פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

ביתי בת שנה ושמונה חודשים. לפני כחצי שנה אהבה מאד להקשיב לסיפורים שונים והייתה די מרוכזת במשך כל הסיפור. כיום היא מעדיפה לדפדף בספר בעצמה כבר מהעמוד הראשון ולא כ"כ מעונייינת בהקראה.
האם זה נורמלי לגילה?
איך ניתן לגרום לה להתעניין יותר?
האם סיפור לפני השינה הוא דבר מומלץ?

שלום,
בני בן 10 ויש לו ADHD. הוא מטופל בריטלין. בזמן האחרון הוא מרבה לשקר לנו עוד ועוד, גם לאחר שאנו מוכיחים אותו והוא מודה ומצטער. בנוסף לזה, מדי פעם הוא לוקח מאיתנו כספים ללא ידיעתנו וגם מהקופה שלו מבזבז סכומים גדולים על ממתקים. אני יודעת שזה מהצורך למצוא חן חברתית. קשה לנו מאוד להתמודד עם שפע הארועים ואנחנו מרגישים שכל סנקציה או שיחה אינן עוזרות, וגם ליטופים וזמן איכות. השקרים סובבים בעיקר סביב מקום הימצאו. כלומר הוא לא מספר שהלך לחבר זה או אחר ואח"כ מספר דברים אחרים, מאחר במספר שעות ומספר דברים שלא היו וכו'. אני מבקשת לקבל עצה או הארה שתסייע לנו להתמודד עם התופעה הקשה. ניסינו הרבה דרכים...
תודה.

שלום,

אשמח לקבל עצות, רעיונות ושאר ירקות.

בני בן 3 ו - 4 חודשים. בשנה הבאה הוא עומד לעלות לגן טרום חובה של העירייה,מה שאומר מלבד גילו הבוגר, שאני חייבת להתחיל לגמול אותו מחיתולים החל מחופשת הפסח הקרבה.

הצרה היא שהוא מגלה התנגדות נחרצת. בכל פעם שאני מציעה לו לשבת על הסיר / ישבנון ואפילו רק לרגע ועם בגדים כדי לפחות להרגיש הוא מסרב. ניסתי להסביר לו שהוא עולה לגן חדש ששם כל הילדים בוגרים וכ"ו, לא עזר. ניסיתי לשחד אותו בהפתעות ופרסים - לא עזר. גם על הספרים: "נפתלי וסיר הסירים" ו"טיטולי הטיטול" , ועל הסרט "בלי חיתולים" כבר עברנו וכלום.ניסיתי ללכת איתו לקנות תחתונים שהוא בוחר, גילה התנגדות נחרצת.

Help

שלום
בני בן השלוש וקצת הינו בן יחיד, תמיד היה ילד טוב , חכם ומאוד מפותח שכלית. בחודש האחרון חל שינוי בהתנהגותו בוחן גבולות ללא סוף, לא רוצה להתלבש בבוקר כשאנחנו בלחץ לעבודה, לא רוצה לצחצח שיניים לא רוצה להתקלח בערב וגם לישון זה סיפור לא פשוט, ניסינו הכל לדבר בתקיפות לדבר בסלחנות לפתות אותו בפרסים והפתעות לספור עד 3 ואם לא מגיע אז לוקחים בכוח וכו'. אני מרגישה שאפסו כוחותיי וההתמודדות נעשית קשה מיום ליום אני מאבדת סבלנותי והוא מוציא אותי מדעתי ולאחרונה לא התאפקתי והפלקתי לו מה שגרם לו לצחוק ולהמשיך בשלו. אני כבר לא יודעת מה לעשות. אני מרגישה שאני צריכה ללכת לטיפול ושאולי אני מאבדת סבלנות מהר מדי ואני לא בסדר . איזה סוג של יעוץ אני צריכה? מה אעשה אני אוהבת אותו כ"כ וכל פעם לאחר שאני מתפרצת ומענישה אותו ליבי נחמץ ואני בוכה כל היום בעבודה. יש לציין שבגן הגננת אומרת כי הוא שובב אך מפרשת זאת כגדילה וכסיבה להתבגרותו ובבית עם המשפחה המורחבת דודים ודודות הוא מתנהג נפלא והם אוהבים אותו כ"כ ונהנים בחברתו, יש לי הרגשה שרק כשאני ואביו יחד בסביבה הוא מתנהג כך כשאנחנו אחד על אחד איתו לרוב זה לא קורה. אני ובעלי חיים בשלום בני זוג אוהבים ולא מקרינים לו את הכעסים והמריבות שלעיתים מתגלעות ביננו ומקפידים לעשות זאת ביננו, מבחינתו רואה אותנו רוב הזמן מחייכים ואוהבים.
מה לעשות? איך להתמודד.
תודה

בתי בת 3.5- ילדה מאוד בטוחה בעצמה. היא מוקפת חברים ובגדול היא מנהיגה באופייה וגם בפועל בגן.
הבעיה היא שבזמן האחרון היא לוקחת את הבטחון הזה כמה צעדים קדימה ומתנהגת מאוד מאוד לא יפה לילדים מסויימים. אם הגננת מעבירה אותה מקום בגן והיא יושבת ליד ילד שהיא לא כל כך אוהבת היא מיד צועקת עליו "אני לא אוהבת אותך, לא רוצה להיות חברה שלך" ועוד התנהגויות דומות. התנהגויות שמזכירות את "מלכת הכיתה" בגילאים מאוחרים יותר.
ההתנהגות הזו מאוד לא מקובלת עלי, אנחנו בית נעים מאוד ומאוד רוצים לחנך את בנותינו לאדיבות, לחברות טובה, לטוב לב.
השאלה היא איך למקד אותה בכיוון חברי חיובי יותר?
תודה!

יש לי שני ילדים, בן 8 ובת 4. הם ישנים באותו חדר וגם מאוד אוהבים להתרחץ יחד באמבטיה. האם זה בסדר

שלום רב !
האם זה נכון להגיד לילד שעוד חודש בן 2 שעושה משהו לא טוב ואחרי המעשה דורשים ממנו להגיד סליחה או שעדיף להגיד לו משהו אחר ואיך זה משפיע עליו.
תודה רבה

שלום רב,

יש לי שני ילדים אחד בן שמונה רגיש מאוד (אוהב לבכות על כל שטות) וילדה בת 4 ג'דאית
אנו מגדלים חתול מזה 4 שנים והיום לצערי הרב החתול נפל מהקומה השלישית ומת.
איך אני אמורה להסביר את מה שקרה לילדים ומה באמת אני צריכה לספר להם שהחתול הלך לאיבוד או שהוא באמת מת - בכל מצב אני מתכננת לביא חתול חדש הביתה כי זה חיה שהילדים מאוד אוהבים. אך אני לא יודעת מה לספר להם, אנא עזרו לי.
בתודה מראש
רויטל

שלום, בני בן 6.5 בכיתה א (השארנו אותו שנה נוספת בגן מאחר שרגשית לא היה מוכן לכיתה א).
הייתה קיימת בעיה של תחושה ומגע וטופלנו על ידי מפגשים עם מטפלת (ריפוי ועיסוק), הרגשתי שזה לא תורם הרבה אולם עם הזמן וההתבגרות המצב השתפר.
כיום בכיתה א עדיין רגיש מאוד הדבר מתבטא בבכי מרובה על כל דבר שאינו יכול לקבל( לא מוכן לקבל תשובה שלילית), אני מקבלת הערות מהמורה על התנהגותו בכיתה שלפעמים גובלת באלימות (איפולסיביות).
יחד עם זאת נולדה תופעה חדשה הוא בורח מהכיתה משיעורים שאינם מעניינים אותו - חשוב לציין שהוא נגרר עם עוד ילד נוסף וכמה שאני מנסה להסביר שזבה לא לטובתו זה לא ממש עוזר, היתה לנו שיחה עימו ועם המנהלת וקיבלנו הבטחה - אולם היא לא התקיימה, אני מרגישה חסרת אונים, לא ברור לי מאיפה האומץ כבר בכיתה א לצאת ולא להקשיב למורה.
לפעמים אני מרגישה שהוא כועס על כך שהשארנו אותו עוד שנה בגן אולם הסברנו לו את הסיבה. חשוב לציין שהוא שולט בחומר הנלמד ומעבר (בקבוצת מתקדמים). המצב בבית טוב מאוד לא חסר כלום ומערכת היחסים תקינה לחלוטין יש לו עוד אחות בכיתה ד. אין שוב דבר חריג שעולה על דעתי.
לאחר כל בריחה הוא נענש (לא מחשב לא חברים ) לאחרונה שקלתי להוציא אותו מחוג הכדורגל שזהוא חוג האהוב עליו מאוד אבל משום מה אני מרגישה שזו לא הדרך הנכונה להבהיר ולהעמידו במקום, משתוקקת לעזרה תודה

יש לי בת 6 שמאוד ביישנית. היא הולכת לגן חובה ושם לא מדברת עם גננת, רק מדברת קצת כאשר אחד ההורים נמצא לידה. בשנה שעברה היא הייתה בגן טרום חובה עם אותה גננת וקצת דיברה אבל עכשיו מסרבת לדבר. יש לה חברה אחת בגן שרק איתה היא מדברת. בבית היא מדברת כמובן ואפילו יותר מדי. יש לה גם עוד חברה שאיתה היא גם כן מדברת. היא הולכת לחוגים ושם מדברת אבל מאוד חלש. יש הרגשה כאילו היא מתביישת לדבר. הגננת אומרת שאולי כדאי לפנות לפסיכולוגית כי ביישנות זה בסדר אבל זה מפריע לה. לדוגמה אם איזה שהוא ילד מציק לה בגן אז היא מתביישת ללכת לגננת ולספר ורק מספרת זה דרך חברה שלה. אולי כדאי גם לציין שגם אישתי מאוד ביישנית וגם אני הייתי ביישן כשהייתי ילד. רציתי לשאול אולי יש איזה שהם קבוצות תמיכה לילדים ביישנים או ילדים עם בטחון עצמי נמוך? מה כדאי לעשות במקרה שלנו?

שלום
בני בן שנה וחצי ולפני כשבוע סיימנו איתו תקופה של חודש מחלה (מחלת הנשיקה וסיבוך של דלקת אוזנים) בה הוא עבר סידרה של זריקות ומספר פעמים ניקוזי מוגלה מהאוזנים. במשך כל התקופה הוא בכה מאוד ורק אחרי 3 שבועות התחילה רגיעה. למרות שעד היום הוא נאבק כשמחליפים לו חיתול, מספרים לו את השיער, גוזרים לו ציפורניים וכו,. במהלך הזמן הזה הדרך היחידה שהוא נרגע היה אצלינו המיטה או על הידיים.
היום הוא נכנס לחרדה כשמעבירים אותו למיטה שלו ואפילו אם אני שוכבת לידו בחדר שלו הוא לא מוכן להירדם. התקפי החרדה אורכים כשעתיים שלוש עד שהוא מצליח להירגע ולהירדם אלינו במיטה שנית.
מה ניתן לעשות? איך אני יכולה להוציא אותו מהמיטה שלנו בלא לגרום לו להתקפי החרדה?

תודה
מיכל

שלום רב,

אני פונה אליכן בקשר לביתי בת ה - 6 אשר סובלת מבעיה רגשית. רקע קצר: בגיל שנתיים וחצי נולדו לה אחיות תאומות אשר בשנתיים האחרונות הקנאה כלפיהם מאוד בוטה מבחינתה, היא בוכה כמעט על כל דבר, היא לא מדברת עליהם בגן או בכלל, מתנהגת בתוקפנות ובכעס כל הזמן. בחצי השנה האחרונה מטופלת בשיטת "טיפול באומנות" אך אני מרגישה שהמצב רק מחמיר והטיפול לא עוזר לה. הייתי מעוניינת לקבל הכוונה האם לדעתכן צריך להפנות אותה לטיפול פסיכולוגי? אצל איזה סוג פסיכולוג? או האם משהו אחר כי ברור לי שהילדה צריכה עזרה שאני לא יכולה לתת לה.

אודה על תשובתכן.

בתודה מראש
ליאת

שלום
יש לנו ילד בן 10 תלמיד מצוין (לא שזה מה שהכי חשוב לנו) אבל:
הוא ילד שלא מרוצה ,מקטר על כל דבר שמוטל עליו,שונא בית ספר,חייב להראות בכל מצב כשהוא לא מרוצה ע"י הורדת הראש והליכה איטית (מין ריטואל התנהגותי קבוע)
ניסינו ע"י הערות "מה הפרצוף הזה ?" או כל מיני שלא צלחו ,כל יום הוא חייב להגיד לנו אם היה לו יום כיף או לא ולי האבא זה נמאס שהילד מנגן לי על המצפון כמה טוב לו או לא ,אני מרגיש שלפעמים בא לי לא להגיב אליו עד שיפסיק את ה"תעללות" הזו !!!!!!
רשמנו אותו לחוג חשבנו שישתפר משהו אבל שום שינוי .
האם ישנם טיפים שנוכל להשתמש ?
האם יכול להיות שהילד צריך טיפול מקצועי ?
תודה מראש

שלום רב,

אני אמא לשלושה ילדים מקסימים, ילדה בת 4.5,ילד בן3,ותינוקת בת 3 חודשים,הבעיה שלי היא עם ילדי בן ה3 עד לא מזמן הוא היה מרכז העניינים,ולאחר הולדת הבת הקטנה הכל היה מסדר עד לאחרונה הוא התחיל להפגין ביטחון מופרז,כול דבר אצלו זה לא רוצה והוא לא מוכן להקשיב לא חולק בדברים שלו,ולאחרונה הוא התחיל להכניס ידיים לצלחות האוכל של אחרים,אלו דברים שלא היו מעולם,מה לעשות אך להשיב לו את הרוגע שלו,ואנחנו הורים שמחבקים מנשקים מטיילים עם הילדים
ומציבים גבולות,מה עוד אפשר לעשות????

בוקר טוב, בני היקר בן 4.5, עושה עדיין קקי בטיטול, מטיל מימיו בשירותים.
יש לו יציאות לרוב קשות, הוא ממש מתאמץ לעשות את הקקי, ולא מוכן לעשות בשירותים, על אף הפניות בכל דרך שהיא לעשות בשירותים. חשוב לציין, כי הכל נעשה לא בלחץ, אני לא מתנה תנאים...אני מציעה לו במקביל. אך שוב הוא נענה בשלילה.
ראוי לציין, כי בזמן עשיית צרכיו הוא נכנס לחדר משחקים סוגר את הדלת מתרכז במשחק כלשהו..ובסיום קורא לי שאנקה לו.
אני מאוד רוצה לגמול אותו...איך לעשות זאת?
תודה
מיכאלה