דילמה שמכבידה על הנשמה שלי

היי שלום שנה הבאה אני בת 40 ומרגיש לי שאני כבר לא יכולה לשתוק
ורוצה לחיות את החיים כפי שאני חולמת עליהם
אני נשואה ויש לי 4 ילדים מקסימים ואני גאה במושב בדרום
בעלי בן מושב ובאתי לפה בעקבותיו
בהתחלה חשבתי שמושב זה הדבר הכי טוב שזה החלום שלי אבל עם הזמן השנים שחלפו והילדים שהגיעו הבנתי שאני לא אוהבת לחיות פה ורוצה לעזוב ובעלי לא
הוא בכלל לא בכיוון
מבחינתו מדהים פה
אני לא מתחברת לאנשים פה ולקצב האיטי
לא אוהבת את זה שתמיד הכל במרחק נסיעה ואין שום דבר פה
לא מסעדה לא בית קפה
כלום
מכולת שכונתית של פעם
וגם הילדים אומנם טוב להם אבל אין להם באמת מה לעשות פה
אני מרגישה שעם הקרבה לגיל 40 אני כבר חנוקה
לא מסוגלת לחיות פה יותר
אבל בעלי לא מוכן לשמוע
אני מרגישה ממורמרת יותר
כעוסה יותר
פיות סבלנית כי מעל 25 שנה פה הספיקו לי
אני גם רוצה לגור במקום אחר
מה עושים? אני מפחדת שבסוף גירושים יעלו על הפרק כי אני לא רוצה להמשיך פה
איך מצילים את היחסים
איך מסבירים לבעל שהוא קצת של פעם שלא חייב לגור רק במושב ויש עוד מקומות מעולים ושוקקי חיים
אני עצובה מתוסכלת ואשמח לעצה טובה כי גם חברות אין לי פה לשתף ובכללי אין לי את מי לשתף בקושי הזה
תודה