פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום , אני אמא לילד בן 3.5 ולאחרונה אני נתקלת במצבים שבהם הוא נבהל להיות בסביבת קהל רב.
הוא נלחץ כאשר הוא רואה הרבה אנשים באיזור אחד, יכול להיות בבריכה, בגן שעשועים, בהפנינג בבית של חברים ובכל מקום בילוי אחר. עד כדי כך שהוא מעדיף לא לצאת מהבית בכל סיטואציה הוא אומר״ לא רוצה ללכת יש שם ילדים״ גם כשהוא נכנס למקום שיש בו מוזיקה חזקה הוא נלחץ ומתחיל לבכות ודורש ללכת לבית או שהוא אומר שהוא רעב, עיייף העיקר לא להיות נוכח באותו מקום, אני ממש מוטרדת מהמצב.
אשמח לקבל יעוץ איך להתמודד

שלום, בני עוד חודש בין 6. הוא מאונן רק במיטה שלו לפני השינה, החל בגיל שלוש והסברתי שזה משהו שהוא עושה לבד בפרטיות שלו. יש לו התעסקות כל הזמן בטוסיק שלו ושל אחרים, ניסיון לגעת ... אני מסבירה שוב ושוב שזה האיברים הפרטיים שלו ואסור לגעת באחרים. היום בערב אמר לי ״ זה כיף להתחתן כי אז מביאים ילדים ואפשר לגעת להם באיברים הפרטיים״ וכשהערתי שאסור לגעת או שיגעו לך הוא אמר ״ רק אם אני מסכים״ . האם זה בגבול הנורמלי?! (יש לו אח ואחות קטנים והוא רואה שאני מחליפה להם ומקלחת אותם)

שלום
ילד רביעי בן שנתיים אחד מתאומים כל היום רק מרביץ בלי שום סיבה \ צובט , לא מקשיב, עושה דווקא וצועק ובוכה כשלא מקבל מה שרוצה
בכוונה רשמתי שהוא ילד רביעי ( אני לא אמא היסטרית ) אבל הוא מתיש אותי ממש .
יש לו אוצר מילים של כ100 מילים אבל גם הדיבור שלו לא לגמרי מובן ( לא יודע להגות אותיות ת ,ד,ל,ש,ר) מדבר לפעמים גם ג'יבריש .
אומר משפט של 2 מילים - אבא קח / מי זה /בוא רגע/עוד פעם/את זה.
הוא ממש מצליח להתיש ולעצבן . לא מקשיב / "עושה דווקא" מרביץ וצובט בלי שום סיבה .גם אותנו וגם את בני גילו . אנו כועסים , שמים בצד ( ממש נראה שלא עוזר כי הוא בוכה וקם אחרי 2 שניו ואנחנו ממשיכים) בעיקר אנחנו מותשים .... לא יודעים מה לעשות ... הוא צועק הרבה בוכה המון. מה אפשר לעשות ? איך להתמודד? מנסים לשבח אותו על דברים חיובים אבל לרוב אלו דברים של דווקא ..

אהלן

בני בן 4 עד היום היה בגנים פרטיים לא באזור מגוריי שבחרתי בקפידה ושהתאימו לתפיסת עולמי בנוגע לחינוך.
השנה ההתלבטות היא כה קשה בגן שהיה לא נשארת קבוצת בוגרים וכרגע רשום לגן באזור מגורינו. אני חוששת מהמעבר לגן עייריה אין לו שם שום חבר שהוא מכיר וממה שהצלחתי לשמוע על הגננת אני לא שלמה עם התפיסה שלה , שהיא דידקטית ונוקשה
אני מרגישה כאילו שבאיזשהו מקום נלקחת מעט הילדות של הילד בגנים האלו . אנחנו אוהבים לא להגביל את החשיבה הגמישה פחות חשובה לנו דידקטיקה בגיל הזה תחרות והשגיות, אלא פיתוח הביטחון הנפש והחשיבה הגמישה של ילדנו. אני חוששת שמא ילדי שהוא מאוד שמח וחווה את הילדות בצורה נהדרת יפגע בגן. האם עדיף עוד שנה בגן במסגרת פרטית גם אם כל שנה יש חלופה של מסגרת ? כמובן שההיבט הכלכלי הוא גורם מכריע אך לא נסכים שיהיה במקום שלא טוב לו
האם כדאי לנסות את הגן באזור מגורינו ואם לא יהיה טוב להוציא? תודה רבה סליחה על המגילה

שלום רב,

הבן שלי בן 4.5 מאז שהתחיל החופש הגדול פיתח לעצמו הרגל מגונה כל פעם שלא עושים מה שביקש עושה פיפי על הרצפה בהפגנתיות בטור מחאה.
מה לעשות כדי להרוג את ההרגל המגונה הזה פעם אחת ולתמיד אני ממש מתוסכלת מזה .

המון תודה ,

אני אמא לילד בן 6 ובת בגיל שנה ו8, לאחרונה הפסקתי לקלח את שניהם ביחד כי ראיתי שהבן נוטה לבחון את איבר מינה של הקטנה, גם כאשר מחליפים לה חיתול הוא נכנס לחדר בשביל להסתכל, ואני אומרת לו שיצא. לאחרונה הוא נתפס על חם על ידי חמותי שהוא מציץ בחור המנעול כמבוגרים נכנסים לשירותים, או לחדר ההורים כשהדלת סגורה ואנחנו עדיין ישנים.
מבחינת הרקע- הבן שלי הוא מזוגיות קודמת, אך נפרדתי מאביו כחודש לאחר הלידה כך שהבן גדל להורים פרודים, ורק מאז שהתחתנתי לפני 3ץ5 שנים הוא קיבל משפחה מלאה.
אביו כאשר היה לוקח אותו לשישי שבת היה ישן איתו באותה המיטה כי לא דאג לילד לחדר או מיטה משלו. האם זה השפיע על ההתנהגות של הילד עכשיו והרצון להציץ למבוגרים בשירותים?

שלום
ביתי בת 16 נמצאה מספר פעמים שלקחה ממני מאות שקלים מארנק
כולל את כרטיס האשראי ללא רשות לצורך ביזבוזים שונים ( גלידות \ מוניות )

מספר פעמים תפסנו את הכרטיס אצלה והיא לא הכחישה

מה עושים ???

שלום אני חיילת
ומאוד מתעניינת בנושאים שקשורים ליעוץ והכוונה
ופסיכולוגיה

רציתי לדעת האם יש לימודים רק של פסיכולוגיה לילדים ?
או יעוץ לילדים ( לא יועצת בית ספר )
אלא ממש כמו פסיכולוגית עם קליניקה

תודה רבה

שלום.בתי בת השנה ו8 בשנה האחרונה נמצאת בגן פרטי ממנו עד לפני 3 חודשים היינו מרוצים עד הרגע בו העבירו את הילדה מהתינוקיה לשכבה הבוגרת יותר.מאז הילדה מאוד מתקשה בגן ולא מוכנה להשתלב וכל הזמן בורחת לתינוקיה ועדיין מחוברת רק לסייעות של התינוקיה.התייעצתי עם הגננת והיא טוענת ששנה הבאה היא לא תיתן לה להתקרב לתינוקיה ותשלב אותה בבוגרים באופן טוטאלי אבל שהשנה היא עדיין לא מוכנה נפשית למרות הניסיונות הרבים. זו ילדה שצריכה דמות "עוגן" שתתן לה בטחון ואז היא פורחת,בבוגרים היא לא מצאה דמות כזו וממש מפחיד אותי שגם שנה הבאה היא לא תמצא(אותו צוות נשאר)האם לאור העובדה שלא הצליחו לשלב אותה עדיף להעביר אותה לגן אחר שנה הבאה?בכל זאת הם לא הצליחו 3 חודשים והילדה פשוט סובלת כי היא רואה את הסייעות של התינוקיה כל היום ורק אליהן היא מחוברת.בבית היא גם כזאת וצריכה המון יחס עד שנותנת אמון במישהו בסביבתה ואז פורחת ומשתחררת. תודה מראש

בני האמצעי הוא ילד מקסים, רגיש, מופנם ועדין. הוא מגמגם מאז גיל 3 כאשר היו תקופות שהגמגום כמעט לא הורגש והיו תקופות, כולל היום, שהגמגום מאוד כבד. הוא היה ברכיבה טיפולית במשך שנתיים מגיל חמש עד שבע. זה עזר בעיקר בשנה הראשונה. אחר כך הוא נכנס לכיתה א ושוב הייתה רגרסיה נוראית. בכיתה ב' טופל על ידי קלינאית תקשורת המתמחה בגמגום שבעצם נתנה גם טיפול רגשי והטיפול היה טוב מאוד אך גם הוא הסתיים כעבור מספר חודשים כשהמטפלת עזבה את הקליניקה וגם טענה שהטיפול די מוצה. אחר כך שוב הייתה רגרסיה.
מדובר בילד עם דימוי עצמי מאוד נמוך. הוא רואה עצמו כמכוער ׁ(למרות שהוא יפיפה), מוטרד מאוד מהעובדה שהוא נמוך ומתקשה לקבל הערות של חברים בנושא. הוא מפחד להשתתף בכיתה, לא יוזם מפגשים עם חברים ובאופן כללי מאוד מפחד משינויים וממצבים לא מוכרים.
חשוב לציין שהוא אהוב על חבריו ועל מוריו. ילדים מנסים להתקרב אליו והוא לא כל כך מעוניין. מפחד ללכת לימי הולדת ומפגשים כיתתיים, למרות שכשהולך בסופו של דבר כיף לו והוא נהנה.
אני כל כך רוצה לעזור לו ולא יודעת איך. הוא ילד מדהים עם איכויות נדירות של אינטליגנציה רגשית, חם ואוהב, מחבק ומנשק, אבל אני מרגישה שהוא זועק לעזרה. מתלבטת בין פסיכו-דרמה לבין פסיכולוג. אשמח לקבל עצה בנושא.
תודה רבה

שלום רב, מקווה שזה המקום לשאול את שאלתי. קצת ארוך.
בננו בן שנה ו5 חודשים, מחובר ואוהב מאוד את אבא :)
בעיה קטנה.. האבא עובד בלילות...
לפני כחודש האבא היה בחופש ארוך של 3 שבועות בו הם בילו יחדיו כמעט כל הזמן.
בתקופה הזו הילד נקשר אליו מאוד. (הוא היה קשור אליו לפני וזה הלך והתעצם)
היום האבא יוצא בצהריים לעבודה, שהילד בגן..
וחוזר ב 2, 3 בלילה.
הבעיה גם שהילד קם בבוקר האבא ישן. על מנת לצבור כוחות ליום למחרת.
השבוע הוא חזר לעבוד והילד מגיע הביתה מהגן פותח את הדלת ואומר אבא בציפייה לראות אותו, מתאכזב ומידי פעם אומר אבא בבכי קל עובר הזמן והילד הולך לישון לפעמיים בבכי קל תוך אמירת אבא אבא..
הילד ישן נפלא לילה שלם .. רק שהשבוע הוא קם כמה פעמים באמירת אבא.. וכאשר רואה אותו במיטה ישן הוא בוכה תמרורים שירים אותו האבא ניגש מחבק .. ומניח ואומר לו לחזור לישון אבל הילד לא מוכן הוא רוצה להיות איתו מצביע לו לדלת ורוצה לשחק איתו כאשר האבא אומר לו שעכשיו לילה הוא מתעצבן וזה יכול לקחת לו שעה עד שחוזר לישון.
בבוקר הילד קם ומחבק את האבא והאבא ישן...
כואב לי הלב.. הילד כל כך מתגעגע אליו וזה דופק לו את כל השינה.. הוא קם כמה פעמים בלילה כי הוא הבין שמתישהו הוא יקום ןיראה אותו, הוא הבין שאבא מגיע באמצע הלילה.
אין לי שום רעיון איך לשפר לו את ההרגשה ...
מה עושים ?
אני מאוד מבינה אותו, וממש רואה את האכזבה שהוא חש.. ואני בדר"כ לא כזאת רגשנית :)

יש לי ילד בן 8 טיפס מחוץ לחלון בגובה של קומה 3 הוא הלך על מעקה ביטון אין מרפסת .שאלתי אותו למה עשיתה את זה אין לו תשובות ..מאוד נדבק אלי אוהב לקפוץ כל הזמן .אני לא יודעת זה טבעי איך אני אלמד אותו שזה לא נכון ביני לבין עצמי אני מתה מפחד לא יודעת מה לעשות איתו ....מקווה שתעזרו לי

שלום רב,

בני בן 8. ילד סגור ומופנם שכמעט ואינו מדבר על מה שמרגיש.
בחודש האחרון שמנו לב שהוא דואג כל הזמן לסדר את הבית. את הכריות על הספה, את השטיחים בסלון, את הפלייסמטים על השולחן וכיו"ב ודואג שהכל יהיה ממוקם באופן סימטרי. הוא עושה את זה בעיקר כשאין לו משהו אחר לעשות, ופחות כאשר נמצא עם חברים, או עסוק במשהו אחר.
האם יש סיבה לחשוש מOCD?
האם זה משהו לתמיד? חולף? האם יכול לרמז על מצוקה כלשהי שנמצא בה? האם כדאי לפנות לייעוץ מקצועי?, או להמתין ולעקוב?

אודה לתשובתך,

גלי

הגרוש אובחן כנרקיסיסט. יש לנו שתי ילדות קטנות. מה הן ההשפעות של אב נרקיסיסט שעשויות להיות על הילדות. . הוא עסוק בעצמו ובמלחמה בי. הוא גם מתנהג בצורה מוזרה וכשהבנות איתו הוא מחליף להן בגדים . איך מסבירים לבית המשפט את ההשלכות שעשויות להיות על הילדות עקב התנהגויות מוזרות שלו? מהן השפעות שעלולות להיות עקב אב בעל אישיות נרקסיסיטית ? האם יש חומר קריאה לגבי נושא הנרקיסיזם בהורות?

שלום!
בני בן ה - 6 עולה בשנה הבאה לכיתה א'. עד היום העולם הצטייר בפניו כוורוד וטוב, אבל הגיע הרגע שהוא צריך לדעת מאיזה סכנות החיים יש להיזהר.
השאלה היא איך עושים את זה מבלי לגרום לו לפחד?
לפני כמה חודשים, ניסיתי קצת להסביר לו שאם לדוגמא הולך לאיבוד, כדאי שיפנה לאישה הראשונה שפוגש כדי לנסות לאתר אותי. הוא שאל למה אישה ולא גבר ולא היתה לי תשובה. סגרתי את הנושא בכך שאישה סבלנית יותר. ברור שלא רציתי להפחיד אותו מפני גברים פדופילים.
הפחד הכי גדול שלי זה פדופילים ואני לא מאמינה באף אחד! בבית ספר שלא כמו בגן, השירותים ממוקמים מחוץ לכיתות הלימוד, ובזמן שיעור במידה ויצטרך לשירותים הוא יכול להיות חשוף למנקה שיכול לקלוט אותו ולרוץ אחריו לשירותים, או השומר של הבית ספר ואפילו אחד המורים. אני ממש חרדה מהמצבים האיומים האלו שיכולים לקרות. וזה לא דמיוני, הרי היו מקרים דומים לאלה.
איך אוכל להעביר לו מסר שיזהר מהאנשים האלה מבלי שיפחד מהעולם?!
האם יש צורך לפרט שיש אנשים שעלולים לגרום לו לאי נעימות ולגעת בו? חוץ מגנבים הוא לא חושב שיש משהו יותר מסוכן מזה.
אשמח להכוונה בנושא,
תודה.