פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שאלתי שאלה זו מזמן ולא קיבלתי עליה תשובה. אודה על תשובתכם:
יש לי ילד בן שלוש וחצי. בזמן מפגש משפחתי, אחת לשבועיים, שלושת בנות דודיו בנות ה 4 וחצי, 4 וחצי ושמונה מתעלמות ממנו ולא מוכנות לשתף אותו במשחקים.
חשוב לציין כי הילד חברותי מאוד ונפגש עם ילדים אחרים מהגן, ילדים של חברים ושכנים ושם ההרמוניה פורחת.
מה ההשפעה שיכולה להיות על הילד מהחרמה מסוג זה אותה הוא חווה אחת לשבועיים?
האם יש דרכים לקרב בניהם?
זה בסדר?

שלום רב,
יש לי תאומות בנות שנתיים ו 8 חו'.יובל- לפני כחודשיים החליטה שרוצה רק תחתונים ,ולא רוצה חיתול יותר. הסכמנו.ומייד החלה לעשות בשרותים ללא שום בעיה. לפני כחודש ביקשה גם בליילה לישון עם תחתונים ,הסכמנו,ליילה ראשון עבר בלי פספוסים ומהליילה השני ,כל לילה היא מפספסת.בשבוע הראשון-היתה בוכה-וקוראת לנו ואז היינו מחליפים לה הבגדים+סדינים.לאחר שבוע החלה פשוט לישון עם הפיפי ולא להתעורר.גם כשאנחנו מחליפים לה הבגדים היא חצי ישנה,היא לא פותחת את העיניים ואני אומרת לה שאני מחליפה לה כי היא עשתה פיפי במיטה .בבוקר כשאני אומרת לה שהיא עשתה במיטה אז היא אומרת לי שהיא עושה רק בשרותים.יש לה מודעות והיא מבינה שהיא צריכה לעשות רק בשרותים אבל כשזה מגיע ללילה היא לא שולטת בכך.
האם חודש זה מספיק זמן שהיא כבר אמורה לשלוט בפיפי בליילה? אולי שלפוחית השתן שלה קטנה מידיי והיא לא מצליחה להחזיק מעמד?ואם כן,איך בודקים זאת?ומה לגבי הידיעה?איך מביאים אותה למצב שתבין שכשיש פיפי צריך להתעורר לשרותים ?איך לדבר איתה? לכעוס? האם זה נכון להחזיר לה החיתול רק ללילה?הציעו לי חיתול תחתונים(האגיס)עד שהיא תגמל אבל היא לא רוצה חיתול בשום פנים ואופן ...? מה לעשות???אני חוששת להחזיר לה חיתול נגד רצונה ושזה ייקח אותנו אחורה.אגב,בשינת צהריים בגן/בבית-אין בעיה בכלל.(בסביבות שעתיים/שלוש).
בנוסף התאומה- עמית, בכלל לא מסכימה לעשות בשרותים ולא בסיר,היא רוצה חיתול. כשאנחנו מדברים על זה אז היא אומרת שיובל עושה בשרותים והיא עושה רק בחיתול.בשבוע האחרון היא כל הזמן מתפשטת(כל הבגדים) וגם מורידה את החיתול ואומרת שכואב לה.נראה לי שהחיתול כבר ממש מציק לה ולא נוח לה.אבל כשאני אומרת לה לבוא לשרותים-היא לא מסכימה.המקס' זה שהיא עולה על הישבנון,מתיישבת לשנייה,ויורדת מייד.היא לא עושה כלום. מה לעשות איתה? האם כל הזמן לתת לה דוגמא את אחותה(למרות שהיא כבר יודעת ומבינה)שעושה בשרותים ולנסות לדרבן אותה או שפשוט להמתין עד שהיא תחליט בעצמה שהיא מוכנה לכך?(כמו שקרה לנו עם יובל)..

אני בעד לא ללחוץ,כשהיילד מבין ומרגיש מוכן אז הוא מבקש וזה נראה לי הדרך הנכונה ביותר לגמילה.אני בעיקר מודאגת בקשר ליובל שכבר עשתה את כל הדרך בצורה החיובית והנכונה לבד בזכות עצמה,ובליילה זה לא הולך.
אנא ייעצי לי בדחיפות.

בתי, נקלטה בגן בחודש ינואר, אחרי לא מעט קשיי הסתגלות.
רשמתי אותה לקייטנה לחודש יולי עם מספר ילדים שהיא מכירה אבל הסגל הוא שונה והמקום שונה.
אני מתלבטת כיצד עליי לנהוג בכדי להקל עליה את ההסתגלות.
האם עליי ללכת יומיום עימה (יש אופציה כזאת וחלק מהאמהות עושות כן)?! למספר שעות בימים הראשונים? בכלל לא?

שלום,
רציתי לדעת מתי ואיך אני יודעת שהגיע הזמן לתת לילד שלי ללכת לבד לגינה או לבית הספר דבר שכרוך בחציית כבישים, ומעבר בגינות עם כלבים ורשימת הפחדים שלי עוד ארוכה אבל בטח הבנתם את הרעיון הכללי. הילדים שלי בני 8 וקצת ושבע וקצת כלומר כיתות א' וב' ואני עדיין מתייחסת אליהם כילדים קטנים. אני מרגישה שאני חונקת אותם, הם מצידם מפצירים בי שהם רוצים ללכת לבד אבל אני משותקת מפחד.
אודה לתגובתכם.

שלום ד"ר!

יש לי אח, בן 15, תלמיד כיתה ט'. כבר זמן ארוך מאד התחלנו לשים לב שיש בעיה. אנחנו מנסים "לקרוא לילד בשמו" וחושבים לפנות לגורם מוסמך בעניין. אשמח אם תוכל להעלות השערות בעניין. כבר כמה שנים נדמה שיש לו בעיית התקשרות. כאשר פונים אליו הוא כמעט ולא עונה, אף-פעם לא יוזם שיחה, מופנם מאד ומאד מאד פסיבי. הוא רחפן בצורה בלתי רגילה, אף-פעם לא "בעניין" ותמיד צריך לעורר אותו להכנס לפוקוס. בכיתה- המורים כבר כמעט נואשים ממנו. המחנך-אומר שלא מצליח לתקשר אתו, ממש קיר... שאר המורים מצביעים על ירידה דרסטית בלימודים, נכשל במבחנים רבים. הצרה היא- שבגלל שיש לנו אתו העדר תקשורת מוחלט- הוא לא מספר לנו כלום, לא מבקש עזרה, היום- למשל, נודע לאימי ששבוע שעבר היתה אסיפת הורים, והוא כמובן לא עדכן... בסיטואציות משפחתיות נרחבות הוא מתנהג ממש כמו "צל", לא מדבר, לא משתתף, ותמיד מעדיף להתחבר לילדים קטנים ממנו. גם כשמנסים לדבר איתו, אפילו סתם שיחת הא-ודא- הוא אף-פעם לא משתף פעולה, מהנהן בראשו ולעיתים קרובות-פשוט לא עונה....

אנא, עזו לנו להגדיר את הבעיה , כי אנחנו ממש אובדי-עצות...

בני בן שנתיים וחצי. הוא נמצא בפעוטון כל יום עד השעה ארבע.
אין לי חברות אימהות אחרות ובוא נאמר שאני גם לא הכי חברותית בעולם ואין לי גם חשק להתחבר..
שאלתי היא-האם זה נורא שמהשעה ארבע בני נמצא איתי בבית ולא משחק עם ילדים אחרים? יש לציין שבערך פעמיים בשבוע הוא כן הולך לגני משחקים אבל איתי לבד..
האם זה יפגע בהתפתחות החברתית שלו (אני מפחדת שיהיה כמוני..) או שבילוי עם ילדים עד השעה ארבע מספיק?
תודה רבה
מיטל

שלום לכולם,
הייתי רוצה לשמוע דעות מנסיונכם לגבי חוג שחייה לילד בגיל שלוש ?הבן שלי קצת מלא וכבד הייתי רוצה לעזור לו שלא יגדל להיות ילד שמן. הוא לא אוכל הרבה בכלל נראה לי שזה המבנה כך שחשבתי ששחיה קצת תעצב.....

אהלן,
שמי אביעד והייתי רוצה לקבל מידע על לימודי פסיכולוגיית ילדים..
הייתי מאוד רוצה ללמוד תחום זה ואם אפשר אני אשמח לקבל מידע מכם,


תודה רבה

אביעד

שלום
ביתי בכיתה א בבית ספר חדש ועם חברים חדשים שלא היו איתה בגן
ישנם חבורות בכיתה,והיא סיפרה לי שהיא ביקשה לשחק והילדים לא הסכימו לשתף אותה
כיצד עליי לפעול
המשך יום נפלא
ימית

שלום לכולם,

בני בן 10 מלבד היותו ילד מקסים עם adhd החל לפתח חרדות בלילה.
עכשיו הילד במצוקה ואין לי מושג איך זה החל(לדעתי למדיה יש בהחלט קשר לכך-למשחקי המחשב, תוכניות טלוויזיה וכדו').אבל בהחלט זה לא רק זה.
הבעיה העיקרית איתו היא שהוא רוצה מישהו שישן לידו כל הלילה.

הילד מטופל תרופתית בשעות בי"ס בריטלין כבר שלוש שנים במינונים שונים בהתאם למשקלו.

*שאלתי העיקרית איך לגרום לו לחזור לישון לבד?...כדי שכל המשפחה תחזור לנורמה.

תנו לי עצות.

ד"א אנחנו שייכים לקופת חולים כללית באזור פתח-תקווה/אורנית.

יש לי בעיה שאני בטוחה שכל הורה ניתקל בה, אך אני לא יודעת כיצד להתייחס אליה ואשמח לעיצה. יש לי 2 ילדים בת 3 ובן שנה, שניהם ילדים טובים ומקסימים , על בתי מעידות הגננות והמטפלות שהיא ילדה ממושמעת,עוזרת לכולם ומדי יום מחלקים לי עשרות מחמאות עליה. בני כרגע אצל מטפלת. הבעיה היא שלאחרונה כל צעצוע שבני רוצה לשחק איתו היא חוטפת לו מהיד וטוענת שזה הצעצוע שלה, ושלא יגע. כמובן שהיא עצמה לא מעוניינת לשחק במשחק זה ורק מניחה אותו בצד ולא מאפשרת לבני לשחק בו, הוא מצידו מתחיל לצרוח. גם כאשר יש לי 2 צעצועים שניראים אותו הדבר היא לא מוכנה שישאר אצלו. ניסתי לוותר לה, ניסיתי להסביר לה שהמשחקים שייכים לכולם ושיש לחלוק, כלום לא עוזר. מה עלי לעשות???

שלום רב,
בתי בת שנתיים וחמישה חודשים ולפני כחודש התחלנו עמה גמילה מטיטולים.
בתהליך ידענו עלייות ומורדות (בלילה גמולה לחלוטין!! ביום- עם הפיפי יש ימים מוצלחים ויש ימים שלא, עם הקקי אין הצלחה בכלל)..
עד כה בגן שתפו עמנו פעולה, אבל לפני יומיים אמרה לנו הגננת שבימים האחרונים הילדה מסרבת לשבת בשירותים בכלל ואולי היא לא בשלה וכדאי להחזיר חיתול. (יש לציין שהילדה לא מוכנה בשום אופן לשים טיטול!!)
בבית יש יותר הצלחות מהגן ויש לי תחושה שמשהו מפריע לילדה שם. כששאלתי את ביתי קצת על הגן, היא סיפרה לי שנפל לה המוצץ לשירותים באחד הימים (היא קשורה מאד למוצץ..).
שאלותי הן-
איך כדאי להחזיר את הילדה למסלול הנכון גם בגן, אחרי תקרית המוצץ?
אילו מדדים יעזרו לי להחליט האם הילדה בשלה לגמילה או שכדאי לחזור אחורה? ואם חוזרים אחורה איך משכנעים לשים חיתול והיא בכלל מתנגדת? (אני לא רוצה שתחשוב שאנו מענישים אותה)..
תודה רבה!!!

שלום

בני בן השנה וחצי מאוד מפותח ופיקח, אך לעיתים מרביץ מתוך צחוק, לא מתוך כוונה רעה או רוגז, אלא מתוך רצון לקבל תשומת לב ולהצחיק את עצמו. במשך 3 חודשים אנחנו מלמדים אותו שזה לא נעים לנו ואנחנו לא מרביצים אבל זה לא עוזר. ברצוני לציין כי גם בגן הילדים קייימת התופעה, ולא ברור לי כיצד להתמודד איתה.גם כשאנחנו מעירים לו הוא צוחק,למרות שאנחנו מאוד תקיפים בנושא ההרבצות, ומסבירים לו שאסור להרביץ. מעבר לכך לא נראה כי למד את זה ממישהו, כי סביבתו מאוד נעימה,תומכת ואוהבת.
אשמח לתשובה והתייחסות בהקדם,
תודה

שלום רב,
יש לי ילד בכתה א' והשבוע הוא שאל אותי איך מאייתים "סקס". מסתבר שחברו הראה לו איך לגלוש באינטרנט ולראות בחורות ערומות. מה עליי לעשות? כיצד עליי להתמודד מולו?
תודה

יש לי ילד בן 9 שיש לנו מערכת יחסים ניפלאה חמה אוהבת. הילד מאוד רגיש כל היום מחבק ומנשק וכמובן זוכה להתייחסות זהה.
לאחרונה אני חשה שהמגע שלו קצת שונה והוא בוחן גבולות בנגיעות בחזה , הערתי לו והסברתי לו את כל נושא האיברים הפרטיים שלו ושלי.
אף שוחחתי עם חברה שציינה שהיה לה מקרה דומה ולא ידעה כיצד לנהוג.

האם זהו אחד השלבים בגדילה של הבנים? האם מצריך התייחסות מיוחדת ? כיצד עלי לנהוג?

אשמח להתייחסותכם בנושא