחר מכן נעבירו לגן עיריה (רישום מגיל 3). בקיצור, יצא שאולי בפרק זמן של 3 "שנות לימוד" יקלט ב- 3 מסגרות גן, ובכל פעם מחדש יעבור הסתגלות. האם הדבר יכול לגרום לו לנזק כלשהו??? האם אני צריכה לקחת גורם זה כשיקול?

הנני אם חד-הורית. בתי בת 4.5. בתי בעלת בטחון עצמי, אינטליגנטית ביותר, ילדה מקסימה, שיודעת להקסים את סביבתה. לאחרונה הולך וגובר (בשל החסך באב, כנראה...) הצורך שלה לדמות גברית, שבא לידי ביטוי בנסיונות שלה להתקרב לגברים, בעיקר אבות בגן, אבל בזמן האחרון זה קורה גם במקומות אחרים בהם אנחנו נמצאות, ולא תמיד אנשים שהיא מכירה מקרוב... התנהגות זו מביכה אותי מאד, ויותר מכך - מדאיגה אותי ביותר! איך עלי לנהוג? איך עלי לדבר איתה, כדי לא "לקלקל"? ממש ממש זקוקה ליעוץ! בתודה, אלונה

שלום רב, יש אני אם חד הורית ויש לי בת 10 שנים אשר התחילו לפני כמה חודשים להופיע אצלה סימני בגרות כמו ציצים, שיער.. . היום קיבלתי שיחה מפקיד סעד במחלקת שירותים חברתיים ונגשתי לשמה והופתעי לקרוא מכתב מביה"ס שהילדה שלי נמצאת בסכנה מזה שהיא סיפרה להם שבן דוד שלה בגיל7 שנים מנסה לנשק אותה ולגעת במקומות אניטימיים ועוד סיפור מפי חברותיה שהיא זו שמנסה עם בן הדוד שלה כפי שסיפרה להם. את האמת סיפרתי שאין שום שינוי אצל הילדה בהתנהגויות והיא כרגיל בנוסף יש פתיחות ולא סיפרה דבר כזה. חזרתי הביתה שוחחתי איתה בשקט מוחלט והיא אמרה שהיא מפנטזת שזה יקרה ,והיא מספרת שגם חברותיה סיפרו כאלה סיפורים.. השאלה שלי - האם זה אופייני בגיל הזה לחלום על מגעים וקירבה אינטימית ?. האם זה נורמלי או שהילדה שלי צריכה טיפול ?? תעזרו לי בבקשה .

בני בן ה7 לומד בכיתה א . למרות שביום שני מסתיים הבית ספר ומתחיל החופש הגדול יש לי שאלה ,מכיוון שבני יילך לאותו בית ספר בכיתה ב ,עם אותם ילדים. אנחנו כמשפחה סבלנו מאלימות כלפינו מצד בעלי לשעבר ,כך שהרגישות שלי לאלימות היא גדולה מאוד . במשך כל השנה בני סבל מאלימות מצד אותו ילד, שיש לו בעיות התנהגותיות . ובעיות אחרות .דיברתי אין ספור פעמים עם המורה ,היא מודעת לרקע המשפחתי שלנו ,אך היא החליטה לקחת תחת חסותה את אותו יל'ד מכה .ואמרה לי לוותר לו , לגלות סבלנות כלפיו. הילד הזה אומנם הושעה הרבה פעמים מן הכיתה, גם בגלל האלימות כלפי בני וגם בגלל האלימות כלפי המורים. הילד הזה גרם לבידוד חברתי של בני ,כי כששאר הילדים רואים שהוא מוכה בעיניהם זה נקרא פחדן וחלש.וגם כשבני כן רכש חברים אז אותו ילד דרך הפחדות הרחיק אותם אחד מהשני אני אובדת עצות עם המורה אין מה לדבר היא לא מוכנה לשמוע , ולטענתה אני מגוננת יותר מדי על בני , והיא אמרה לי לרדת מהעץ שטיפסתי עליו. פנינו מספר הורים גם למנהל בית הספר וגם למורה והם הבטיחו הבטחות במשך כל השנה ,זה בטיפול הרווחה יודעת מזה . אך לבני זה לא עוזר אני שולחת אותו לבית הספר בידיעה ברורה מראש שהוא יוכה ואין מי שיעזור לו . מה לעשות לגבי שנה הבאה כי אותו ילד לצערי הרב יהיה גם בכיתה ב. ולצערי הרב גם אותה מורה . להעביר אותו לבית ספר אחר לצערי זה לא מעשי. כי יתר בתי הספר די מרוחקים ואין הסעות.. בתודה מראש אמא מודאגת.

שלום רב, לפני שבועיים ילדתי את בני, אח לילדה מתוקה בת ארבע וארבעה חודשים. כיצד עליי להתנהג עמה? היא לא מראה סימני קנאה קיצוניים אך לעתים יש קנאה התוקפת אותה בייחוד כאשר התינוק בוכה - גם היא בוכה או רוצה אותי בדיוק באותו רגע... כיצד עליי להתנהג, מה עליי לומר וכד'? תודה!

שלום ובוקר טוב יש לי ילדה בת שנה ו-8 חודשים.בעלי ואני מתכננים לסע ל-4 עד 5 ימים בקיץ ורוצים לעשות זאת בלעדיה ולהשאיר אותה אצל אימי שמאד קשורה אליה. אמי טוענת שלילדה יכול להיגרם נזק ובגיל כזה לא עוזבים ילד אלא בשלב מאוחר יותר. האם נכון הדבר?אשמח לקבל תשובה