פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

בני בן ה-5 וחצי התחיל לאחר לידת אחותו בת 4 חודשים "לשכוח" ללכת לשרותים ,כבר 4 חושים שבורח לו מה לעשות אני ובעלי כבר לא יכולים לעצור את התסכול

שמי לימור אני אמא לאילי בן שנה ושלושה חודשים, ילד מפותח מאד, מבין ,דעתן ועקשן.
הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה וגם מבינים אותו, אבל קשה לי איתו מאד, הוא עקשן ואם הוא רוצה משהו הוא לא מוותר. לרב אני לא נכנעת לו, אבל הוא מוציא ממני המון אנרגיות והכל קשה איתו
כשאני מחליפה לו הוא מתנגד, כשנכנסים לאוטו משתולל, לאחרונה בעיות עם האוכל - בררן רוצה רק את הלבן של הביצה או למשל אורז עם אפונה אז הוא רוצה רק "כדור"_(אפונה). בקיצור החיים לא קלים איתו. אני מוצאת את עצמי נמנעת מללכת לבתים של אחרים כי בכל דבר הוא נוגע ולא מקשיב
למילים "לא" או "אסור". כשאנחנו בפארק רץ תמיד לכיוון הכביש ושאני מנסה לכוון אותו לצד אחר משתולל. אני די מיואשת ופונה לעזרתכם
תודה

בתי ביוני תהיה בת 5. ילדה טובה, רגישה מאוד, ביישנית. לאחרונה חל שינוי בהתנהגות שלה . מגלה חוצפנות מה שלא היה עד עכשיו. כל דבר צריך לבקש כמה פעמים ולפעמים נתקלים בתשובות כמו : לא רוצה, לא עכשיו וכו'. מתעצבנת יותר מבעבר , ואם אנסה לתאר במילה אז קצת מורדת.
כמובן שזה לא במשך כל היום, אך התנהגות זו יכולה לבוא בשנייה למרות שעד כה היה בסדר.
בעלי ואני מוצאים את עצמנו הרבה פעמים מתעמתים איתה ולא יודעים מה לעשות. האם להעניש? ואם כן אז איך ?
אשמח לייעוץ ועזרה.

שלום יקרות.
אני מאוד מתלבטת הבת שלי בגן מספטמבר ולאורך כל השנה היו דברים שלא יכולנו לקבל. החל מאלימות של ילדים בתכיפות גבוהה ועד לתזונה לקויה של צוות הגן לילדים. היום בניסיון לשוחח עם הסייעת היא התפרצה עלי ההתנהגה בצורה מאוד מעוררת חשד. השאלה היא האם אני לא אגרום לילדתי נזק אם אעביר אותה גן לתקופה של פחות מארבעה חודשים? ובשנה הבאה אנחנו עוברים דירה והיא שוב תעבור גן? מה עושים ? גם להביא אותה לגן ביום ראשון מאוד מלחיץ אותנו. יש לנו אופציה לגן אחר. ובסך הכל מדובר בילדה מאוד חברותית (כמעט בת שלוש). אשמח לנקודת מבט מקצועית. תודה.

שלום,

אני אמא לתאומים בני 9 (בן ובת) מיום לידתם הם היו באותו חדר בשנתים האחרונות אני מנסה להפריד בינהם את הבן העברתי לחדרו של בני הגדול (בן 13) אך תמיד מאיזה שהיא סיבה התאומים חוזרים לאותו חדר.
יש לציין שהם מעדיפים לישון באותה מיטה ולפעמים גם ראש ליד ראש.
ברצוני לדעת-
מה עלי לעשות כדי לגמול אותם מהשינה בחדר המשותף.
והאם התנהגות זו מראה על איזה שהיא בעיה.

תודה
מאירה

שלום
יש לי ילדה בת 4.5 - ילדה טובה, חכמה ובוגרת. סבתא אחת שלה (חמותי) מפנקת אותה באופן מוגזם - אין הגבלה על כלום - ממתקים, סרטים וכ"ו. הסבתא השניה (אמא שלי) עושה איתה דברים יותר חינוכיים ומלמדת אותה כל מיני דברים ולא מפציצה אותה בממתקים. לצערי היא מעדיפה ללכת לסבתא "המפנקת" ולי זה חבל כי אין לה עדיין תפיסה רחבה של הדברים. אשמח לשמוע מה דעתכם ואם יש משהו שאני יכולה לעשות (חוץ מלומר לסבתא להרגע עם הממתקים והטלוויזיה, שזה לא עוזר).

שלום רב,
בני בן 5.5 לפני שנה וחצי עברנו דירה מבית שהוא מאוד אהב עם חבר קבוע והכל היה בטוח עבורו, למקום קטן יותר חברה חדשה בית קטן שכור המעבר היה מתוך בחירה ונבע מקושי שלנו (ההורים) התהליך לא היה פשוט אך ניראה שכולנו התחזקנו אצל בני רק עכשיו ניתן לראות ניצני השלמה עם כל המעבר. בני הוא ילד חכם לומד הרבה על העולם יש הרבה נושאים שמעניינים אותו את רוב הדברים לא קשה לו להשיג הוא יודע בדיוק איך לרוב מדובר בחומר. במשפחה הוא בן בכור נכד בכור ומאוד נערץ תמיד כולם רוצים להיות איתו לטייל איתו וכו' אך ברור לי עדין כי מעמדו בחברה לא כפי שהיה רוצה לרוב הוא מתקשר להזמין חברים ולעיתים ניראה נואש בניסיונות לקדם את עצמו, אני לא יודעת איך להתמודד עם מצבים בהם הוא ממש נפגע כשמישהו מבטיח לו להיפגש איתו אחה"צ ואז הולך לאחר (גם אני הייתי נפגעת מזה) איך אחזק אותו איך העלה את ביטחונו העצמי כך שיגיע לקבוצת השווים ויבין כי גם לו יש מה להציע וכך ישדר. מצטערת על ההצפה ממש שיקוף של מה שאני חווה. תודה מראש

יש לי בן בן 3.8 שמח ושובב-מאוד חם וחברותי.
בחודש וחצי האחרון-פעם אחת כשהתארחנו אצל חבר מהגן ובפעם השנייה כשהתארחה אצלנו חברה מהגן, הוא הציע להוריד בגדים ולהדביק מדבקות על האיברים האינטימיים...
פעם אחת-שזו הייתה הפעם הראשונה-הם ישמו את זה ושתי האמהות-ישבנו בחדר השני אך כשנכנסו לחדר לבדוק מה קורה איתם---היינו מופתעות מאוד. בפעם השניה רק שמעתי אותם מדברים על זה אך מבט אחד הספיק -דיברתי איתו על הענין לאחר הפעם הראשונה אך שבוע לאחר מכן זה קרה שוב.
אני מתארת לעצמי שזה די נורמלי בגילו-לגלות את הגוף שלו את הגוף של האחר-המיניות וכו"
בנוסף-היה מקרה שבו הוא התארח אצל חברה מהגן והיא התפשטה והציעה שיכבו את האורות, יסגרו את הדלת וילכו לישון יחד.
לאחר שיחה על האיברים האינטימיים שלנו ועל זה שנשארים לבושים (ואגב-בביתנו שומרים על הפרטיות כשנכנסים לשירותים ולאמבטיה וגם הוא רוצה פרטיות כשהוא נכנס לשירותים).
קרו 2 מקרים נוספים-1. לפני שלושה ימים חבר התארח אצלו אחה"צ והוריד את בגדי פלג הגוף התחתון (טען שבני אמר לו להוריד). ואתמול בגן-דווח לי ע"י הגננת כי בני שיחק עם חברה בחצר וביקש ממנה להוריד מכנסיים ותחתונים או שהראה לה את איבר מינו-(לא ברור מהילדה)אך היא לקחה זאת קשה מאד ומהרגע שהגיעה הביתה לא יצאה ממיטתה...
מה עליי לעשות? הגננת אמרה כי זו התנהגות נורמלית לגילם וכי היו מקרים דומים אצל ילדים אחרים לאחרונה-היא קיימה שיחה עם הילדים הבוקר ובני טען כי רק רצה לשחק איתה וציחקק..
איך עליי להבהיר את הענין? כיצד להסביר לו בצורה טובה יותר? אני לא כועסת או חלילה מענישה אך אולי אני לא תקיפה מספיק?האם לפנות אל הוריי הילדה? הוא מאוד מאוד דומיננטי בגן וכל הילדים רוצים בחברתו-אני חוששת שהתנהגות זו תוביל להרחקת ההורים האחרים מחברתו?
מה נכון לעשות?

שלום,
ביתי בת השנתיים, החלה לכסוס לפני כחודשיים את ציפורנייה.
היא מעולם לא לקחה מוצץ, אף פעם לא הכניסה דברים לפה, כפי שמרבית התינוקות עושים כשלב בהתפתחותם ולא ברור לנו מה מקור ההרגל החדש שהיא אימצה לעצמה.
ניראה שהיא מאוד נהינת מהעניין ואפילו מעוניינת להכפיל הנאה זו ע"י נסיונות (כושלים יש לציין) של כסיסת הציפורניים גם ברגליים.
אף אחד מבני הבית אינו כוסס ציפורניים ואנו מאוד מוטרדים מכל הנושא.
האם תוכלי לתת לנו כיוון כיצד להתמודד עם הבעיה? שמעתי על תכשיר מר שניתן למרוח על הציפורניים, האם מותר להשתמש בו גם בתינוקות?
Please help!!!
תודה, סטפני

ביתי בת השנה היתה מקסימה עד לפני שלושה חודשים לא הרגשתי בכלל שיש תינוקת בבית מלפני שלושה חושים הילדה הפכה פשוט לסיוט היא תלותית בי מאוד לא מוכנה להישאר עם אף אחד מבני המשפחה היא כל היום רק זוכלת ובוכה בכי צרכות ורודפת אחרי כל הזמן בבכי היסטרי היא רוצה להיות כל הזמן בידים יש לציין שנתתי לה לבכות וזה נהיה ממש חמור מרגע לרגע עד שהיא נחנקת מהבכי החיים שלי הפכו סיוט אין לי יום ואין לי לילה כי כל יום ב - 11 בלילה היא מתעוררת וצורחת עד שאני לוקחת אותה למיטה לידי לפני שבוע רשנתי אותה לגן ודם שם היא כל הזמן בוכה הייתי אצל רופא והכל תקין אצלה מה אני עושה היא פשוט לא נותנת לי לחיותכלום לא מעניין אותה חוץ ממני נתתי לה המון גרוים למשחק זה מעסיק אןתה מספר דקות ושוב היא רודפת אחרי אנא עזרי לי

שלום רב,
בתי בת 4. לומדת בגן עירוני - גן זורם. לבתי היתה הסתגלות קשה לגן (בכתה המון בחודשיים הראשונים, קשה היתה לה הפרידה ממני וכו'). הגננת מדווחת כי בתי חכמה מאוד ובוגרת, בעלת אוצר מילים עשיר לגילה, אינטיליגנטית מאוד, יכולות גבוהות בחשבון, מציירת בהתאם לבני גילה. כמו כן, טוענת כי הילדה היא ילדה פסיבית ועצורה. היא נוטה להיצמד לחברה או שתיים במהלך כל היום ולעשות כל מה שהן עושות, הולכת אחריהן לכל מקום ומחכה להן אפילו בשירותים. היא לא יוזמת דבר וחייבת הכוונה שלה ושל הסייעת (את כל הפעולות היא עושה בהצלחה). הגננת הפגישה אותי עם פסיכולוגית הגן וזו לא מצאה סיבה להפנותה לטיפול מקצועי, הפסיכולוגית טענה כי תמיד טוב ללכת לטיפול משפחתי (לא עשינו זאת כי לא השתכנענו שזה נחוץ ואין לנו גם אפשרות כלכלית לכך). עוד יעצה הגננת לרשום את הילדה לתראפיה באומנות או משהו דומה ....
מה דעתך ? האם יש לך רעיונות נוספים ?
תודה מראש,
אמא של רומי.

אני אמא לילדה בת שנה ו-5 חודשים
בעייתי היא- ביתי עדיין ישנה בחדרנו ז"א מיטתה נמצאת עדיין בחדרנו אך היא מסרבת בכל תוקף לישון בה ,הסירוב מתבטא בצווחות איימים ובכי ללא הפסקה כאשר אני או בעלי מנסים להעביר אותה למיטתה
בעלי טוען שמהתחלה הרגלתי אותה לישון איתנו במיטה דבר שלא הייתי צריכה לעשות (היום אני יודעת שזו היתה טעות גדולה) והיום היא פשוט לא מוכנה לישון בה,לעיתים היא נרדמת במיטתנו ואז אנחנו מצליחים להעביר אותה למיטתה אבל אחרי מספר דקות היא מתעוררת ואם אנחנו לא מסכימים לקחת אותה למיטתנו אז מתחיל סיפור שלם של בכי וצווחות ולנו אין כוחות להתמודד עם זה בלילה כי אנחנו כ"כ עיפים אז בלית ברירה אנחנו לוקחים אותה אלינו רק בשביל שיהיה שקט בבית(לפעמים לא נעים לנו מהשכנים אז אנחנו סוגרים את החלונות),בנוסף המוצץ נופל לה בלילה או שהיא זורקת אותו והיא התרגלה שאנחנו מחזירים לה אותו כך שהיום אם נופל לה המוצץ אז היא מתחילה לבכות עד שאנחנו מחזירים לה אותו ליד או לפה
החיחה הפך להיות בלתי נסבל אני ובעלי הגענו לרמות גבוהות של עיפות וכמו כן גם תפקדנו במהלך היום לקוי בגלל חוסר בשינה
אנחנו מעונינים לדעת מה לעשות כדי להרגיל אותה לישון לילה שלם ובמיטה שלה כדי לחזור למסלול חיים תקין ונורמלי (זוגי ומשפחתי)

הי,
בני הבכור בן 4 .
מגיל 2 הוא מתעורר כמה פעמים בלילה - פיפי, לשתות וכמובן בשעה 4 בבוקר הוא חייב לעבור אליי למיטה.
אני מחזירה אותו, ולאחר 10 דקות הוא חוזר אליי חזרה.
זה נורא מפריע לי ולבעלי גם מבחינת הזוגיות וגם מבחינת זה שהוא בועט בנו יושן לרוחב וכו.
אני מדברת איתו המון קנינו לו מיטה חדשה "של גדולים" אבל זה לא עוזר.
לפעמים הוא גם קם בבכי באמצע הלילה.
מה עושים?
הבן שלי הקטן בן 2.3 והוא לא עובר אלינו... למה הגדול כן? וכיצד ניתן למנוע זאת?
האם זה נובע מפחדים מסוימים? האם זה קשור לחוסר ביטחון עצמי?
מורן

שלום,
יש לי ילדה בת שנה ועשרה חודשים, מוצצת אצבע, ללא מוצץ או חפץ מעבר. היא נרדמת רק כיושבים לידה ומלטפים לה את היד מזה זמן רב. תהליך ההרדמות בד"כ קצר וללא בעיות, בייחוד כאשר אני המרדימה ופחות כשבעלי. הבעיה היא שהיא מתעוררת באמצע הלילה מספר פעמים, קוראת לנו (אם אנחנו לא באים היא מגיעה אלינו) ונרדמת בעזרת היד שלנו אך התהליך הרבה יותר ארוך ומייגע. לעיתים היא מתעוררת כל כמה דקות ושוב בוכה וקוראת לנו, לעיתים היא מלטפת את ידנו במשך זמן רב, לי נראה שהיא כבר ישנה אך ברגע שאני מזיזה את ידי היא מתעוררת וכך אנו עוברים לילות שלמים ללא שינה. לאור זאת, היתה תקופה שהיא ישנה איתנו, אנחנו ישנו יותר טוב והיא פחות התעוררה. החלטנו שזה לא סידור טוב ושינינו אסטרטגיה. נשכבנו לידה, בחדרה כאשר היא קראה לנו. בעצם אפשר לומר שישנו לצידה מרבית הלילה. זה נמשך כחודשיים. לפני מספר ימים שמנו כסא ליד מיטתה וישבנו לידה תוך ליטוף ידה כשהיא התעוררה וקראה לנו, בנתיים ללא שיפור. מדוע היא מתעוררת כ"כ הרבה באמצע הלילה ואיך עוזרים לה הרדים את עצמה ללא עזרתנו? מתי נוכל לישון בשקט לילה שלם?
אני רוצה לציין שמדובר בילדה מאוד חמה ומתרפקת. הצורך שלה בליטוף קורה גם בנסיעה במכונית, דבר שהיינו שמחים גם ממנו להפטר במיוחד שפה מדובר גם בסיכון כשאני נוהגת עם יד אחת ויד אחת מאחור אצלה.
דבר נוסף חשוב הוא שלפני כחודש נולד לה אח, אך כל ההתנהגות הזו היא ישנה ואני לא חשה בשום שינוי התנהגותי מבחינה זו אצלה.
אשמח לפתרונות
תודה
דנה

שלום , יש לי אח בן 10 שנמצא במוסד "בני ברית ", הוא נמצא שם כבר 3 שנים , אני רוצה לציין שהוא בא ממשפחה אוהבת ותומכת , יש לו בעיה רגשית חמורה עקב מות אבי שהוא היה בן חצי שנה , הוא גדל לתוך הכאב של המשפחה וכתוצאה מזו הוא מתנהג בצורה שהוא מתנהג , הוא סובל מהתקפי כעס וזה מתבטא שהוא מקלל צועק , אך יחד עם זאת הוא ילד אינטיליגנטי , עצמאי לחלוטין ומסודר ( לפי מה שראיתי במוסד הוא הכי "נורמלי "שם } . עברו שלוש שנים ואני חושבת שיש שיפור משמעותי , אנחנו רוצים שהוא יחזור הביתה וילמד במסגרת אחרת , והעובדת סוציאלית אמרה לנו שהם אינם ממליצים להוציא את הילד משם , הילד מאוכזב ומתוסכל כי הוא חשב שהוא יוצא סוף השנה הזאת , הוא בוכה וכועס נורא על אימי הוא מרגיש שהיא איכזבה אותו . אשמח מאוד אם תעני לי , ואם הינך מכירה את המוסד בני ברית אשמח לשמוע עליו ממקור אובייקטיבי .
לעזרתך הדחופה אודה !!!!
נ.ב אולי גם תייעצי לי מה לעשות בהמשך הדרך . תודה .