פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

אמא שלי כל הזמן גונבת לי דברים מהארון שלי בשמים, איפור, קרמים. דיברתי איתה על זה אבל ללא הצלחה. היא הורסת לי את האיפור, היא שברה לי צללית יקרה שקניתי מהכסף שלי והיא גם גמרה חצי מהבושם החדש שלי שאחי קנה לי ליום הולדת היה לי שפתון יקר שחברה שלי קנתה לי ומצאתי אותו בתיק של אמא שלי אחרי שהוא נאבד לי לפני חצי שנה. לקחתי אותו חזרה ולמחרת הוא נעלם לי ויש עוד המון מקרים. היום פשוט התעצבנתי כי הייתי צריכה להצטלם לתמונת פספורט ונעלם לי גם המייקאפ והקונסילר. ביקשתי אותו מאמא שלי והיא אמרה לי שזה שלה ושאני לא אגע בו הייתי היום בחדר שלה בארון וראיתי קרם גוף שלי והיא רוקנה לי אותו. מה לעשות? ניסיתי לדבר איתה אבל היא לא מתייחסת אליי פניתי לאבא שלי לאחי הגדול וכלם.. שום דבר לא עוזר. ובד"כ אני מביאה לה כשהיא מבקשת אבל יש דברים שהם יקרים לי וכל האיפור הזה קניתי מהכסף שלי ופשוט כואב לי לראות את מה שהיא עושה

בתי בת ה-3 נגמלה לפני כשבועיים מהמוצץ, בטקס יפיפה במסיבת יום ההולדת שלה בגן. אחי הכנה ממושכת היא החליטה שהיא גוזרת את המוצצים שלה מול כל הילדים. היומיים הראשונים היו קשים, היא בכתה ללא הרף וביקשה את המוצץ. בימים האחרונים היא כבר לא מבקשת את המוצץ אבל היא נכנסת להתקף של בכי, שיכול לקחת שעתיים, בגלל סיבה שטוטית ומיותרת, וכל תגובה שלי - מנחמת, מתעלמת, כועסת, לא עוזרת והיא ממשיכה בשלה, בהיסטריה רבה עד כדי לנסות לנשוך אותי...מה לעשות ואיך להקל עליה בימים אלה?

בתי בת 1.5 בתהליך גמילה מיוזמתה. במהלך שבועיים לאחר שבוע היא קלטה את העניין ובמהלך שבוע שלם הפספוסים היו זניחים ביותר. כיום, לפני השינה ובבוקר היא עושה יפה קקי ופיפי בסיר, אבל במהלך היום ובעיקר אחה"צ היא נוהגת לגשת הצידה למקום קבוע ולעשות פיפי (לעולם לא קקי - היא תמיד תלך לעשות קקי בסיר). גם בבית וגם בגן היא מצאה מקום קבוע ונראה כי היא מבינה ויודעת לסמן ולהגיד מתי היא צריכה פיפי, אבל פתאום מעדיפה לעשות זאת לא בתוך הסיר. דבר נוסף - בעוד שבועיים אנחנו אמורים לצאת לנופש לסוף שבוע ולא היינו רוצים לחזור לחיתולים כי התחושה היא בסך הכל טובה מאוד וברור לנו שהיא מבינה מה שהיא עושה. עצות?

שלום רב אני ממש זקוקה נואשות לעזרה אני אמא לשלושה ילדים ויש לי בעיה קשה עם הבת הבכורה שלי שלפעמיים אני מגיעה למצב שאני ממש נגעלת ממנה אני מפחדת מאוד מההרגשה הזאת אני נותנת את הנשמה לילדים ואני כל הזמן מקבלת מביתי הגדולה סטירות לחי זה מתבטא בהתנהגות בגן,בחוסר הקשבה מה אני יכולה לעשות איך אני יכולה להגיע לילדה בלי לעשות לה נזק לעתיד כי זה הדבר האחרון שאני רוצה, היא ילדה מאוד נבונה ויש רגעים שנכנס בה משהו והיא יכולה לבכות שעה בגלל משהו טיפשי בעבר התיעצתי עם יועצת והיא אמרה לי לתת לה לבכות ולאט לאט היא תבכה פחות זה עבר תקופה מסויים וחזר חלילה קשה לי נורא אין לי הורים ואני ממש מרגישה בודדה במערכה עם בעלי בבקשה תעזרו לי אמא נואשת.

שלום רב יש לי בן בן 5 ונולדה לו אחות שכיום בת חודשיים. בני ילד מאוד רגיש ובמקרים מסויימים אף חסר בטחון. בסביבות גיל שנתיים וחצי היו לו פחדים מסויימים כמו לדוגמא פחד מהתוכנית ארץ נהדרת ששודרה בימי שישי בטלוויזיה עקב דמות שהפחידה אותו. או למשל לחמותי אנחנו נוסעים פעם בשבועיים וכשהיינו מגיעים אז הוא היה תמיד מבקש ללכת הביתה שהוא לא רוצה להשאר והתחיל לבכות ואפילו להקיא מתוך לחץ. יש לציין שהוא לא כל כך קשור לחמי וחמותי כי גם שהיינו מגיעים אז הטלוייזיה היתה דלוקה על פול וליים ולא כל כך התעסקו איתו יצר מצב שכל פעם שהיינו צריכים ללכת לחמותי לא הייתי נהנית שם כמו כן אז באותה תקופה התייעצתי עם הגננת שלו שאמרה פשוט להגיד לחמי ולחמותי לכבות את הטלוזיה וזה מה שהם עשו והמצב נרגע. לאט לאט הוא התרגל אליהם כי לא היתה טלויזיה ברקע ויותר התעסקו איתו בהדרגה הם הדליקו טלויזייה והמצב נרגע ואפילו מארץ נהדרת הוא הפסיק לפחד. כיום הוא בן 5 ולאחרונה זה קרה אחרי שילדתי הוא התחיל להיות יותר רגיש ובוכה מכל דבר. ביום שיש אנחנו הולכים לחמותי ואני פוחדת שהוא שוב יתחיל לבכות וירצה ללכת הביתה מה עושים? יש לציין שעד שאחותו נולדה הכל היהה בסדר.

שלום! יש לי תאומים בן ובת בני שנתיים וחצי כאשר ביתי סובלת מהיפוטוניה קשה, מטופלת בפיזיוטרפיה והידרותרפיה. היא עדיין אינה הולכת ואינה עומדת לבדה. בטיפולי הפיזיוטרפיה היא עומדת ומשתפת פעולה עם המטפלת אולם בבית היא אינה מסכימה לעמוד ולא לעשות דבר ואפילו מסרבת לקום ממצב שכיבה למצב ישיבה על אף שהיא יכולה לעשות זאת (מבקשת את עזרתי וכאשר אני נותנת לה יד היא מתיישבת). בהרגשה שלי היא כאילו מוותרת ומשלימה עם מצבה הרפואי ואולי אפילו "מתפנקת" עליו. אציין כי הבן שלי פעיל, הולך וכו'. מה אני יכוללעשות בכדי לשפר את המצב???

אני אם לילד בן 8 ובן 4 הבעיה עם הבכור. הוא נוהג לקלל מזה שנתיים בערך. מקלל אותי וגם את אחיו הקטן. מה כשבוע אני מנסה את השיטה של מיכל דליות. ברגע שהוא מקלל אותי אני מתרחקת והולכת לחדרי . פעמים ראשונות הוא היה בא צורח ועוד יותר מקלל, אפילו לקח סכין וניבר על הדלת... עכשיו כשהלכתי הוא לא שם לב אח"כ בא אלי סתם, אמרתי שאני כועסת הוא התפלא, כעס מה עשיתי? ציינתי שקילל אותי והוא עוד יותר כעס, אמר לי "דפוקה" וטרק את דלת חדרי בה הייתי. מה את אומרת?

יש לי ילדה בת 7 חודשים, מפותחת מלאת מצב רוח וחברותית. היא זוחלת ועומדת ולא נראה שחסר לה בטחון עצמי בתחום הזה. הבעיה שבגן היא צמודה לגננת שלה ולא מוכנה לעזוב אותה. ברגע שהיא יוצאת מהחדר היא פורצת בבכי. רוצה אותה לידה שהולכת לישון ושקמה וגם שמשחקת. הגננת אומרת שהיא קצת תלותית והיא צריכה ללמוד להיות לבד. אני לא יודעת אם זו בעיה או לא, היא באמת אוהבת להיות לידנו ואם אנחנו הולכים היא זוחלת אחרנו. וגם אם אנחנו יושבים לידה היא באה להיות לידנו או לטפס עלינו. יכול להיות שהיא לא יודעת לשחק לבד. יש משהו שניתן לעשות בעניין? לא יודעת אם הרגלת אותה למשהו רע. היא ילדה יחידה ולכן מקבלת תשומת לב רבה. הגננת טוענת ששאר הילדים בגן לא ככה והם פחות בוכים ולא צמודים אליה ככה. היא לא בוכה שאנחנו עוזבים את הגן ומשאירים אותה שם. אבל לפעמים אם אנחנו עוברים חדר היא מתחילה ליבב ואז אני קוראת לה והיא זוחלת לכיווני ומשחקת לידי. אין לה בעיה ללכת לאנשים, והיא מחייכת לכולם וחברותית. האם יש פה בעיה? האם יש מה לעשות? אנחנו עושים משהו לא בסדר?

שלום רב, הבת שלנו היא בת 11 סיימה (אתמול) כיתה ה. היא פוחדת להישאר לבד בבית. הדבר מגביל אותנו מאוד במספר דברים. אם אנחנו (אשתי ואני) רוצים לצאת להליכה של כחצי שעה, היא פוחדת להישאר לבד, ולכן אנחנו לא יכולים ללכת. אם אנחנו חוזרים מהעבודה בשעה 14.00 והיא מסיימת ללמוד בשעה 13.30 , היא פוחדת להיות לבד ולכן צריך לבקש מחברה שתבוא אליה, עד שנגיע. אם אנחנו רוצים לעשות קניות ומבקשים שהיא תישאר - היא לא מוכנה כי היא פוחדת. הפחד לא נובע מאירוע כלשהו שקרה, לא היו פריצות , גניבות או אירועים חריגים בסביבה, הפחד נמשך כבר מספר שנים והשאלה עד מתי ומה לעשות ? דרך אגב - הבית מוגן וגם יש לנו כלבה שנמצאת בתוך הבית. אני לא מוצא סיבה רציונאלית לפחד. מה לעשות ? בתודה מראש, דני.

יש לי שני ילדים אחד בין שלוש ואחד בין שנתיים לפני כשבוע וחצי החלטנו לגמול את הילד הגדול ממוצץ (זה נעשה לאחר הרבה הכנה נפשית לילד במשך חודשיים אמרנו לו שכאשר הוא יהיה בן שלוש נלך לים ונזרוק את המוצץ) ובאמת כך היה הגענו לים ושם הוא זרק את המוצץ. הילד הקטן (בן השנתיים) התלהב מהעניין ומהיחס שהגדול קיבל ולקח את המוצץ שלו וזרק אותו לים, אך לאומת הילד הגדול שהגיב יפה לעניין הקטן מגיב שונה הוא בוכה על כל דבר נשכב על הרצפה הרבה מאוד פעמים, מתקשה מאוד לישון בלילה וגם קם בלילה פעמיים או שלוש ובבוקר קם מוקדם כך שהשינה שלו ממש קצרה וחלשה. אין לי מושג עם כל זה קשור למוצץ או לא אבל זה התחיל יום יומים לאחר זריקת המוצץ לים. השאלה שלי היא האם להחזיר לו את המוצץ?

שלום רב, הבת שלנו היא בת 11 סיימה (אתמול) כיתה ה. היא פוחדת להישאר לבד בבית. הדבר מגביל אותנו מאוד במספר דברים. אם אנחנו (אשתי ואני) רוצים לצאת להליכה של כחצי שעה, היא פוחדת להישאר לבד, ולכן אנחנו לא יכולים ללכת. אם אנחנו חוזרים מהעבודה בשעה 14.00 והיא מסיימת ללמוד בשעה 13.30 , היא פוחדת להיות לבד ולכן צריך לבקש מחברה שתבוא אליה, עד שנגיע. אם אנחנו רוצים לעשות קניות ומבקשים שהיא תישאר - היא לא מוכנה כי היא פוחדת. הפחד לא נובע מאירוע כלשהו שקרה, לא היו פריצות , גניבות או אירועים חריגים בסביבה, הפחד נמשך כבר מספר שנים והשאלה עד מתי ומה לעשות ? דרך אגב - הבית מוגן וגם יש לנו כלבה שנמצאת בתוך הבית. אני לא מוצא סיבה רציונאלית לפחד. מה לעשות ? בתודה מראש, דני.

ומבקש שאוציא אותו מהגן ממש לא רוצה להכנס לגן ומבקש הביתה דברתי עם הגננת אמרה שלא היה שום דבר הכל כרגיל מה עושים?הוא בן 4ו3 חודשים?

שלום לכם רציתי להתייעץ איתכם אני אם חד הורית וכן אחותי בנה בן 4 ובני בן השנה וחצי ומה שקורה בזמןהאחרון לפני שבוע בערך הבן שלי התחיל ללכת בכוחות עצמו ואני מוצאת את עצמי וכן אחותי מעירות לו הרבה כמו: תיזר שהוא לא ייפול, תפסיק לצעוק והמון תיזהר לפי ראות עיניי ההתנהגות שלו השתנתה לרעה הוא צועק הרבה ,קופץ ממקום למקום ובגן גם מסכן את עצמו האם יש קשר בהתנהגות שלו בזה שאנו מעירים לו המון ומתנהגים אליו כילד בוגר ? ואם כן או האם יש דרך לשינוי התנהגות שלינו ? אני אודה לכם באם תתייחסו לפנייתי, היא מאוד חשובה לי בכבוד רב ףדואגת לילד הבוגר

בני האמצעי, בן 4 (אחות גדולה בת 6 ואח בן 2), מרבה לקום בלילות. הדבר יכול לקרות עד 10 פעמים בלילה! בכל פעם יש לו תירוץ אחר :אני צמא, יש לי פיפי, אני אוהב אותך... ניסיתי את שיטת הפרסים והמדבקות. אולם שום דבר לא עוזר. רוב הזמן אני נמצאת לבד עם הילדים, משום שבעלי עובד בלילות וגם אני עובדת משמרות בבי"ח, כל שאני די מותשת רוב הזמן. אשמח לשמוע כל הצעה בעניין.

שלום רב. לביתי בת החמש יש הרגל מעט מוזר והוא "משחק" וגירוי הפוט באמצעות אצבעותיה,זה בה לידי ביטוי בזמן צפייה בטלויזיה ותוך כדי ריכוז בגן. (הגננת כבר העירה לנו על כך ואפילו דיברה עם הילדה על כך,אבל זה לא עזר). כמו כן לאחרונה נוסף עוד הרגל והוא לשכב ולשים עליה בובות. את המעשה הזה עם הבובות היא אפילו מציעה לעשות גם לחברותיה שבאות אליה למשחק. רציתי לדעת האם מדובר בדבר טבעי? האם יש צורך לעשות משהו עם זה? תודה מראש. איתן