פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

יש לי ילדה בת 3 וילדה בת 7 .הילדה בת ה-3 פשוט לא אוכלת כלום!!! אין לה מאכל שהיא אוהבת כל הארוחות שהיא אוכלת כשאני או בעלי מאכילים אותה-הם בשירים וסיפורי אלף לילה ולילה.היא לא רעבה פשוט.זה בילתי אפשרי להאכיל אותה כל הזמן בשירים וסיפורים כאשר היא אמורה כבר לאכול לבד בגיל כזה. מה גם , שהיא חולה המון כל הזמן נתפס בה איזה וירוס ומעלה לה את החום, היא נורא חלשה וכל זה בגלל שהיא לא אוכלת.איך לגרום לה לאכול לבד כמו שצריך מבלי לאיים (אם לא תאכלי אז....) או מבלי לספר סיפורים ? כל העיניין הזה של האוכל הוא מאז שנולדה.היא לא בתת משקל או משהו ובדיקות הדם יצאו בסדר גמור והיא מקבלת את הויטמינים של הדובונים מגומי של הדס.פשוט אני רואה שאין לה צורך באוכל בכלל, ואם אני לא יאכיל אותה היא פשוט לא תאכל כלום, אני יודעת שהיא לא תאכל כי ניסיתי להרפות ממנה וזה לא עזר- היא לא אכלה כלום!!.אני לא יכולה יותר להתמודד עם האוכל שלה- מה עושים??????

מפעם לפעם אני מוצאת את עצמי במצב רוח "קרזיונרי"...עצבנית ומתוסכלת.
לצערי, זה מתבטא ביחס שלי כלפי בתי...כמה שאני משתדלת להיות רגועה, לפחות לידה, כל דבר בהתנהגותה מרתיח לי את הדם ואני מגיבה בצורה מוגזמת... אני צועקת (מה שלא אופייני לי), אני חסרת סבלנות וכיו"ב.
כמובן שיש לי הרבה ייסורי מצפון אחרי זה.... הרי היא לא אשמה, אבל אני ממש מרגישה חסרת שליטה על כך וכ"כ חלשה.
כל עוד לא הייתה לי ילדה הייתי מסתגרת בקונכיה שלי וזהו, מה שלא מתאפשר עכשיו...
אודה לכל עצה שתעזור...

שלום,
בתקופה האחרונה (חודש- חודשיים), בני בן השלוש מתקשה להירדם בלילה וקורא לנו מהחדר :
"אני מפחד "
בהתחלה סיפר שהוא פוחד מהירח בלילה..אח"כ עבר לו ועכשיו הוא מפחד מהמאוורר תקרה...

אתמול בלילה, לאחר שנרדם בסופו של דבר, הוא התעורר מחלום בבכי וצעקות וצרח "אני מפחד" .
ומה שהרגיע אותו שישבתי לידו וליטפתי לו את הראש. ובשלב מסוים עברתי למיטה שלי ופתאום הוא בא לישון איתי בחדר. זאת הפעם ראשונה שהוא ישן איתנו במיטה, מרוב שהייתי עייפה פשוט נרדמתי איתו. ויש לציין שהוא ישן ממש טוב.

1. איך להסביר לו שלא צריך לפחד. הוא גם נכנס באמצע המשפט וממשיך להגיד בלי הפסקה "אני מפחד, אני מפחד.."?
2. האם זה מצביע על משהו שמפריע לו ברמה הרגשית? (יש לו אחות קטנה בת 8 חודשים, האם זו הבעיה?)
3. מה עוד אפשר לעשות כדי להקל עליו?

תודה מראש,
ליאת

יש לי שני ילדים. בת בת 7 ובן בן 5 ו 1/2 . שניהם באותם חוגים. לא יחד, בקבוצות שונות, אך אותם חוגים. הבת מקנאה בהתקדמות הבן.
דיברנו כבר שקינאה זו הרגשה טבעית. סיפרנו את סיפור יוסף ואחיו ושוב הסברנו שקנאה היא טבעית ורק חשוב לדעת מה עושים איתה.
פשוט נראה שככל שהוא גדל, ו"תופס" עוד טריטוריות שלה (כמו קריאה וכתיבה) קשה לה יותר.
איך אפשר לעזור לה?
אודה לכל רעיון.
:)

שלום,
אני אמא לילד בן 5.10 (בגן חובה) ולילדה בת 3.5 נמצאת בסוף חודש 8. השאלה היא לגבי הבן הגדול- מדובר בילד רגיש שמאוד קשור אליי ואל אבא שלו שהיה עד לא מזמן מאוד צייתן וממושמע, ממש בכור טיפוסי..
בערך בחודש האחרון הוא התחיל להיות עצבני נורא ולא מרוצה מכלום- מיד כשחוזרים מהגן מתחיל להציק לאחותו, להתרגז ולהשתעמם ולעלות לכולם את מפלס העצבים. לא מקשיב לי או לבעלי, עונה בחזרה בחוצפה ונראה שמה שפעם הרתיע אותו היום לא. מתלונן המון על חוסר צדק ואפלייה שלו לרעה מול אחותו ובעיקר בא בטענות אל הוריו על הכל!
ברור לי שיש נסיבות מקלות (הריון, קרבה לכיתה א' ואולי עוד כמה שלא חשבתי עליהן) אבל מה שהייתי רוצה לדעת זה איך להגיב- האם לתת יותר תשומת לב ופחות להציב גבולות ולהיות נוקשה או ההיפך להציב גבולות ולהבהיר שההתנהגות הזו לא נעימה ולא מקובלת עלינו.
אשמח לקבל התייחסות לבעיה שמאוד מקשה על החיים בבית.
תודה
מיי

שלום רב ,
בני הבכור בן 3.5 (בעוד כחודש אני אמורה ללדת את בני השני) והוא ילד נבון ומפותח מאוד . יחד עם זאת הוא נכד ראשון ונין ראשון כך שזוכה להרבה תשומת לב ופינוק מכל המשפחה המורחבת .
בני אוהב מאוד הצגות לילדים ואף בנינו לו בבית במה עם תיאטרון קטן.
הבעיה היא שבכל פעם שאני לוקחת אותו לפעילויות עם ילדים אחרים (ימי הולדת של ילדי חברים , אחה"צ לגן שעשועים , או מפגש עם חברים וילדיהם) בני נדבק אליי ואל בעלי , לרב מתבכיין ונראה כי הוא חושש ממגע או קשר עם ילדים שאינו מכיר , הוא תמיד נראה מפחד , אינו מוכן לשחק ובמקסימום מבקש לעשות הצגה (כלומר להינעל בדבר היחיד שהוא אוהב ולהתנתק מהסביבה)
הדבר מצער אותי מאוד בכל פעם מחדש וגם מאוד מדאיג במיוחד לאור העובדה שכל יתר הילדים משחקים זה עם זו ורק בני נשאר בצ.ואני חוששת מאוד לעתידו החברתי .
יש לציין שבגן הגננות מעידות שהוא משתלב היטב חברתית אך הוא בין הילדים הגדולים ויש הרבה ילדים קטנים ממנו .
מה עליי לעשות? כיצד אוכל לחזק אצלו את הבטחון העצמיולגרום לו לרצות לשחק עם ילדים אחרים ? סליחה על אורך ההודעה אך אני פשוט מודאגת ואובדת עצות.
תודה
דנה

שלום
בני בן שנתיים וחצי, לפני שבועיים נולד בני השני. הבן הגדול מקבל אותו באהבה , אבל יש לו בעיות רבות וחדשות בהתנהגות: נסיגה בגמילה מחיתולים, התקפי זעם (לא היו קודם), בוכה הרבה , קם בלילה להרבה זמן, לא רוצה ללכת לגן ואפילו בגן מתנהג בצורה שלא מתאימה לו. (לפני כן הוא היה ילד "טוב" שמקבל מסגרת וחוקים אפילו שהוא מאוד שובב).
אני יודעת שכל זה טבעי אבל איך מגיבים הכי נכון למצב?

תודה
סיגל

שלום רב,

אני אב גרוש לילד ורציתי לשאול שאלה לגבי סידורי הלינה שלו.

שאלתי מתייחסת לכמות המיטות בהן הילד ישן במהלך השבוע - מתוך הנחה (שלי ...) שככל שמספר המיטות הללו גדל (גם אם מדובר במיטות של משפחתו - אביו, אמו, סבתו) - כך גורם הדבר להפרעות גדלות, היינו - פחות בריא לילד.

הילד בן 7.5 וישן אצלי אחת לשבוע, אצל סבתו אחת לשבוע ובשאר הערבים בביתו (בנוסף בסופי שבוע ישן אצלי/בביתו לסירוגין)

אשמח להתייחסות (מקווה שסיפקתי די פרטים).

תודה

בתי בת שבע וחצי. לפני מספר חודשים היא החלה להחתים את תחתוניה בצואה ולעיתים אף השתן בורח לה. בהתחלה חשבתי שהיא לא מנגבת טוב, אבל נראה לי שפשוט בורח לה קצת מדי פעם. שמתי לב שהיא תמיד מתאפקת ורצה לשירותים ברגע האחרון, לעיתים מאוחר מדי. יש לציין כי נולד לה אח לפני חודשיים וחצי אך התופעה התחילה קודם. כששאלתי אותה למה זה קורה היא אמרה שהיא לא יודעת ושהיא לא שמה לב לזה. אני לא יודעת אם הרקע הוא נפשי (אולי מצוקות או חרדות) או פיסי (אנקופרזיס). איך אפשר לדעת? מה לעשות?

שלום רב ,
בני הבכור בן 3.5 (בעוד כחודש אני אמורה ללדת את בני השני) והוא ילד נבון ומפותח מאוד . יחד עם זאת הוא נכד ראשון ונין ראשון כך שזוכה להרבה תשומת לב ופינוק מכל המשפחה המורחבת .
בני אוהב מאוד הצגות לילדים ואף בנינו לו בבית במה עם תיאטרון קטן.
הבעיה היא שבכל פעם שאני לוקחת אותו לפעילויות עם ילדים אחרים (ימי הולדת של ילדי חברים , אחה"צ לגן שעשועים , או מפגש עם חברים וילדיהם) בני נדבק אליי ואל בעלי , לרב מתבכיין ונראה כי הוא חושש ממגע או קשר עם ילדים שאינו מכיר , הוא תמיד נראה מפחד , אינו מוכן לשחק ובמקסימום מבקש לעשות הצגה (כלומר להינעל בדבר היחיד שהוא אוהב ולהתנתק מהסביבה)
הדבר מצער אותי מאוד בכל פעם מחדש וגם מאוד מדאיג במיוחד לאור העובדה שכל יתר הילדים משחקים זה עם זו ורק בני נשאר בצ.ואני חוששת מאוד לעתידו החברתי .
יש לציין שבגן הגננות מעידות שהוא משתלב היטב חברתית אך הוא בין הילדים הגדולים ויש הרבה ילדים קטנים ממנו .
מה עליי לעשות? כיצד אוכל לחזק אצלו את הבטחון העצמיולגרום לו לרצות לשחק עם ילדים אחרים ? סליחה על אורך ההודעה אך אני פשוט מודאגת ואובדת עצות.
תודה
דנה

אני רווקה בהיריון.

יש לי אחיינים בני 5, 7 ו- 11.

איך לדעתך עליי לבשר לאחייני שדודתם לפתע פתאום בהיריון?

לפחדים בגיל 6.5 . כתבתי לראשונה ב- 29.3 ומאז, לא נעניתי.
אולי בכל זאת הפעם?

ביתי בת הארבע וחצי הולכת לישון עם מוצץ וחיתול. היא לא מוכנה לותר על המוצץ, למרות שרוב הלילה היא ישנה בלעדיו. היא לא יוצאת עם המוצץ מהבית ויודעת שזה לא מתאים לגילה.
ניסינו ל"השאירו בחנות" לאחר שהיא בחרה מתנה אך בערב היא ממש היתה עצובה ולבסוף לקחה את המוצץ של אחותה. האם לחכות שזה "יעבור" לה לבד, או פשוט לקחת לה ולהיות איתה כמה ערבים צמוד עד שהיא תתרגל? אינני רוצה לפגוע בנפשה, ואם זה מה שמרגיע אותה אז למה לקחת? אנא יעצו לי. תודה רבה.

בני בן שנתיים + 7 חודשים מדבר על צרכיו מגיל שנה וחצי בערך.
החלטנו לגמול אותו מחיתולים בפסח הקרוב כאשר נהיה איתו במשך כל השבוע. כמו כן בזמני נסיעות ומחוץ לבית חשבנו לרכוש את תחתוני החיתול על מנת למנוע ממנו תסכולים ובושה מזרים.
כמובן שנשתדל כמה שפחות לצאת מהבית.
שאלתי היא האם תחתון החיתול יבלבל את הילד בגמילה מחיתוליו?
האם זה צעד נכון להשתמש בתחתון חיתול בשעות שהוא ישהה בגן (לאחר חופשת פסח, במידה ולא יגמל לגמריי).
סיבותיי להשתמש בתחתון חיתול הן בעיקר למנוע תסכולים ועלבונות מחבריו לגן (יש בוגרים ממנו שגמולים ומדברים על זה המון ואף צוחקים על הלא גמולים שעדיין בחיתולים , גיל שהקטן/גדול משמעותי בעיניהם), מעבר לכך אינני רוצה לגרום למטפלות שלו להיגעל ממנו כאשר יפספס במכנסיו ולגרום לבני את ההרגשה הלא נעימה הזאת.
האם שיקוליי נכונים או שמא עליי לפעול אחרת.
לגבי גמילה בלילה עדיין לא החלטתי, אשמח להמלצה גם לגבי הלילה כיצד לנהוג.

שלום,
בעלי ואני שוקלים לצאת לטיול של שבועיים כאשר ילדתנו הראשונה תיהיה בת 11 חודשים.
התוכנית היא להשאירה אצל הסבא וסבתא שלה.
נאמר לי שזה הגיל שמתפתחת אצל הילדים חרדת נטישה ועלולה להשפיע על התפתחותם.

האם נכון הדבר ?
מה הגילאים שסביר להניח שהילדים יפתחו חרדת נטישה ?

תודה
עדי