פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום רב הנני אם לילד בן 2 אשר עדיין נמצא איתי בבית ויכנס לגן בספטמבר הקרוב.
בזמן האחרון מתחילה מצד ילדי התנהגות שובבית מאוד ולפעמים גם התנהגות אלימה אשר נתפסת אצלו כמשהו מצחיק וכמשחק שזה אומר שהוא נושך ואח"כ הוא צוחק, כאשר אנחנו הולכים למשחקיות הוא רוצה להשתלט ולא רוצה לשתף ילדים אחרים הוא דוחף אותם ופעם אחרונה זה נגמר גם בנשיכה (אין לי מושג מאיפה הוא למד את הדברים הללו) אני מסבירה לו כל הזמן אבל לצערי הוא לא מקשיב לי אני מרגישה שהוא ממש מתמרד. יש לציין כי התנהגות לא חברית זו מופנית רק לילדים בגילו וקטנים יותר, עם ילדים גדולים יותר אפילו בגלי 6 +(בני משפחה ) הוא מסתדר יופי ומבסוט מהשובבות שלהם וגם מחקה אותם....
שאנחנו הולכים לבתים אחרים הוא הופך את כל הבית נוגע בכל דבר ולא מוכן לקבל לא.
בבית שלנו הוא גם הופך את הכל אבל עם זה אין לי בעיה , הבעיה היא שהוא מנסה לגעת בדברים מסוכנים ושהוא לוקח מטאטא למשל ומתחיל להכות איתו ופשוט צוחק. לוקח צעצועים ומעיף אותם וצוחק.
אני מוטשת כבר נפשית מה אני יכולה לעשות על מנת שישנה את התנהגותו ויקשיב לי.
אודה להתיחסותכם.

בני בן ארבע וחצי , הוא אוהב מאוד לצייר ציורים , רצוי לציין שהוא שמאלי , רוב הציורים שלו הוא מייר מכונות עם כפתורים, ומפעלים שונים, לאבא שלו יש חברה לD.JS ותאורה האם זה קשור ? ומה הסיבה לכך ??
תודה

שלום
יש לי 3 ילדים הגדולה בת 12 משגעת אותי כל פעם מחדש שום עונש לא עוזר
היא יוצאת מן הבית ולמרות שאנחנו מסכימות שהיא תחזור ב9 בערב היא חוזרת בסביבות 12
ולא משנה כמה אני אומרת לה שאני דואגת היא עדיין ממשיכה
היא מביאה ציונים נמוכים הענשתיאותה על כך כמה פעמים השארתי אותה בחדר 2 ימים ולא נתתי לה לצאת החוצה זה עוזר לפעם אחת ואחר כך הבעיה ממשיכה שוב

מה לעשות?

שלום רב.
אני זקוקה לייעוץ דחוף. גיליתי כי ביתי הקטנה בת ה-10 עישנה עם שתיים מחברותיה (בנות 11). את קופסאת הסיגריות הן השיגו (כנראה ע"י גניבתה ) מאמא של אחת מהן אשר מעשנת. ביתי שומרת את קופסאת הסיגריות אצלה בתיק. בשיחה איתה על ילדים אחרים שמעשנים היא חשפה את דעתה כי לעשן עם חברים צריך לעשות בסתר מבלי שההורים ידעו. ואף הוסיפה כי העישון לא בריא וטעמן של הסיגריות מגעיל. מה עלי לעשות? איך עלי לפעול על מנת להשיג תוצאה חיובית ולא לדרדר את המצב? לתשובה מהירה אודה מאוד.

יש לי ילד בריא ומקסים בן 2 ותשעה חודשים(ילד ראשון)
רציתי לדעת איך להתנהג איתו? כאשר הוא עושה מעשה לא טוב(כמו לזרוק משחק מהחלון) אני אומרת לו להפסיק ולא לחזור על כך..הוא לא מקשיב וחוזר על המעשה הזה...לכן אני מענישה אותו ואומרת לו שהוא לא יקבל את הממתק שלו בצהרים...ואז מתחילה הבעייה...
הוא מתחיל לבכות וללטף אותי בפנים ולהתחנן שאני יסלח לו....איך אני אמורה להגיב?לסלוח לו?או לעמוד על המילה שלי ולא לתת לו את הממתק.
מצד אחד חשוב שתיהיה לי מילה ..אך מצד שני סלחנות...
אשמח לקבל עזרה.

ילדי בן 6 בגן חובה. היום אחד הילדים פנה אליו ואל ילד נוסף ( שלושתם חברים) וביקש מהשניים שילקקו את אשכיו בני והחבר הסכימו . הסייעת בגן היא זו שראתה זאת ועצרה זאת מיידית.
עד שהנושא ייבדק ע"י הגננת מחר, בבקשה עזרתכם איך להגיב ומה לאמר לבני. חשוב גם לא לגרום לו להיחסם בפני הגננת מחר כאשר היא תדבר עימם.
HELP דחוף.

תודה
אמא

שלום רב,

יש לי תינוקת מקסימה בת שנה וחודשיים. מגיל חמישה חודשים היא נמצאת אצל מטפלת פרטית עד השעה ארבע אחה"צ, יחד עם עוד תינוקת אחת. עד לפני שבועיים היא מאוד אהבה מוצץ והייתה משתמשת בו כל הזמן. לפני שבועיים, באופן חד ופתאומי, היא הפסיקה להסכים לקבל מוצץ. ביום הראשון זה נראה היה כאילו זה ממש גורם לה לרפלקס הקאה, ומאז היא פשוט מסרבת, היא נראית כמי שממש נגעלת מזה.
באותו יום שהיא הפסיקה לקחת מוצץ, כשאספתי אותה מהמטפלת, המטפלת נראתה מותשת וטענה שהיא כל היום סירבה לישון ואף העירה את הילדים האחרים.

מאחר ואין לי כל הסבר אחר למשהו שנראה לי מוזר למדי, התחלתי לחשוב שאולי המטפלת דחפה לה את המוצץ בכוח או שנוצרה לה טראומה כלשהי. אני חייבת לציין שהיא הולכת למטפלת בשמחה והיא התפתחה מאוד יפה בשנה האחרונה. בשבועיים האחרונים נראה שהיא צוחקת קצת פחות ואולי קצת יותר רצינית, אבל אני מניחה שזה גם יכול להיות קשור לשינויים שהיא עוברת באופן כללי ככל שהיא גדלה. השאלה שלי היא האם מוכרת לכם תופעה כזאת של תינוק שמאוד אהב מוצץ שפתאום מסרב לקבל מוצץ באופן כל כך חד, או שמא נראה לכם שיש לי סיבה לדאגה?

אני מאוד אודה לכם על תשובה בהקדם, מאחר והדבר מאוד טורד את מנוחתי ואני לא ממש יודעת מה לעשות. כיוון שהמטפלת לא נמצאת אצלי בבית, אלא אצלה, אין לי אפשרות להתקין מצלמות, כפי שעושים הורים רבים.

תודה,
שרון

שלום,
לאחרונה הבת שלי נכנסה לפחדים.
היא כל היום שואלת אם יפלו לה הידיים או יצאו לה העיניים? אפילו ממתקים במידה והן בצורות כמו סוכריות גומי בצורות של בע"ח היא מתחילה לשאול אם הם יהפכו להיות אמיתיים ויפגעו בה (סוכריות גומי בצורת דובונים)
מה יכולה להיות הסיבה?
האם להתעלם?
תודה

יש לי ילדה בת כמעט שש. היא חכמה מאד לגילה, בעלת ידע כללי רב, קוראת וכותבת, מנצחת את ההורים בסודוקו... הבעיה שהיא חסרת ביטחון בצורה קיצונית - היא לא מוכנה לעזוב את המעקה של הבריכה, היא לעולם לא תשיב תשובה למבוגר שפונה אליה, היא תמיד תחשוב שהציור\כתיבה\עבודה לא מספיק טוב ותקרע את הדף בזעם. יש לה התפרצויות בכי קרוב לארבע חמש פעמים ביום וכמעט כל דבר שלא מסתדר בדיוק כפי שתיכננה גורר התקפת זעם שמלווה בצצרחות ולפעמים גם נשיכות עצמיות. מה עושים? איך מחזקים את הביטחון שלה? למה היא מתנהגת כך? יש לציין שיש לה אח בן שלוש ולו אין את כל התופעות שציינתי.

שלום
בני בן שנתיים וחצי .בגן לוחצים לכיוון גמילה ,אני אומרת כאן את דברי השכנוע של הגננת ("הגן מחולק לשתי קבוצות גיל בני בקבוצה הגדולה והוא הגדול מכולם התחילו גמילה שם כמה חודשים אחרי תחילת השנה לגדולים .הוא אחרון מהגדולים שלא נגמל במהלך תהליך הגמילה שם הראה התעניינות אבל לא פנה מרצונו, אלה לעיתים רחוקות היא אמרה לי שכדאי מאוד להתחיל בגמילה מכיוון שהוא הכי גדול וכל הגדולים גמולים והם מתחילים עוד מעט עם חלק מהקטנים וזה יכול לגרום לו בעיות בטחון עצמי ( לא נראה לי הגיוני)בני לא מודיע על פיפי .ולגבי קקי מודיע לאחר שסיים לעשות .לא נראה לי כי הוא מוכן לגמילה . ואני מאמינה בכך שכשהוא יהיה מוכן הוא יפנה אלינו .הצעד הראשון שעשיתי לקראת הגמילה לקנות לו קלטת של חיתולי שיתחיל לראות לשמוע ולהפנים.אני לא יודעת אם זה קשור אבל הוא התחיל ללכת בגיל שנה ותשעה חודשים וגם עשה זאת הרבה לפני כן כמה צעדים ואז לא הסכים יותר ועשה הפסקה ואז הייתה עוד פעם כזו ושוב הפסקה ואז בגיל שנה ותשעה התחיל ללכת בבת אחת לכן אני מאמינה כי גם כאן הוא מחכה להיות בטוח בעצמו בנושא. אם הוא פונה ומבקש אני כן נותנת לו סיר בנתיים יצאו כמה פעמים כאלו אבל הוא לא עשה לא פיפי ולא קקי. האם נכונה תחושתי שצריך להמתין שזה יגיע ממנו ?
האם מה שהגננת אמרה הוא נכון ?( שזה יכול לפגוע לו בבטחון העצמי)

שלום.
יש לי ילדה בת שש ומזה כמה חודשים היא מאוננת כל לילה לפניי שהיא נרדמת.בהתחלה לא ידעתי מה לומר אז רק אמרתי לה שזה מסוכן ושהיא יכולה לפצוע את עצמה באיבר המין..זה לא ממש עזר אז קיויתי שאולי אם אני לא יעיר לה ה'הרגל' הזה ייפסק..עליי לציין שבמהלך היום אין לה שום התנהגות פרובוקטיבית או התערטלות והיא לא נוגעת בילדים אחרים וגם לא בעצמה..זה קורה רק בלילה כאילו "להרדים" את עצמה..מה שמטריד אותי בנוסף לזה שמעוצמת הנגיעה ממש רועדות לה הרגליים כאילו "מהנאה" השאלה היא איך ואם בכלל להגיב..מאחר והתופעה נמשכת כבר המון זמן.

בתודה מראש..

בתי בת 5.5 ולפני כשבוע היא פתאום שאלה אותי מה קורה לאנשים כשהם מזדקנים? ומה קורה אח"כ? ומה זה למות? לא ידעתי כ"כ מה לענות אז העברתי אותה לנושא אחר. מאז כל יום היא מזכירה את זה. היא אומרת שהיא אף פעם לא רוצה להזדקן ושאמא ואבא אף פעם לא יהיו זקנים. וכשאני אומרת לה לא לדאוג - יש עוד המון המון זמן שזה יקרה - היא מתחילה לבכות ולהגיד "לא, אני אמרתי שאני לא רוצה בכלל שנהיה זקנים, אף פעם...".
אני לא יודעת איך להגיב לזה. מצד אחד אני לא רוצה לשקר ולהגיד שאף פעם לא נזדקן ולא נמות, מצד שני אני לא רוצה להלחיץ אותה עוד יותר.
יש לציין שלא קרה שום דבר מיוחד בתקופה הזאת. דיברתי עם הגננות שלה והם אמרו שהן לא דיברו על זה בכלל, אבל בשבוע האחרון היא נראית מאוד לחוצה והן לא ידעו למה...
אני לא מבינה איך היא הגיעה בכלל לנושא הזה ...
איך אני אמורה להתמודד עם המצב? האם יש איזה חומר שמסביר בנושא? ספרים מומלצים לילדים בגילה שמסבירים בצורה לא מאיימת מה זה הזדקנות ומוות?

שלום רב
יש לי ילדה בת שנתיים. ילדה טובה, ממושמעת, אין בבינינו במהלך היום חיכוכים/עימותים משמעותיים, והיא גדלה באווירה רגועה.
בשבועיים האחרונים היא מתעוררת כל לילה בבכי, מבקשת אור, חיבוק, דובי, ליטוף... את האור אני מדליקה, דובי אני לא מוכנה לתת (מכיוון שאחרי רגע היא אומרת שהדובי מפריע ולהוציא אותו, ויש לה בובות אחרות במיטה - הבובות 'הרגילות' שלה).
אם משאירים אותה לבכות אז אחרי כמה דקות היא צועקת שיש לה נזלת...
מה צריך לעשות? מה לגיטימי? לחבק וללטף בלילה? להבהיר שעכשיו לילה וצריך לישון? (אגב היא לא מגיעה לשלב שהיא מתישבת במיטה או רוצה לצאת - היא עייפה). האם לבוא לקנח לה את האף בכל פעם - ארבע - חמש פעמים לא משנה כמה פעמים היא קוראת לנו?
גם כשהיא הולכת לישון בערב קשה לה להירדם, וגם אז היא טוענת שיש לה נזלת, מה שברב המקרים אינו נכון...
למי יש כח לקום ולקנח לה באמצע הלילה את האף כל כך הרבה פעמים?
מה עושים?
הורים מותשים.

ביתי בת שמונה וחצי בכיתה ב, אני מוצאת את עצמי כל הזמן נלחמת איתה על הכנת שיעורי הבית היא כל הזמן דוחה בטענה שהיא רואה כעת את התוכנית הזאת ואחר כך עוד תכנית וזה פשוט לא נגמר היא לא מרגישה שום צורך ואחריות לגביי שיעורי הבית ואני מתפוצצת איך יתכו ילדה בסוף כיתה ב" לא רוצה להכין שיעורים ואםהיא מתיישבת כבר אז היא לא מכינה לבד תמיד צריכה את עזרתי. מה עושים? ואוסיף שלפעמים כתב היד שלה לא ברור ומלא שגיאות שקשה לי לעזור לה שאני לא מבינה מה היא כתבה.(כמו למשל אתמול בתורה). גם מסידור מערכת זה ממנה והלאה אם אני לא אסדר , גם היא לא . את חושבת שיש פה איזו שהיא בעיה ? אודה על תשובה בהקדם מזל

שלום,
אני גרושה עם שתי בנות בגילאים 11 ו- 9, וחיה בשנה האחרונה יחד עם בן זוגי. באחד הלילות, מבלי שהבחנו בה, הבת הגדולה, נכנסה לחדר בזמן שקיימנו יחסי מין. היא סיפרה לאביה שנפגעה מאוד ממני ולקחה את האירוע קשה. אני יודעת כי אירוע בו ילד חווה יחסי מין בין הוריו, הוא דיי בעייתי, על אחת כמה וכמה, כשלא מדובר בשני הוריו. שאלתי היא, מה עושים במקרה כזה? מה מסבירים לילדה?
אסויף כי מדובר בילדה בוגרת לגילה ופיקחית, אך רגישה במיוחד ונוטה ליציאה מפרופורציות לעיתים.
אשמח לקבל חוות דעת בהקדם האפשרי.
תודה.