פורום פוריות, פריון, הפריה חוץ גופית, IVF - יש לך שאלה?

הנחיות משרד הבריאות - לכל היותר מותר להחזיר 4 עוברים. בשום מקרה לא יוחזרו יותר מ 4.
תרבית לבלסטוציסטים: ככל הנראה חושב הרופא כי איכות העורים לא מצדיקה את הקפאתם. הוא צופה שיתכן ולא ישרדו הקפאה. אם הם או מי מהם באמת טוב והוא טועה, אתו עובר יהפך לבלסטוציסט ואז כדאי להקפיא. זכרי שהמטרה להשיג הריון ולא עוברים מוקפאים במחסן. מה היה התסריט אילו היו מקפיאים את העוברים ביום 3? יתכן ואת היית רגועה שיש מוקפאים. כשתרצי להשתמש בהם, תוכני לטיפול, התהליך יארך זמן רק כדי לגלות שלא עמדו בהקפאה. זה מה שניקרא שיקול קליני של הרופא.

היי שירה,

לצערי, הסיפור שלי מצדיק במידה מסוימת את הסיפור שהעלה כאן פרופ' סימון.

בבית החולים בו אני מטופלת לא מגדלים לבלסטוציטים, ולכן הקפיאו לי פעמיים, כשהיו עוברים להקפאה. עברתי הכנה של הרחם, והעוברים, לצערי, לא שרדו ולא היה מה להחזיר.
התאכזבתי קשות, בזבזתי זמן יקר על הכנת הרחם (שנמשכה זמן רב מהמקובל) על לא כלום, מכיוון שלא היה מה להחזיר. לכן, עכשיו כשאני קוראת כאן את ההסבר המלומד והמפורט של פרופ' סימון, אני מצליחה להבין את התהליך שמציעים לך.

היום, מבחינתי, עוברים מקופאים הם פוטנציאל לבזבוז זמן יקר (במיוחד שנותרה לי רק עוד שנה לטיפולים).

מאחלת לך בהצלחה ובמהרה.

לימונית

לימונית יקרה
יש לי בת ממוקפאים. במבחנה אחת היו ארבעה מוקפאים וארבעתם היו מעולים להחזרה. הרופא התעקש נמרצות שלא יחזיר לי את ארבעתם אלא שלושה בלבד ואת הרביעי יגדלו לבלסטוציסט. העובר המסכן כמובן שלא שרד אחרי "התעללות שכזו.
עלינו להיות עירניות ומתמצאות בכל הנעשה. יש לדעת לשאול שאלות ולדרוש תשובות גם כשלעתים הרופאים או צוות המעבדה אינו שש לתת.
אני חדורה אמונה שאצליח. המפתח הוא נחישות והתמדה.
המון הצלחה לך לימונית ושבת שלום.

היי שירה,

אני מבינה לגמרי את החשש שלך מניוסנך. ניסיוני כמובן הפוך משלך, אבל הסבריו של פרופ' סימון בעצם הסבירו לי את העניין, שאולי לא היה טעם להקפיא לי את העוברים.
יכול באמת להיות שלעובר שמתפתח לבלסטוצי'ט יש יותר סיכוי לשרוד, אבל גם זה לא מובטח במאה אחוז, וזה אולי מה שקרה אצלך, אבל כמובן שלעולם לא נוכל לדעת.

אני מסכימה איתך במאה אחוז שעלינו להיות מעורבים ככל האפשר. בבית החולים בו אני מטופלת מי שלא יודעת לדרוש את נתוני המעבדה, הן לא מועברים אליה באופן סדיר, ולי זה קצת מפריע.
אני למדתי שכשאני לא יודעת פרטים, אין לי שקט. אני חושבת שמגיע לי להיות מעורבת בכל שלב ושלב בתהליך שאני עושה וגם בשלבי המעבדה, ולכן אני בד"כ מבקשת שתיכנס אחת מהאמבריולוגיות אל החדר לפני שאני חותמת על כמות העוברים המוחזרת ועל אלו שיעברו להקפאה (אם בכלל יש כאלו). מכיוון שזה לא נוהל סדיר בכרמל, שם אני מטופלת, לפעמים אני מרגישה שאני כאילו "מטרידה" את הצוות. אם את ההחזרה עושה לי ד"ר ישי, איתו אני מרגישה נוח, אז אני מבקשת, אם עושה זו הרופאה השנייה, אני מרגישה שאני מטרידה. משום מה הם מכינים מראש דף עם מספר העוברים להחזרה, שאת רק תחתמי, ואני חושבת שזה נוהג לא נכון. אני חושבת שצריך להתקיים דיון על העוברים, ובסופו, לאחר המלצה כזו או אחרת, אנחנו צריכות לבחור, ולא להיות כנועות למשהו שהחליטו עבורנו.ככה שבעצם אני פותחת את הדיון הזה מיוזמתי. לי גם חשוב לדעת בדיוק איך נעשתה ההפריה (רגיל/מיקרו' וכו'), ואיכות העוברים מכל הבחינות.

אני מאחלת לך הצלחה בכל דרך שתבחרי - ובמהרה,
לימונית.

לימונית יקרה
במיוחד עלינו לדעת מה מתרחש במעבדה. יש מעבדה מסוימת במרכז ובה מנהלת פשוט מפלצת!
מניעה אותה תחושת גדלות והיא זועמת כשאת שואלת אותה או מנסה להבין דבר מה לגבי התהליך. מגיעה לקטטות מילוליות עם הבנות הדורשות תשובה לגבי איכות העוברים שלהן! מספר העוברים וכו'.
ומפתחת שנאה כלפי הבנות העוברות טיפולים קשים מנשוא. למזלי באותה יחידה שאר הצוות פשוט מ ד ה י ם!
ואני מבקשת תשובות מהרופא המטפל או האחיות. ואם גם אז לא נחה דעתי, אני מתקשרת למעבדה
ושואלת את אחת הבנות. לא את המנהלת המרירה. זכותי לדעת את כל המתרחש בנוגע לעוברים שלי. אני מקווה בכל לבי ונשמתי שתהיה לי זו הפעם האחרונה. נראה כי שלמתי די תרופות, חכיונות, מפחי נפש וכו'. אני חדורה תקווה שיצליח.
נ.ב כמוני כמוך, אין לך מושג כמה שקט משתרר אצלי כאשר אני מקבלת תשובות לגבי העוברים. ויודעת כי נתבצעה החלטה נבונה לגבי החזרה, גידולם, הקפאתם וכו'. לדעתי גם ישנן בנות במעבדה(עוד לא נתקלתי בבנים) שכמובן היו שמחות לפריצת דרך על הדרך. ומה אכפת להן אם זה על גבינו?? את כל זאת אני אומרת בכאב ומתוך נסיון ממשי ומידע שקבלתי ממקור מהימן ביותר שאך חיזק את תחושותי. אך אל לנו לשכוח שישנן בריאולוגיות אשר באמת מגיעות למעבדה בהתלהבות
ומתוך תחושת שליחות הן פועלות. הלוואי שתהיה לנו המון המון הצלחה ומזל. מחזקת אותך.

תודה רבה על התשובה, עוד משהו שרציתי לשאול, אשמח אם תוכל לענות
אני בת 28
קראתי איפה שהו שהתרופה הזאת, קצת מסוכנת ומעלה סיכויים לחלות בסרטן השד, האם זה לא נכון? האם התרופה הזאת לניסיון של כניסה להריון החודש, האם זה לא מסוכן?

אומנם היו מספר עבודות המעלות את הטענה על אפשרות לסרטן שד בטיפול בגרימת ביוץ וביניהם איקקלומין. עליה זו היתה נמוכה, לאחר טיפול ממושך באיקקלומין ובעיקר אם האישה לא הרתה. היו עבודות מכובדות אחרות שהפריכו טענות אלו. אשר על כן, על מנת להיות בטוחים ההמלצה לכל מטופלות הפוריות עם גורמי ביוץ הוא לבצע בדיקות שגרתיות במרפאות השד. בדיקה ידנית תקופתית ולפי החלטת הרופא הבודק הרחבת הבדיקה אם צריך.

אני מניחה שבטא 53 כבר אמורים לראות בבדיקה ביתית?
איך זה הגיוני שאין פס?
אולי טעות במעבדה?

בבקשה אל תגידו לי לחכות לבטא של יום ראשון, הייתי רוצה לדעת אם זה הגיוני שעדיין לא רואים תוצאה חיובית בבדיקה ביתית שמזהה יומיים לפני האיחור במחזור

קשה לשייך את הכאבים להשרשה כי איננו יודעים. עם אוביטרל המטרה לדחות את המחזור כל שלא יגיע שבועיים מההחזרה. לכן צריך להמתין.

הרמות יפות אולם הכתמה 9 ימים לאחר ביוץ יכולה להעיד כי אין די ברמות אלו וכדאי לתמוך במחזור אחרי הביוץ

שמחתי לעזור

מסכימה עמך בכל לבי. פרופ' סימון ניכר במקצועיותו המופלאה , הסבלנות והאנושיות והאכפתיות יוצאת הדופן. השילוב של אהבת האדם ואהבת המקצוע מניבה אנשים נדירים כמו פרופ' סימון והרופאים הנהדרים הנמצאים בפורום זה. בהתנדבות! תודות חמות ובריאות

סיבות אפשריות
1. מצב לאחר ביוץ בעיקר עם טיפול בגורמי ביוץ
2. תגובה לנוזל הזרע ב IUI
3. דלקת
באופן עקרוני רוב המטופלות ללא גרימת ביוץ לא צריכות להרגיש כאבי בטן. רוב הסיכויים שזו תגובה להנוזל הזרע שהוזרק. ובתנאי שאין לך חום והכאבים לא מחמירים - כי או אז, יש חשש לדלקת

המעמיקה בנושא.
אני חייבת לציין שבפורום הזה אני לומדת המון הן ע"י השאלות שאני מציגה והן מקריאה של שאלות של בנות נוספות ומתשובותכם.

זה פורום מספר 1 תודות לכם הרופאים שמתייחסים אלינו בחום בסובלנות


ובהבנה.

אני נוהג למדוד את אורך חלל הרחם. להחדיר את הקטטר לפי אורך החלל וללא על קול ולהרגיע את האישה בבצוע על קול וגינאלי לאחר ההחזרה

מה רואים בא.ס הוגינלי? רואים את העובר שהוחזר?
תודה.

העוברים מוחזרים בתוך נוזל. בעל קול ניתן לראות את הצינורית המוחדרת לרחם ובהמשך את הנוזל המוחדר לחלל. לא ניתן לראות עוברים.

היי אושרת,

חבל שלא כתבת קצת על עצמך: נשואה? רווקה? גיל?
אבל, אנסה לשתף אותך קצת בתהליך ובתחושות.
אין ספק שהפריה ראשונה היא מלחיצה במיוחד, כי לא ממש יודעים ומבינים איך הכל מתנהל. אחר כך זה כבר הופך להיות דיי שגרתי, מבחינת הידע של מה שהולכים לעבור, אבל כל טיפול וטיפול ומה שקורה בו. פעם יש יותר ביציות, פעם פחות. פעם כואב יותר, פעם פחות או לא כואב בכלל. פעם לוקחים מינון תרופות כזה ופעם אחר, וכו' וכו' וכו'.

ועכשיו קצת יותר על התהליך:
אני לא יודעת אם את מתכוונת באמת ישר לתהליך הפריה, או בכלל לטיפולי פריו, אז אפרט גם עליהם.
בד"כ מתחילים בהזרעות ללא הורמונים, לאחר עוברים מספר הזרעות עם זריקות של הורמונים, ואם לא מצליחים להרות עוברים להפריה.
בתהליך ההפריה יש מספר פרוטוקולים (תוכנית הטיפול התרפותי). יש פרוטוקול שנקרא ארוך (והוא המקובל יותר מבין השניים), ופרוטוקול שנקרא קצר.
את הפרוטוקול הארוך, מתחילים מהיום ה-21 למחזור. במשך שבועיים מקבלים תרופה המדכאת את המערכת, על מנת שהרופאים יוכלו לשלוט בה בעזרת התרופות, ושלא יהיה ביוץ ספונטני, ולאחר שמושג הדיכוי, אותו מוודאים בבדיקות דם ואולטרסאונד, מתחילים לקבל זריקות של הורמונים לגירוי הזקיקים בשחלות. התהליך מלווה בבדיקות דם ואוטלרסאונד רבות, החל משבוע להתחלת הגירוי, ולאחר מכן כל יומיים, עד שרואים שהזקיקים מגיעים לגודל המתאים (מגודל 17 ומעלה), קובעים לך תאריך לשאיבת הביציות ושני ערבים לפני בוקר השאיבה מנחים אותך לקחת זריקה שנקראת אוביטרל (או אחרת) שגורמת לתהליך הביוץ לאחר כ-36 שעות מלקיחתה. השאיבה מתבצעת כשעה - שעתיים לפני שחולפים 36 השעות (אחרת יהיה ביוץ ויבוא מחזור - ואת זה רוצים כמובן למנוע).
השאיבה מתבצעת תחת הרדמה מלאה (לזמן קצר), ולאחר מכן את שוכבת בחדר התאוששות כשעתיים, בהם את מקבלת אינפוזיה ונמצאת תחת מעקב של אק"ג.
כשעתיים - שלוש לאחר השאיבה את הולכת הביתה, למנוחה בבית.

לאחר השאיבה הביציות שלך מועברות למעבדה, להפריה עם הזרע, ואת מוזמנת להחזרת העוברים שנוצרו לרחמך כעבור כיומיים עד שלושה לאחר מכן (ובמקרים מיוחדים גם לאחר חמישה ימים).
תהליך ההחזרה מבוצע בעירות מלאה, תחת הנחיית אולטרסאונד בטני, ואת מתבקשת לדאוג להיות עם שלפוחית שתן מלאה על מנת להציג את הרחם בצורה אופטימלית.
בזמן התהליך, פותחים לך את צוואר הרחם עם הספקולום על מנת להגיע לרחם - וזה לפעמים מאוד כואב, מנקים לך את איזור צוואר הרחם והנרתיק, ומחדירים לך את העוברים לרחם.
לאחר מכן את משוחררת הביתה. יש הנחיה לא לעשות פעילות מאומצת, אבל מותר לעשות פעילות שגרתית רגילה, אלא אם כן כואב לך ואת מרגישה שאינך מסוגלת.
שבועיים לאחר ההחזרה את מוזמנת לבדיקת דם להיריון - בטא HCG, ובשעות הצהריים את מקבלת תשובה אם יש או אין היריון.
אם אין - מתחילים את כל ההליך מהתחלה, או, אם נשארו לך עוברים מוקפאים, מתחילים תהליך של הכנת הרחם להחזרת מוקפאים.

תודה על ההסבר המפורט...
אז ההחזרה ממש כואבת?
חשבתי שזה כמו הזרעה...
אני בת 28 עוד מעט.
כמה טיפולים כבר עברת?
האם נקלטת?

היי אושרת,

אני מבוגרת ממך, אבל התחלתי את הטיפולים רק לפני כשנתיים וחצי.
אני לא זוכרת עכשיו בוודאות, אבל נדמה לי שגם בהזרעה משתמשים בספקולום. זה החלק ההכי כואב. אם עברת הזרעה כשפתחו לך את צוואר הרחם בספקולום ולא כאב לך, אז החזרה היא דיי דומה, וכנראה לא תסבלי במיוחד.
עברתי כבר די הרבה הפריות (חוץ מ-3 הזרעות), ואין לי מושג כמה, אבל בערך 8.
נקלטתי פעמיים, בהפרש של כמעט שנתיים, ובשני המקרים הייתי צריכה לעבור גרידה, כי העובר לא התפתח.
מקווה שאצלך הכל יהיה בסדר, את בחורה צעירה וכנראה שיש לך סיכוי טוב.

בהצלחה,
אם יש לך עוד שאלות, אשמח לעזור לך.

לימונית

לימונית שלום,
נעזרתי מאד בתשובה ששלחת כאן.
גם אני לפני הפריה ראשונה ואחרי מספר הזרעות שלא צלחו.
ההסבר שלך היה מפורט, מקיף וסבלני ואני ממש נפעמת ומודה לך.
האינפורמציה הזו כ"כ חסרה בתהליך הזה. ולפעמים כמה שלא מסבירים
זה לא נקלט. כמו שאת כותבת הנסיון האישי הוא הלימוד הכי טוב.
שתהיה הצלחה לכולנו.
תודה לך, נוני.

היי נוני,

שמחה תמיד לעזור מניסיוני ומהידע שצברתי בכל שאלה שתהיה לך.

בהצלחה,

לימונית

המשך נטילת אסטרופם יפסיק את הדימום. אוגמנטין לא מתנגש עם אסטרופם

למרות שמדווח כי התוצאות דומות בהחזרה של יום 2 או יום 3, הרי חלק מהיחידות מעדיפות להחזיר יום 3 כשיש די עוברים, כי כך יוכלו לבחור את המתקדמים יותר. אולם זה ניתן לבצע גם ביום 2. כאשר אין די עוברים - נניח רק שלשה, אין טעם להמשיך ולבדוק מה יקרה עוד יום אז מחזירים יום 2. וכמובן מי שאינו עובד ביום שבת, דיקורים של יום רביעי מוחזרים ביום שישי - יום 2
אנחנו בהדסה עין כרם לא מצאנו הבדל בתוצאות

שלום מאיה
את הבדיקה צריך לעשות שבוע לאחר הביוץ. מתוך הנחה שניתן לסמוך על ערכת הביוץ ( אני לא ממש בטוח ) צריך לעשות את הבדיקה ביום ה26

שלום סקרנית
אין בטא 0. בטא קטן מ 3 נחשב שלילי . מעל 10 חיובי. בניהם מצב לא ברור.

שלום ליאת. בשלב זה לא מעיד על כלום. צריך להמתין לאולטרסאונד .