פורום פוריות, פריון, הפריה חוץ גופית, IVF - יש לך שאלה?

ערכים תקינים יש להמשיך במעקב עד להבשלת הזקיקים למתן היעודי של האוביטרל

זהו פרוטוקול טיפולי העושה שימוש בשני תכשירים במטרה להפיק הליך הורמונאלי אופטימאלי בעיקר במקרים של תגובה ירודה וכישלון יוזר

על פי הנתונים לא ניתן להצביע על רקע אפשרי,אם כי הייתי שוקל לבצע היסטרוסקופיה לקראת הטיפול הבא

עובי רירית הרחם הרצוי לקליטת הריון

אפשר להעריך את מצב רירית הרחם, כגון עובי ומבנה התאים, וכן זרימת הדם בתוכה לקראת מועד ההשתרשות, בעזרת אולטרסאונד וגינלי (מתבצע על ידי מתמר דק מיוחד דרך הנרתיק).

העובי המינימלי של רירית הרחם שנדרש להשתרשות תקינה של העובר הוא בסביבות 7 מ"מ, למרות שדווחו הריונות גם כשעובי רירית הרחם היה 4 מ"מ בלבד. ראוי לציין ששיעור ההשתרשות עולה משמעותית כשעובי רירית הרחם גדול מ-9 מ"מ.

הגורמים לרירית רחם דקה מדי?

ישנם מספר מצבים המשפיעים על עובי רירית הרחם ועלולים לפגום בהתעבותה:


1. רמות נמוכות של אסטרוגן

בריאות רירית הרחם ותקינות המחזור בכלל תלויות ברמות מספיקות של אסטרוגן. אצל נשים שסובלות מאל-וסת (חוסר במחזור בגיל פוריות) גם רירית הרחם תהיה דקה יותר בשל רמות נמוכות של הורמון האסטרוגן.

הטיפול: מתן אסטרוגן לבד או בשילוב עם הורמונים אחרים ובדיקת התגובה של רירית הרחם. אם הטיפול אינו יעיל, יתכן שישנה בעיה באספקת הדם לרירית הרחם או שקיים נזק לרקמת הרירית.


2. בריאות לקויה של הרחם

נזקים בעקבות פעולות כירורגיות בחלל הרחם (כמו גרידה, ניתוחי פוליפים ברחם, תיקון מחיצות, ניתוח קיסרי), זיהומים כרוניים, מחלות מין או מחלות דלקתיות של האגן (שפוגעות בחצוצרות, שחלות או הרחם) עלולים להוביל לירידה באספקת הדם לרירית הרחם ולגרום לנזק רקמתי (לפעמים גם לשכבת הרירית הבסיסית) ולצלקות ברחם,הפוגעים בתפקודו וביכולת השתרשות העובר.

לפעמים הנזק נרחב כל כך עד שהוא גורם להידבקויות תוך רחמיות ומצריך ניתוח. במצב של הידבקויות בתוך הרחם יינתן למטופלת אסטרוגן בטבליות לבליעה או דרך הנרתיק למשך מספר שבועות, לפני ואחרי הניתוח, לצורך הכנת רירית הרחם.


3. אספקת דם לקויה לרירית הרחם

בעיות באספקת הדם לרירית הרחם עלולות לפגוע בהתפתחותה, העיבוי שלה ושל בלוטות המרכיבות אותה, ולגרום לה להישאר דקה, כך שלא תוכל לקלוט את הביצית המופרית. ישנן סיבות שונות לירידה באספקת הדם לרחם:כמו במצב של שרירני רחם: השרירנים עצמם, ההסתיידות שלהם, או הטיפול בהם עלולים ליצור לחץ על כלי דם המזינים את רירית הרחם, ולשבש את אספקת הדם לאזורים מסוימים של הרחם.


4. שימוש באיקקלומין

לאיקקלומין (כלומיפן) יש אפקט אנטי-אסטרוגני והוא מוביל להגברת הפרשה של ההורמונים GnRH ו- FSH, בתקווה להביא בסופו של דבר לביוץ. אך שימוש חוזר במספר מחזורי טיפול באיקקלומין גורם להצטברות אחת הנגזרות שלו בגוף ועלול להפחית את יכולת האסטרוגן לעודד את התעבות רירית הרחם עד שישה שבועות לאחר סיום הטיפול.


5. חשיפה ממושכת לגלולות או לפרוגסטרון

שימוש ממושך בתכשירי פרוגסטרון או נטילת גלולות למניעת היריון עם ריכוז פרוגסטרון גבוה קשורים להתנוונות רירית הרחם. ככל שהאישה השתמשה בתכשירים אלו זמן רב יותר, כך הסיכון לרירית רחם דקה גדול יותר.


6. רקע בלתי מוסבר

ייתכנו מקרים של רירית רחם דקה באופן כרוני על רקע בלתי מוסבר.


שיטות הטיפול המקובלות לשיפור רירית רחם דקה

מטרת הטיפול הינה הגברת זרימת הדם לרירית הרחם באופן ישיר או עקיף, במטרה להביא לשיפור איכות רירית הרחם ועובייה. הדבר נעשה בעזרת חומרים הבאים:

1. אספירין במינון נמוך (אם כי סקירת מחקרים עדכניים מצאה כי לשיטה זו אין עדיפות מבחינת שיעור ההשתרשות).

2. פנטוקסיפילין שמשפר את זרימת הדם, עם או בלי ויטמין E, עשוי לשפר את הצמיחה של רירית הרחם ואת שיעור ההשתרשות.

3. סילדנפיל (כן, החומר הפעיל של ויאגרה!), תרופה המרחיב

בטווח הזמן הקצר שנותר המלצתי להתחיל טיפול באספירין וויטמיןE

סיכוייך גזורים מגילך,הרקע הרפואי שלל,הנתונים הקליניים שלך,איכות הזרע של בעלך,ואיכות העוברים,ללא מידע על כל הנתונים קשה יהיה חהעריך את סיכוייך

1.בהחלט יש מקום לגישתך ועוד יותר לירידה במשקל שהנה משמעותית לגבי הסיכויים להרות-בקצרה:

השמנת יתר הפכה לאחת הבעיות המרכזיות בחברה המערבית המשפיעה על היבטים שונים של חיינו. אחת הפגיעות המהותיות של מגפת ההשמנה הינה הירידה בפוריות הן של האישה והן של הגבר, המתבטאת בירידה בשיעור ההריונות והילודה.


מחקרים מצאו: קשר ישיר בין השמנת יתר לבעיות פוריות

כבר במאה החמישית לפני הספירה, הצביע סוקרטס על קשר אפשרי בין בעיות פוריות לעודף משקל. מאז מחקרים רבים חיזקו השערה זו והצביעו על רקע פתו-פיסיולוגי, פסיכולוגי וסוציולוגי לקוי במצב של השמנת יתר, המוביל לבעיות פוריות. ואכן, הוכח כי לנשים עם עודף משקל יש פי שלוש יותר הפרעות במחזורי הווסת וכי משך הזמן הנדרש להשגת הריון בקרב נשים אלה רב יותר מאשר לנשים בעלות משקל תקין. מחקר אוסטרלי גדול אף הצביע על כך שהירידה במשקל מסייעת להשבת מחזורים תקינים ולתגובה טובה יותר לטיפול בתכשירים להשראת ביוץ.

עודף המשקל אינו משפיע על הפריון בלבד, אלא גם על המהלך התקין של ההיריון עצמו ואף על הבריאות של העובר. בקרב נשים עם עודף משקל ישנה תחלואה גבוהה יותר בזמן ההיריון, שיעור גבוה יותר של סיבוכי הריון כגון רעלת הריון, סכרת הריונית, ניתוחים קיסריים, הפלות ספונטניות, כמו גם תחלואה סביב ולאחר הלידה. יתר על כן, מחקרים הצביעו על שיעור כפול של הפלות בקרב נשים שסובלות הן מהשמנת יתר והן משחלות פוליציסטיות (כשני שליש מהנשים עם שחלות פוליציסטיות סובלות גם ממשקל עודף), וזקוקות לטיפול בהשראת ביוץ או הפריה חוץ גופית. בנוסף, במצבים אלו קיים שיעור גבוה יותר של מומים מולדים, בייחוד על רקע נוירולוגי.



השמנת יתר: משפיעה הן על הפוריות והן על תקינות ההיריון עצמו



משפיע על המנגנון ההורמונלי: כך עודף משקל גורם לבעיות פוריות

לאור העובדה כי שיעור ההריונות ולידות של תינוק חי נמוך יותר בקרב נשים עם עודף משקל, נושא זה עדיין מהווה מוקד עניין עבור חוקרים רבים. מחקרים בוחנים את האפשרות שלעודף משקל ישנה השפעה שלילית על רירית הרחם, מסיבות שונות כגון רמות גבוהות של אסטרוגן בדם (היפראסטרוגנמיה), ירידה ברמות הורמון הגדילה או נוכחות של גורמים דלקתיים הפוגעים בהשתרשות הביצית המופרית ברירית הרחם.

עודף המשקל גורם לבעיות פוריות משום שהוא משפיע על המנגנון ההורמונלי השחלתי ועל רירית הרחם. פעילותם של ההורמונים לפטין, אינסולין ואדיפוקינים, המופרשים במצב של עודף משקל, עלולה לשבש את הפרשת הורמוני המין ופעילותם ובכך לפגוע בפוריות:

1. הורמוני המין
רקמת השומן הינה אתר חשוב ליצירה של הורמוני מין, קרי הפיכת אנדרוגנים לאסטרוגנים. ההנחה היא שעודף משקל גורם לפגיעה במנגנון הפיקוח האנדוגני על הביוץ, דבר העלול לפגוע באיכות הביציות והעוברים המתקבלים, ובו זמנית גם באיכות רירית הרחם, בהשתרשות ובכך להעלות את שיעור ההפלות.

כמו כן, רקמת השומן משפיעה על יצירת חלבונים הקושרים את הורמוני המין (שרמתם יורדת בקרב נשים עם עודף משקל) וכך משתבשת פעילות ההורמון הפעיל בפועל. לרקמת השומן יש גם את היכולת לאגור כמות ניכרת של הורמוני מין, לכן היא עלולה לשבש את הפעילות ההורמונלית התקינה.

2. האינסולין
לרוב, רמת האינסולין המוגברת בקרב נשים עם עודף משקל גורמת לירידה ביצירת החלבונים הקושרים את הורמוני המין ולעלייה ברמת ההורמונים החופשיים בדם, עם הדגש על ההורמונים הזכריים (היפראנדרוגניזם), ובשל כך מתערער האיזון ההורמונלי התקין. נשים רבות עם שחלות פובליציסטיות ומשקל עודף מפתחות אי ס

איכות הגנטית של העוברים נגזרת מהנתונים הקליניים שלך,גילך,משקלל,הטיפול הרפואי,ואיכות המעבדה