פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

הי נדיה,

האם שאלת אותה לסיבה לנגיעות? אולי משהו פיסי מפריע לה? אם לא מדובר במשהו כזה ייתכן ומדובר בטיקים/התנהגות אובססיבית כפייתית (OCD) ובמקרה כזה מומלץ לפנות לפסיכיאטר או פסיכולוג ילדים.

הי מ',

הקושי מאוד מובן אך יחד עם זאת עדיף לבנך קשר עם אביו. נזק רב יותר עלול להיווצר מנתק.

הי בר,

אכן כך מקובל. גם הפסיכולוגית לא נותנת פרטים מדוייקים לגבי מה שקרה בפגישות, היא יכולה לספר על רוח הדברים, על הנושאים שמעסיקים את בנך ועוד.

להערכתי ניתן להתחיל בייעוץ הורים בלבד. פעמים רבות הדרכת הורים יכולה להוביל לשינוי משמעותי וזאת מבלי להכניס את הילד לתהליך טיפולי.

הי לילי,

כיצד ביתך מגיבה להבעת הרגשות והאהבה? בעיקרון המגע והתקשורת צריכים להיות מותאמים לילד. במידה וזה נעים לה אפשר להמשיך אך אם את שמה לב להסתייגות מצידה כדאי להפחית את העוצמה של הבעת הרגשות.

שלום,לשאלך זה נעים לה מאוד ואני מקבלת מימנה פידבקים של אהבה (גם במיליח וגם בחיבוקים ונשיקות)לאחרונה היא קצת דבוקה אלי(יש קשר?). השאלה אם זה לא עושה אותה קצת ניזקקת וחלשה ורגישה .מעבר לכך אן לי בעיה להביע את אהבתח אליה ולקבל חזרה ניראה שהיא אוהבת את זה וגם אני. תודה

הי גליה,

ממה שאת מספרת, ביתך כיום מקשרת בין כאב בטן ותחושה שאינך נמצאת שם איתה לבין הגן. כדאי להדגיש עבורה את המצבים בהם היא בגן וזה לא קורה. לשם כך עליה ללכת לגן ולא להימנע מכך ולבקש מהצוות שלאחר כמה שעות יזכירו לה בשמחה שהנה היא בגן והיא מרגישה טוב. גם את, לאחר הגן אמרי לה שהיא הייתה בגן ולא כאבה לה הבטן - זאת אומרת שלרוב היא דווקא מרגישה טוב מאוד בגן.

הי רעות,

זו לא נשמעת כמו התנהגות נורמטיבית ואני ממליצה לפנות להתייעצות פרטית בנושא.

הי תמי,

זהו מקרה מאוד קשה וטראומטי ואני ממליצה לפנות כמה שיותר מהר לפסיכולוג ילדים, רצוי כזה המתמחה בטראומה.

נשמע שבנך חושש מלהיות במרכז העניינים ובעיקר חושש מלהיכשל בפני אחרים. אפשר לדבר עם הגננת על כך ולמצוא דרכים בהן בנך לא יימנע לגמרי מהפעילות אך כן יהיה אפשר להקל עליו. למשל: שבהכנה למסיבה ובמסיבה עצמה אשת צוות תהיה יחד איתו ותעודד אותו, שיכין פלקט על עצמו ומשהו כתוב שהוא יעמוד והגננת תקריא, שתיתן לכם את הסיפור שהיא הולכת לשאול עליו במפגש מבעוד מועד שיוכל להתכונן וכו'.

הי אור-לי,

האם בנך מתבטא כך בפעם הראשונה או שהוא אמר זאת כבר בעבר? אם זו הפעם הראשונה, ייתכן שכך הוא ביטא את הקושי והסבל שנגרמו לו בגלל כאב האוזניים. את יכולה לומר לו שאת מבינה שכ"כ כואב לו ושהוא סובל מאוד. אם הוא התבטא כך בעבר בהקשרים נוספים כתבי לי כדי שאוכל לייעץ לך.

אולי אמר מזמן משפט דומה לפני שנה ..הוא בעל ביטחון עצמי מאוד נמוך ואני רוצה לעזור לו .. מידי פעם רוצה להחליף את שמו ובנושא בחירת חברים בכיתה הוא בוחר חברים בעייתיים שלא מתאימים ורק בגלל שקל לו לברוח ולהתחבר עם כאלה .

אור-לי יקרה,
כאמא עם מצב דומה מאוד בבית אני כ"כ מזדהה ומבינה לליבך..
גם לבן שלי (היום בן 11) היה מאוד קשה מבחינה חברתית, עקב חוסר ביטחון נמוך פנה והתחבר עם ילדים מאוד בעייתים שהשפיעו עליו לרעה.. החלטתי שאין מנוס וחייבת לקחת אותו לטיפול פסיכולוגי שיעזרו לו בבעיית הביטחון והתקשורת עם החברה. אני לא יודעת אם מותר לתת פה המלצות מניסיון אישי אבל אני גם יודעת כמה הנושא רגיש והחיפוש אחר מטפל טוב מתיש.. יכולה מניסיון אישי בלבד להמליץ על המטפלת המדהימה שמצאנו עבורו שמה מיכל אופיר. פסיכולוגית מצויינת שקידמה ועזרה לבני המון!
מקווה שעזרתי לך קצת.. בהצלחה.

הי לילי,

בגיל של ביתך איני חושבת שיש מקום לחשוש מחוסר מקובלות. קבוצה של הורים יכולה להיות פורום נחמד בו נוצרים קשרים בין המבוגרים ומאפשר קשרים בין הילדים. אם את הולכת למפגשים האלה מידי פעם זה יכול להספיק. לגבי ביתך, יכול להיות נחמד עבורה אם תפגישי אותה מידי פעם עם חבר/ה או שניים - זאת אפשר לעשות באופן יזום עם הורים אחרים.

הי אור,

כדאי לומר לביתך, לפני תחילת הכנת שיעורי הבית שאת הולכת עכשיו לעבור איתה על הדברים ולהגיד לה כל הכבוד על מה שהצליחה ולתקן אותה על טעויותיה. כדאי לומר שבטוח יהיו טעויות כי אין ילד שעושה שיעורי בית בלי טעויות. כמו כן, כדאי לספר על עצמך כילדה, שאת זוכרת שהיו לך דברים שהתקשית בהם ולא הצלחת בשיעורי הבית. בזמן הכנת שיעורי הבית כדאי לאזן בין מחמאות לבין תיקונים. אם יש תחום שהוא מתקשה בו במיוחד אפשר לעודד על החשיבה, על הניסיון, על המאמץ.

הי איילת,

אוננות ללא הפסקה יכולה להעיד על מתח רב בו שרוי בנך. במידה ובנך אינו משתף אני ממליצה לפנות לאיש מקצוע להדרכת הורים ובמידת הצורך אף לטיפול.

הי שרית,

אין תשובה אחת לשאלה איזו תגובה צריכה להיות לעניין. יחד עם זאת אני יכולה להציע לך דרך פעולה בה אני הייתי נוקטת. יש לי הרגשה שלא כדאי להשאיר את הטלפון בידיו, כיוון שהוא נרכש בכסף שלקח מאחיותיו. אני מציעה לקחת את הפלאפון, שיהיה אצלכם ומבלי שתהיה לו גישה אליו. לאחר מכן, אפשר להציע לו להרוויח את הסכום שהיה חסר לו בדרך מקובלת והולמת - למשל תוכלו להחליט על כך שבכל פעם ש"יעבוד" בבית בעשיית מטלה כלשהי ירוויח סכום מסויים של כסף עד שיצליח להשיג את כל הסכום שלקח מאחיותיו. את הכסף הזה כדאי שתחזירו אתם להורים לאחיות. בנוסף, אני מציעה להתנות את קבלת הטלפון גם בעשיית מעשה של תיקון כלפי אחיותיו - למשל להכין להן ברכה, יצירה, דיסק עם שירים שאוהבות וכ'ו. תוכלו להציע להכין זאת יחד איתו. זאת על מנת להעביר מסר שנעשתה פגיעה וצריך לעשות מעשה על מנת לשקם ולתקן.

פשוט החזרנו את הטלפון לחנות והחזרנו את הכספים לבעליהם החוקיים
בנוסף שוחחנו על זה בבית .
וכמובן שבאותו יום הוא גם הלך לישון מוקדם ללא טנלוגיה בכלל וכו...

האם זה קשור , לדעתך , לגירושין שקרו לפני קרוב לשנה ?

התגובה נשמעת לי הולמת. ייתכן וזה קשור לגירושין, במידה וההתנהגות החלה בסמוך להם. עם זאת, ייתכנו סיבות שונות להתנהגות כזו.