פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

הי רונית,

ההרטבה היא בעצם ביטוי של רגרסיה שקשורה ללידת האח. זהו תהליך שקורה לילדים רבים ויש להבינו ולהיות אמפטיים לכך. ביתך בעצם מנסה לשדר שגם היא רוצה להיות תינוקת, כמו אחיה ושקשה לה עם המקום במשפחה שנלקח ממנה. אני מציעה לא להתייחס להרטבה בלילה - לא להעניש או לתת פרסים, חיזוקים וכל דבר אחר. להחליף בבוקר בלי לומר דבר ובלי להראות כעס.

צריך להפחית את החרדה של ביתך ולעשות זאת תוך שאתם מדברים איתה על הקושי שבלידת אחיה. טוב את עושה כשאת מבלה זמן איכות איתה. כדאי לקחת נשימה עמוקה, הרבה סבלנות והבנה לכך שזהו תהליך טבעי שמתרחש ועם הזמן, במידה ולא תעניקו לכך יתר תשומת לב, גם יחלוף.

הי תומר,

איך הקשר שלך עם האמא? כיצד היא מתווכת את הקשר שלך עם הילדה?

אנא השב כדי שאוכל להמשיך ולענות.

קשר מנותק לחלוטין אנו מתקשרים בהודעות , היא אומרת לילדה ללכת לשחק או לטייל איתי.

הקשר עם הילדה תלוי בין השאר גם בקשר שלך עם אימה ובדרך שבה האמא מתווכת את הקשר. אם ישנה אפשרות לשוחח עם האם על כך או אם יש אפשרות לשפר את הקשר עימה זה יכול לעזור. אם לא - הדבר שניתן לעשות הוא פשוט לא לוותר ולא להתייאש ולהמשיך להקפיד על קשר רציף. כמו כן, אתה יכול להתייעץ באופן פרטי עם איש מקצוע כדי להבין את התקשורת שלך עם הילדה והאם ישנם דברים שאתה יכול לעשות על מנת לשפר אותה.

הי מירה,

לדעתי כדאי לשוחח עם האם של החברה, על מנת שתוכל להתייחס לעניין ולטפל בו. לא הייתי ממהרת להרחיק את הבת מהחברה.

חשוב להסביר לביתך שהרצון שלה לעשות כיף עם החברה והסקרנות לגבי הגוף מובנים ולגיטימיים. ולצד זה - שצריך להגן על עצמה. אפשר להסביר שאת הדברים שאפשר לעשות עם הגוף, שמותרים או שאסורים את יודעת ואת תגידי לה אותם כדי להגן עליה. הסבירי שהתערטלות וצילום הגוף הם דברים שלא מתאימים לגילה ותני דוגמה לסכנות שבזה (למשל, התמונות יכולות להגיע לאינטרנט. וכן - שהנפש שלה עדיין לא מתאימה לדברים האלה ולכן זה לא בריא לה).

חשוב לפתוח את השיחה במתן לגיטימציה לרצונות ולסקרנות ולסיים באמירה לגבי מותר ואסור מבחינתך עם מתן הרציונאל לכך.

בהצלחה!

הי אלינה,

אוננות רבה שמגיעה לצד הרטבה בלילות יכולה להעיד על מצוקה נפשית. אני מציעה לבחון את הדברים באופן פרטני אצל איש מקצוע - אני ממליצה על התייעצות עם פסיכיאטר ילדים כיוון שהוא יוכל להתייחס גם להיבטים פיסיולוגיים אם קיימים (בהרטבה) וגם להיבטים נפשיים.

בהמשך להצעתך האם יש לך המלצה לאיש מקצוע רצוי אישה כי הבת שלי פחות מתחברת עם רופאים גברים

הי אלינה, אין אפשרות לקבל בפורום המלצה ספציפית לגבי איש מקצוע.

הי לילי,

חשוב להראות לביתך שאת מתגוננת בעצמך מפני אלימות וכך היא תבין כיצד עליה להתגונן בעצמה כשמישהו אלים כלפיה. ניתן לומר לה שכאשר היא תרביץ לכם אתם לא תרצו להיות לידה ואז תתרחקו. עשו זאת בכל פעם שתרביץ ואפשר לומר באותו הרגע שאתם מתרחקים כי אתם לא מרשים שירביצו לכם.

הי תות,

אין לשאלתך תשובה אחת ברורה. אולם, כדאי באמת להתייחס לשאלת הטיב הטיפול בגן, הנגזרת משאלת האמינות. כלומר, האם ההרגשה שהגננת משקרת נוגע רק למספר הילדים בגן או שלדעתך היא משקרת בעוד תחומים כמו האם הילד אכל מספיק, ישן, האם בכה במהלך היום ועוד.

להרגשתי, אם אינך חושדת בשקרים מסוג זה ואת בוטחת לחלוטין בטיפול בילד, אין מקום להעבירו גן כדי להעבירו שוב לאחר כמה חודשים. אני לא חושבת שמעברים רבים עלולים לפגוע באמון שלו בך, אך הם עלולים ליצור מצב של תקופה ארוכה של הסתגלות ואי חזרה לשגרה שחשובה מאוד לילדים.

תודה על המענה, אשמח להמשך מענה

אז כן, אני בטוחה שחצי ממה שהיא אומרת לא נכון אפילו דברים שטותיים!
למשל בחול המועד של פסח הגן היה פתוח חצי יום, הבן שלי הגיע ל 4 שעות שבהן היא אמרה שהוא עשה קקי פעמיים ואכל מרק ירקות עם בשר
שבפועל פתחתי לו חיתול מפוצץץץ בפיפי (לא הגיוני שב4 שעות היא החליפה פעמיים) וזה לא פעם ראשונה שהיא אומרת את זה! שכאין לה מה להגיד היא ממציאה ובקשר למרק....למזלה הרע הילד שלי פלטני והוא פלט אליי סימילאק כולה 4 שעות היה אצלך איך הספקת לדחוף לו בקבוק???

אז כן, אני בטוחה שהיא דוחפת לו הרבה סימילאק כל פעם שהיא עסוקה או כל פעם שהוא קצת נודניק, אני בטוחה שהיא תוקעת אותם מול הטלויזיה המון! הטלויזיה פתוח כל הזמן ואני בטוחה שהיא דוחפת לו 2-3 עוגיות ביום.
היא לא ממש גננת, היא שומרת על ילדים ונותנת להם לעשות מה שבא להם... טלויזיה עוגיות בקבוקים אז בגלל זה הילד אוהב לבוא לשם- לא רע לו, לא צועקים עליו לא מרביצים לו, נותנים לו עוגיות וחיבוקים
ממש אידיליה בשבילו
בשבילי- סיוט!
אני בטוחה שבימים שלילד קצת קשה להיפרד היא סוגרת את הדלת ונותנת לו עוגיה כי פתאום יש שק מוחלט והיא בדוק לקחה אותו לכיוון המטבח (ואין לי מה לעשות עם זה מה אני אדפוק שוב ואגיד לה אל תביאי לו .. אז היא תעשה את זה אחרי 10 דק שאלך, מה אגיד לה לא אחלפת לו חיתול?)
אבל משהו בתוכי אומר לשרוד את התקופה הזאת, היא לא פוגעת בילד ועוד 4 חודשים הוא יתחיל גן חדש עם חוקים חדשים שילמד להתרגל שאין יותר עוגיות כל פעם שהוא נודניק.. לטלויזיה אני לא דואגת כי אין שם טלויזיה והוא ידע להסתדר כמו שבבית שלי 95% אין טלויזיה רק מוזיקה.

באופן אישי, אני לא אוהבת אותה, אני חושבת שהיא תחחנית שקרנית תוקפנית (בשיחות איתי איתה לא כלפי הילד) אומרת מה שהיא חושבת שאני רוצה לשמוע, דוחפת לילד עוגיות טלויזיה וסימילאק.

אין ספקקק ששם הוא לא ישאר, אני פשוט חושבת שברגע שהוא יכנס לגן אחר, כל הדברים האלה יתנו לשינוי ז"א הם לא דברים אשר פוגעים בילד, נכון?
האם אפשר לשרוד עם המצב הנוכחי את ארבעת החודשים הקרובים?

הי לימור,

באמת סיטואציה מורכבת ולא פשוטה. להערכתי דווקא בנך יוכל להפיק רבות אם בן זוגך לשעבר ימשיך להתראות איתו. כך, תוכלו להסביר לו שהקשר הזוגי ביניכם נגמר אך שהוא עדיין אוהב אותו ורוצה בו. כלומר, כלפי בנך ייתכן מאוד שזהו מעשה נכון.

מאידך, באמת יש את הרגשות שלך שמקשים עליך להישאר בקשר עם בן הזוג לשעבר. בשל כך, ייעוץ פרטני אצל פסיכולוג בהחלט יכול לעזור לך להבין כיצד להתייחס לצרכים של בנך ולצרכים שלך שלא בהכרח עולים בקנה אחד.

היי פז,
פונה אליך שוב לאחר שבוע.
מאותו זמן של הפרידה היה ניסיון ביני בין הבן זוג לחזור להיות בקשר אך ניסיון זה נהרס לאחר גילוי כואב שלי שהוא בגד בי כל הקופה.
דבר זה שבר את כל הקלפים ויש ניתוק סופי ביני לביני ואין חשיבה שיהיה בקשר גם עם בני (אני ואבא של הילד לא מעונינים בכך)
עכשיו שאלתי מה לעשות אם בני מה לומר לו? סיפרתי לו שהוא נסע רחוק וכבר לא יחזור, אך אני מרגישה שזה שקר מכיוון שלא הייתי רוצה שיקח את האשמה עליו (כאילו הוא נסע בגללו) אני לא יודעת מה לספר לו ואיך לעבור את התקופה הזו בהתמודדות עם המצב. אבא שלו מגוייס לחלוטין למצב ומוכן להיות יותר איתו.
אנחנו מנסים לקבוע תור לפסיכולוג ילדים, אך ההמתנה היא ארוכה וכרגע המצב דחוף.

בבקשה תגידי לי מה לעשות איתו? מה לספר לו? איך להקל עליו את הפרידה ממנו ולהפוך את התקופה הזו ליותר קלה. גם אני וגם אביו מוכנים לעשןות כל דבר.
תודה לימור

הי לימור,

אם ההחלטה היא סופית - צריך באמת להפחית מבנך אשמה ככל שאפשר ולהסביר לו שאתם נפרדתם כי לא הסתדרתם והוא אוהב אותו ובטוח מאוד יתגעגע אליו ויחשוב עליו גם אם הוא לא איתו.

אני ממליצה בכל זאת לחשוב עוד על הדברים - לא לסגור ולחשוב על אופן שאולי בכל זאת בנך יוכל להיות בקשר עם בן זוגך לשעבר.

הי אודליה,

אנא תני לי דוגמאות להתנהגויות שמפריעות לכם אצלה ובאילו עונשים אתם נוקטים.

תודה

דוגמא להתנהגות שמפריעה: באופן קבוע כשיוצאים מהבית יחד עם הילדה ואחיה, היא מוצאת תמיד דבר מה שאין לה ויש לו (כמו למשל שהוא יושב בצד של השמש באוטו והיא לא או להיפך, ועוד דברים פעוטים בסגנון), ואז היא מדברת בקול בכייני, מתעצבנת וכמובן בוכה ולא מקשיבה לאף אחד. אנחנו ההורים בדרך כלל לא מנסים לפייס אותה כי ההתנהגות שלה לא תואמת לסיטואציה. אנחנו כועסים ומאיימים שנחזור הביתה או שהיא לא תקבל משהו במידה והיא לא תפסיק לבכות.
היא רבה עם אחיה בכל הזדמנות אפשרית ובאמת על דברים שלא מוצדקים. אחיה נאלץ לפספס פעילויות בגללה אם אנחנו בחוץ וחוזרים הביתה בלית ברירה. יש לציין שבמצבים שהאח לא נמצא, הילדה פשוט מקסימה, קשובה, נעימה ולא בכיינית. ממש ילדה אחרת. זה פוסק ברגע שהאח נכנס הביתה...
אני מודה שאין לי מספיק כלים להתמודד מולה. למשל אם היא כועסת וזורקת מה שיש לה ביד, אני כועסת עליה בחזרה ולוקחת אותה לחדר.
העונש העיקרי והשימושי הוא לשבת בחדר, מה שנראה לי פחות יעיל בזמן האחרון.
היא רוצה לשלוט בכל מצב. ואנחנו לא ממש יודעים איך למנוע את זה ממנה.

הי אודליה,

לגבי מצבים שניתן לצפות מראש, כמו הסיטואציה עם האוטו, נסו "להקדים תרופה למכה" ולהגיד לה לפני שיוצאים שאתם מצפים ממנה לא למצוא דברים שלאחיה יש ולה אין ולא לבכות. הזכירו לה את זה גם ממש רגע לפני שנכנסים לאוטו. במידה והיא תצליח להחזיק את עצמה ולהתנהג יפה (אפילו לדקה או שתיים) שבחו אותה על כך.

במידה וצריך לחזור הביתה אם היא לא מתנהגת יפה - אם ישנה אפשרות שאחד ההורים יישאר עם הבן ואחד ההורים יחזור איתה מה טוב.

במידה וזורקת חפץ, תוכלי לתת לה שוב את החפץ ולבקש ממנה שהפעם תושיט לך אותו במקום לזרוק.

באופן כללי - נסו לחשוב האם ישנן סיטואציות בהן אתם כן יכולים לאפשר לה לבחור ולשלוט במצב. בנוסף, נסו לחזק את הקשר בין האחים. למשל, לשחק יחד איתם במשחק משותף, לומר לביתך כמה אחיה אוהב ומעריך אותה ולחזק כל רגע, אפילו הכי קטן בו הם משתפים פעולה באופן חיובי.

בהצלחה!

תודה רבה על התשובה המפורטת. מתכוונת ליישם הכל מיידית ומקווה לראות שיפור.
חג שמח !!

הי מאי,

ניתן לעזור לביתך בכמה דרכים. ראשית, כדאי לתווך עבורה סיטואציות חברתיות. כלומר, במצבים חברתיים בהם את נוכחת, הכוויני אותה כיצד לנהוג. למשל, בסיטואציה כמו שהיתה בחג ניתן להתערב ולהגיד שפעם אחת ביתך תחליט ובפעם הבאה בילדה השנייה תחליט. תוכלי לקחת אותה למקומות בהם יווצרו סיטואציות חברתיות רבות, למשל לגינה ולתת לה עוד הכוונה. למשל, אם תהיu בגינה ותראי שהיא מוותרת על מקומה תוכלי לומר לה מה לעשות ומה להגיד בזמן אמת.

מעבר לכך, נראה שיש מקום לחזק את בטחונה העצמי של ביתך. זאת ניתן לעשות בדרכים שונות: לעודד עצמאות, לתת לה תפקידים בבית ובגן, לקחת אותה לחוג בתחום בו היא טובה, לתת פידבקים חיוביים רבים, להתייעץ איתה בדברים שמתאימים להתייעץ עימה לגביהם (למשל תוכלי להתייעץ איתה אילו בגדים תבחרי).

בהצלחה!

אני מאוד מקווה שזה לא האופי שלה להיות הנגררת
האם זה מוכיח משהו לעתיד שהיא הנגררת ותשאר כזאת ?

תמיד יש השפעות גם של האופי המולד וגם של הסביבה. חשוב לציין שאצל ילדים יש מקום לעבודה ולחיזוק, זה יכול פעמים רבות לשפר דברים. לכן, לא בהכרח כלל שהיא תמיד תהיה נגררת, בעיקר אם תעבדו לחיזוקה.

אני מאוד מעריכה את התשובה הזריזה
שהיה לך ולבני משפחתך חג מהנה

הי ליאת,

נראה שאין ברירה אלא להסביר להם את המצב. תוכלי לומר שהחתול שלכם חולה ובקרוב הוא ימות. שזה מאוד עצוב אך שלפחות היו לו חיים מאוד טובים איתכם ושאתם נהנתם מאוד ממנו. אפשרי לילדייך לדבר על מה הם מרגישים ותני להם אפשרות להיפרד ממנו (לצייר ציורים, לכתוב עליו שירים, להכין מחברת עם תמונות שלו, לכתוב זכרונות ממנו). אם יש אפשרות לתת לילדים לראות אותו לפני ההרדמה - אפשרו להם לראות אותו, אולי לתת לו חטיף או צעצוע שהוא אוהב.
לאחר ההרדמה, במידה וזה אפשרי ונראה לכם מתאים אפשר לתת לילדים להשתתף בטקס קבורה בו אפשר להניח פרחים או דברים נוספים שתחשבו עליהם ולומר מילות פרידה.

הי מיטל,

בנך עבר באמת שינויים רבים ובכלל לא קלים ולכן הנסיגה מובנת מאוד. יש לציין גם שבנך נגמל בגיל צעיר מאוד ואין ציפייה חברתית ממנו שיהיו גמול, על כן אין לחץ בעניין.
מצד שני, עברה כבר חצי שנה מאז השינוי האחרון והשאלה שעולה בעקבות ההרטבה בלילה היא האם הוא עדיין חש במתח וחרדה. אני ממליצה כן להתייעץ גם עם רופא וגם עם פסיכולוג התפתחותי בעניין - עם רופא כדי לשלול בעיה גופנית ועם פסיכולוג כדי לברר האם קיימים גורמי לחץ וחרדה שגורמים להרטבה.

הי,

אנא השב לי על שאלות אלה: מדוע אינכם רוצים שבנך יסגור את הדלת? האם מלבד הרצון שלו שהדלת תהיה סגורה הוא מפגין התנהגויות נוספות הקשורות לפחד מהחתול?

היי , תודה

פשוט לא נראה לנו בסדר שילד בגילו יסגור את הדלת של חדרו עד הסוף . במהלך היום שהוא לא בחדר , זה לא מפריע אבל בלילה שהוא הולך לישון זה לא נראה לנו הגיוני .
הוא לא מראה פחד מהחתול ביום יום הוא יכול ללטף אותו ולדבר אליו , הוא לא חתול ממש חברותי אבל מצד שני הוא פשוט בורח אם לא מתאים לו שילטפו אותו , הוא מעולם לא תקף והוא איתנו כבר 12 שנה.
בגדול נראה שהדבר היחידי שמפריע לו זה שהחתול ייכנס לחדרו שהוא יישן

הי,

קודם כל, זו לא נשמעת התנהגות מאוד בעייתית, כיוון שאין עוד התנהגויות של הימנעות במהלך היום ומדובר ברצון ממוקד שהחתול לא יישן במיטתו הגורם לו לסגור את הדלת.

כיוון שחשוב לכם שהדלת לא תהיה סגורה לגמרי, תצטרכו למצוא דרך אחרת שתעזור לבנך להירגע. למשל, תוכלו לומר לו שאתם לא מסכימים בגילו לסגור לגמרי את הדלת אך שאתם תעמדו בחוץ ותשמרו שהחתול לא ייכנס, עד שירדם ושתבדקו גם במהלך הלילה ואם החתול ייכנס אתם תוציאו אותו. כמובן, שאם תגידו זאת, זו התחייבות אכן לעשות זאת (גם במחיר של לעמוד מחוץ לחדרו עד שיירדם ולהתעורר באופן מכוון בלילה ולוודא שהחתול לא שם).
תוכלו גם לחשוב על אפשרויות נוספות להרגעה או לשאול אותו מה ירגיע אותו.

בהצלחה

הי רז,

ראשית, נשמע שבנך התפתח יפה, והיה לו "זמן אמא" משמעותי - איזה כיף!
שנית, בגיל שלוש אין עדיין ציפייה לאינטראקציות חברתיות מפותחות. בגיל זה ניתן לראות פעמים רבות ילדים שמשחקים זה לצד זה, או מקיימים אינטראקציה פשוטה ביותר. בסביבות גיל ארבע נצפה יותר למשחק משותף.

לצד זאת, הרצון שלך לפתח אצלו עצמאות מובנת. זאת אפשר לעשות בדרכים שונות - להתחיל לעודד אותו לעשות דברים לבד (במיוחד דברים שקשורים לגופו: להתלבש, לנעול סנדלים וכו'), לתת לו לעזור בבית (למשל להוריד מהשולחן את הצלחת שלו, לחלק מזלגות לשולחן, כשאת מנקה לתת לו גם מטלית או לתת לו ללחוץ על הכפתור כמפעילים מכונת כביסה), לקחת אותו לחוג - למשל חוג יצירה ולהשתדל לא לעשות עבורו את הדברים למרות שזה מפתה.

לגבי הפגיעות שלו מילדים, כאשר את רואה שבנך נפגע מילדים אחרים, תני לו כלים להתמודדות (למשל אפשר להגיד לו שיאמר לילד השני שלא ידבר אליו בצורה מעליבה).

הי לילי,

השליטה בסוגרים בלילה תלויה בבשלות גופנית. אפשר לשתות לפני השינה ורצוי לעשות פיפי לפני השינה. צריך לשים לב לטיטול בבוקר. כאשר תשימי לב שהיא יבשה במשך כמה לילות ניתן יהיה לשקול להוריד את הטיטול בלילה. ייתכן ויש לכך עוד זמן.

בהצלחה!

הי יעל,

כיצד הגננות מגיבות כאשר משתולל ומרביץ בגן? האם יש להן כלים להתמודדות? איך הוא מבחינה חברתית ומבחינה התפתחותית?

הגננת של הגן יודעת איך להתמודד עמו כך שאין בעיה, הגננת בצהרון מנסה לתת לו תשומת לב, עשתה לו טבלת מדבקות עם חיזוקים, אך גם מענישה אותו במידה ומפריע לפעילות (יושב בצד) מה שב"כ רק גורם להחמרת המצב.
בזמן האחרון הגננת מתקשרת אלינו בטענה שהיא אינה יודעת מה לעשות איתו כי הוא כל הזמן משתולל ומציק ואז אנחנו משוחחים עמו טלפונית, מנסים להבין מה הבעיה וחוזרים בפניו כי הוא ילד בוגר ונבון ואז בד"כ הוא חוזר להתנהג יפה.
מבחיה התפתחותית והתנהגותית נראה לנו שהוא בנורמה ואנחנו סבורים כי מכיוון שהוא ילד סנדוויץ' הוא פשוט מנסה להשיג תשומת לב בכל מחיר ושהוא לא מקבל אותה הוא מתחיל להשתולל ולהציק.

ראשית, כדאי לבקש מהגננת של הגן לשוחח עם הגננת בצהרונית ולהנחות אותה כיצד לנהוג עם בנך, שהרי נראה שהיא הבינה כיצד להגיב אליו טוב יותר מהגננת בצהרונית.

שנית, כדאי ליצור מצב בו בנך יראה שבכל יום אתם מקבלים דיווח על התנהגותו בצהרונית. אפשר להכין מחברת שבה הגננת של הצהרונית תרשום כל ההתנהגויות שלו - גם החיוביות וגם השליליות כשמסמנים את ההתנהגויות (למשל סמיילי להתנהגויות החיוביות ואיקס להתנהגויות השליליות). את המחברת היא תעביר אליכם בסוף כל יום ואתם תוכלו לשבת עם בנך ולבדוק יחד איתו בבית מה נכתב ולהגיב על כך. לעיתים עצם הרישום משפיע לחיוב על ההתנהגות.

נסו זאת, ואם זה לא ילך את מוזמנת להתייעץ שוב.

אני מאוד מקווה שזה לא האופי שלה להיות הנגררת
האם זה מוכיח משהו לעתיד שהיא הנגררת ותשאר כזאת ?